הסדרת מעמדם של זוגות מעורבים מול משרד הפנים

הסדרת מעמד לבן זוג זר של ישראלי (או תושב קבע) נשענת על נהלים מפורטים של רשות האוכלוסין ועל פסיקה ענפה (שמשתנה לעיתים קרובות בשל צרכים שונים). הסדרת מעמדם של זוגות מעורבים מחולקת לשני מסלולים עיקריים: נישואים מוכרים מול חיים משותפים (ידועים בציבור), שניהם באמצעות הליך מדורג עד קבלת מעמד ארעי/קבע/אזרחות. ההכנה המקדימה, בחירת המסלול הנכון וניהול ההליך מול הלשכה (ובמידת הצורך – בעררים פנימיים מול משרד הפנים או עתירות לבית הדין לעררים) הם קריטיים למניעת סירוב, ביטול מעמד או גירוש. מבחן כנות הקשר במשרד הפנים, מה צריך כדי לעבור את הראיון לחץ כאן.

המסגרת המשפטית הבסיסית

• חוק האזרחות: סעיף 7 לחוק האזרחות קובע את הבסיס להתאזרחות בן זוג זר של אזרח ישראלי “בעל ואשתו”, גם אם הזר אינו עומד בכל תנאי סעיף 5 לחוק, כאשר בן הזוג הישראלי עומד בהם או פטור מהם.​
• נהלי רשות האוכלוסין:
  • נוהל 5.2.0008 – מתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי (המסלול ה”נשוי”).
  • נוהל חיים משותפים – מתן מעמד לבן זוג זר של אזרח/תושב קבע על בסיס “ידועים בציבור”, לרבות בני זוג מאותו מין.​

זוגות נשואים לעומת חיים משותפים

• נישואים אזרחיים בחו״ל:  בישראל אין הכרה בנישואים אזרחיים, ולכן זוגות מעורבים נישאים לרוב בחו״ל (קפריסין, גיאורגיה וכו’) ולאחר מכן מציגים תעודת נישואין מאומתת ומתוּרגמת בלשכת הרשות לצורך פתיחת ההליך המדורג.
• רישום נישואים חד-מיניים:  בג״ץ קבע כי על רשות האוכלוסין לרשום כנשואים בני זוג מאותו מין שנישאו כדין בחו״ל ומציגים תעודת נישואין מאומתת, אף אם המדינה אינה מכירה בנישואים אלה במשפט הדתי.
• חיים משותפים (ידועים בציבור):  מסלול זה מיועד לזוגות ללא נישואים פורמליים, כולל זוגות שאינם יכולים או אינם מעוניינים להינשא, והוא מחייב הוכחה מוגברת לכנות הקשר, מרכז חיים משותף ותכנון עתיד זוגי.

תנאי סף והוכחת כנות הקשר במשרד הפנים

• תנאי סף כלליים:
  • דרכון זר בתוקף, תעודת לידה, תעודת יושר עדכנית מכל מדינה רלבנטית. (מדינתית ואזורית יחדיו במדינות מסוימות יש תעודת יושר של המדינה ושל העיר או המחוז בה הבן או בת הזוג מתגוררים).
  • תעודת נישואין מקורית ומתורגמת במסלול הנשוי – תצהיר חיים משותפים ומסמכי “ידועים בציבור” במסלול החיים המשותפים.
  • היעדר מניעה פלילית/ביטחונית ושהות חוקית או אפשרות להסדרה חריגה אם הזר שוהה שלא כחוק וגם היעדר מניעה ו/או תיקים פליליים קיימים ופתוחים אצל האזרח או האזרחית הישראלים.
• הוכחת כנות קשר ומרכז חיים:
  • חוזה שכירות/בעלות משותף, חשבונות חשמל/מים/ארנונה על שם שני בני הזוג, חשבון בנק משותף (אם ישנו כזה), פוליסות ביטוח וכתובת זהה.
  • תמונות לאורך זמן, התכתבויות, כרטיסי טיסה משותפים, מכתבי המלצה בני משפחה וחברים, תצהירי בני זוג.
  • במסלול חיים משותפים נדרש לרוב פרק זמן מינימלי של כשנתיים של חיים משותפים רציפים, הצהרה על מחויבות עתידית ולעיתים כוונה להינשא.
  • הסכם ממון בין בני הזוג אם ישנו כזה יכול לעזור להוכיח שיש כוונה להסדרת רכוש וזה מראה על רצינות בני הזוג.

מבנה ההליך המדורג והאשרות המתאימות

• פתיחת התיק בלשכה:
  • אם הזר בחו״ל – הגשת בקשה מראש לקונסוליה/לשכה בישראל לפני כניסה, גם אם למדינה שלו יש פטור מוויזה.
  • אם הזר בישראל – הגשת בקשה בלשכה הרלוונטית, בדרך כלל לפני פקיעת אשרת התייר כדי למנוע “נפילה” למעמד שוהה בלתי חוקי, ואז המצב מסתבך אם יושבים בישראל שלא כדין.
• השלבים המקובלים )קיימים שינויים קלים בין נהלים וזוגות):
  • אשרת ב/2 (תייר) – בשלב הראשון או כאשר בן הזוג בחו״ל: לעיתים מוארכת עד לבדיקת כנות הקשר הראשונית.
  • אשרת ב/1 (עבודה זמנית) – לאחר בדיקות ראשוניות מוצלחות מאפשרת עבודה חוקית בישראל במשך תקופה של כשנה בכל פעם או חצי שנה תלוי בנסיבות ותלוי בהחלטת משרד הפנים.
  • אשרת א/5 (תושב ארעי) – לאחר מספר שנים של הליך מדורג וכנות קשר מתמשכת, מקבל בן הזוג תושבות ארעית ותעודת זהות זמנית.
  • תושבות קבע/אזרחות – בסיום ההליך, שנמשך בדרך כלל כחמש שנים ואף יותר, רשאי הזר להגיש בקשה למעמד קבע או לאזרחות בהתאם למסלול (נישואין/חיים משותפים) והתקיימות התנאים. בני הזוג מקיימים ראיון אחרון לפני קבלת האזרחות ורק לאחר מכן נקבע פגישה להישבע למדינת ישראל וקבלת תעודת זהות ישראלית (דרכון ישראלי מקבלים פעם ראשונה רק לתוקף של שנה אחת בלבד)

סוגיות מיוחדות והוספת ילדים של בני הזוג למשפחה

• קטינים מלווים:  כאשר לבן הזוג הזר ילדים קטינים, נדרש להסדיר גם את מעמדם – הדבר מוסדר בנהלים משלימים והפסיקה מדגישה את זכות הילד לחיי משפחה לצד ההורה בישראל, כמובן שזה גם תלוי בגיל הילד ובמרכז החיים שלו ואם אין מישהו שיכול לטפל בו במדינה בה הוא שוהה.​
• בני זוג בלתי מוסדרים/שוהים שלא כדין:  נהלים ופסיקה מאפשרים לעיתים פתיחת הליך גם במצבי שהייה לא חוקית, אך הרשות רשאית להחמיר בבדיקת כנות הקשר ולעתים נדרש מאבק משפטי שיכול לקחת שנים מיותרות אם עושים זאת ללא עו"ד שיכול לעמוד על זכויותיכם.  
• זוגות מאותו מין וחסמים דתיים:  ההכרה בזכות לחיי משפחה מתפתחת בפסיקת בג״ץ, בין היתר בפסקי דין על רישום נישואין חד-מיניים, ומקרינה גם על אופן פרשנות נהלי המעמד לזוגות מעורבים.