הסכם ממון: המדריך המקיף והמעודכן

הסכם ממון הוא חוזה משפטי בין בני זוג המסדיר את יחסי הממון ביניהם (חוק החוזים הינו רלוונטי לכל הטענות המשפטיות הנוגעות להסכם הממון, לאכיפתו או לשינויו, ואפילו לביטולו). חשיבותו של הסכם זה גדלה בשנים האחרונות, והוא נחשב לכלי חיוני בניהול חיי הנישואין המודרניים. הסכם ממון מבוסס על חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973,  סעיף 5(א) (3) לחוק שמאפשר לבני הזוג להסדיר את ענייני הרכוש הקיים והעתידי שלהם. זהו הסכם הצופה פני עתיד, המתייחס למגוון סיטואציות אפשריות בחיי הנישואין. הסכם ממון מאפשר לזוגות להגדיר הסדרים וציפיות פיננסיות ברורות . הוא מספק מסגרת לחלוקת נכסים והתחייבויות, ומבטיח יציבות פיננסית לשני הצדדים, גם אם הם לא נשואים, ובעיקר עם יש גירושים בין בני הזוג כך כל אחד יודע מה רכושו.

הזכות לאיזון בפקיעת הנשואין

5. (א) עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט –

 (1) נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין;

 (2) גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני-הזוג בשל נזק גוף, או מוות;

(3)  נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם.

(ב) בפקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג יבואו, לענין הזכות, לאיזון המשאבים, יורשיו במקומו.

(ג) בסעיף זה, "כלל נכסי בני הזוג" – לרבות זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות.

סעיף 15 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 קובע:

"על יחסי הממון בין בני זוג יחול חוק מושבם בשעת עריכת הנישואין, אולם רשאים הם בהסכם לקבוע ולשנות יחסים אלה בהתאם לחוק מושבם בשעת עשיית ההסכם." 

יתרונות מרכזיים להסכם ממון

1. בהירות ותקשורת:  מעודד שיחה פתוחה על ציפיות כספיות ומונע אי הבנות עתידיות.
2. הגנה על נכסים:  מגן על רכוש אישי שנרכש לפני הנישואין או התקבל בירושה או במתנה.
3. ניהול חובות:  מגדיר אחריות לחובות קיימים ועתידיים שלפעמים צד אחד מנהל עסק כעצמאי שיכול להוות בעיה עתידית.
4. הסדרת מזונות:  ניתן אף לקבוע עקרונות לתמיכה כלכלית במקרה של פרידה או אפילו לקבוע תשתית בסיסית איך יקבע דמי המזונות ילדים והמשמורת ילדים.
5. מניעת סכסוכים:  מפחית את הסיכון למחלוקות משפטיות בעת גירושין, שיכול במקרים רבים לקצר את הסכסוכים המשפטיים במקרה של פרידה.

מרכיבים חיוניים להסכם הממון

1. זיהוי וסיווג נכסים:  הגדרה ברורה של בעלות על נכסים אישיים ומשותפים, רכוש קיים שהיה בבעלות כל צד לפני הנישואים ומה יהיה עם הרכוש העתידי. ובמקרה של מקרקעין מומלץ לכלול גוש וחלקה של המקרקעין.
2. חלוקת רכוש משותף:  קביעת אופן חלוקת נכסים שנרכשו במהלך הנישואין.
3. התייחסות לחובות:  הגדרת אחריות לחובות אישיים ומשותפים  במיוחד שאחד הצדדים הוא עצמאי ולו עסק משלו או חברה בע"מ, שיכול להביא סיבוכים משפטיים אם לא עושים הסכם ממון מסודר ומפורט.
4. הוראות למזונות : קביעת תנאים לתמיכה כלכלית בין בני הזוג במקרה של פרידה.
5. חשבונות בנק : פירוט השימוש בחשבונות פרטיים ומשותפים.
6. הוצאות משק הבית : הסדרת חלוקת ההוצאות החודשיות, תשלום חובות, ומימון חינוך ילדים.
7. אחזקת נכסים : חלוקת הוצאות אחזקת נכסים משותפים.
8. תכנון משפחה וירושה : הוראות להגנה על נכסים לדורות הבאים.
9. מצבים מיוחדים:  התייחסות לסיטואציות כמו ירושות, מתנות, או שינויים משמעותיים בקריירה (נכסי קריירה).

תהליך עריכת ההסכם הממון

1. ניסוח:  רצוי להיעזר בעורך דין מומחה בדיני משפחה לנסח את ההסכם בפירוט ובהירות שלא יהיה פרשנות שונה מכוונת הצדדים.
2. אישור הסכם הממון חובה כאשר : ההסכם חייב באישור בית המשפט לענייני משפחה, בית הדין הדתי, או נוטריון במקרה של הסכם לפני הנישואין או במקרה שבני הזוג כבר נשואים.
3. מתי לא צריך אישור להסכם הממון : בשני מקרים לא צריך לאשר את הסכם הממון בבית המשפט וזאת כאשר: האחד, הסכם הממון בין ידועים בציבור (חיים משותפים). השני, הסכם ממון בין בני זוג חד-מיניים שאינם נשואים ו/או רשומים במשרד הפנים כנשואים.

כדי לספק הסכם ממון מושכל ומקיף, יש לפעול לפי השלבים הבאים:

1. התייעצות עם עורך דין מומחה בדיני משפחה לקבלת ייעוץ מקצועי.
2. ניסוח ההסכם בכתב, הכולל:
   • פירוט מלא של נכסים וחובות של שני הצדדים
   • הגדרות ברורות למושגים בהסכם
   • התייחסות לחלוקת רכוש עתידי
   • הוראות לגבי מזונות ותמיכה כלכלית
3. חתימת שני הצדדים על ההסכם עם תאריך.
4. אישור ההסכם בערכאה מוסמכת:
   • בית משפט לענייני משפחה
   • בית דין רבני
   • נוטריון (עבור הסכם טרום-נישואין)
5. וידוא שההסכם משקף את רצון שני הצדדים ונעשה בהסכמה חופשית ללא לחצים כלשהם מאחד הצדדים.
6. הוגנות וסבירות. חשוב שההסכם יהיה הוגן כלפי שני הצדדים כדי להבטיח את תקפותו המשפטית הרבה פעמים בתי המשפט או בתי הדין הרבניים פוסלים הסכם ממון רק בגלל שהוא לא היה הוגן באופן קיצוני.
7. שמירה על גמישות בהסכם לאפשר שינויים עתידיים במידת הצורך.
8. גילוי ושקיפות על מצב הנכסים של הצדדים. גילוי מלא של מצב הנכסים של כל צד הוא קריטי גם כאן בתי המשפט נוטים להתערב אם צד כל שהוא הסתיר פרטים מהותיים במצבם של הנכסים בגלל אי הוגנות קיצונית.
9. מומלץ שכל צד ייוועץ בעורך דין נפרד לקבלת ייצוג משפטי עצמאי.
10. תעדו את תהליך המשא ומתן להוכחת הסכמה מדעת.
11. קבעו מועד ברור לסיום השיתוף הכלכלי במקרה של פרידה.
12. ערכו את ההסכם בשלבים מוקדמים של הקשר, כשהיחסים עדיין טובים.

הסכם ממון

1. הסכם בין בני זוג המסדיר יחסי ממון שביניהם (להלן – הסכם ממון), ושינוי של הסכם כזה, יהיו בכתב.

אישור ואימות

2.(א) הסכם ממון טעון אישור בית המשפט לעניני משפחה (להלן – בית המשפט) או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג (להלן – בית הדין), וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור

(ב) האישור לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חפשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו.

(ג) בהסכם ממון שנכרת לפני הנישואין או בשעת עריכתם יכול אימות רושם הנישואין לבוא במקום אישור בית המשפט או בית הדין.

(ג1) הסכם ממון שנכרת לפני הנישואין יכול שיאומת בידי נוטריון לפי חוק הנוטריונים, התשל"ו-1976, ובלבד שהנוטריון נוכח שבני הזוג הניצבים בפניו עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ותוצאותיו.

(ד) הסכם בין בני הזוג שאושר בפסק דין להתרת נישואין על ידי בית הדין, דינו כדין הסכם ממון שאושר לפי סעיף זה; בחוק זה, "התרת נישואין" – לרבות גירושין, ביטול נישואין, הכרזה שהנישואין בטלים מעיקרם או פירוד לפי דין דתי שאינו מאפשר גירושין.

ישנם מספר סימנים שעשויים להצביע על לחץ או איום בהסכם ממון

1. חתימה בסמוך לחתונה : הסכם שנחתם ימים ספורים לפני החתונה, כשאחד הצדדים מרגיש שאין לו ברירה אלא לחתום.
2. היעדר ייעוץ משפטי עצמאי : כאשר אחד הצדדים לא קיבל ייצוג משפטי נפרד או לא ניתנה לו הזדמנות אמיתית להתייעץ עם עורך דין.
3. מצב נפשי לא יציב : חתימה על ההסכם כשאחד הצדדים נמצא במצב נפשי פגיע, למשל בעקבות בעיות בריאות או משבר אישי.
4. איומים מפורשים : איומים לביטול החתונה או סיום הקשר אם ההסכם לא ייחתם.
5. פערי כוחות משמעותיים : כאשר קיימים פערים גדולים בין הצדדים מבחינה כלכלית, אינטלקטואלית או נפשית.
6. חוסר הבנה של ההסכם : כאשר אחד הצדדים לא מבין לעומק את משמעות הוויתורים שהוא עושה בהסכם.
7. זמן קצר מדי לבחינת ההסכם : כאשר לא ניתן זמן מספיק לצד אחד לקרוא ולהבין את ההסכם לפני החתימה.
8. תנאים חד-צדדיים קיצוניים : הסכם שמכיל סעיפים המיטיבים באופן קיצוני עם צד אחד על חשבון הצד השני.

האם הסכם ממון יכול לגבור על צו הירושה

נקודת הפתיחה שהפרדה רכושית שנעשתה בהסכם ממון תקין אינה יכולה לבוא במקום דיני הירושה. מי שמבקש להוריש את רכושו באופן מסוים, חייב לעשות זאת בצוואה כדין בהתאם לחוק הירושה. למרות זאת ישנם פסיקות  שניתן בהסכם ממון להדיר יורש.

על כך כתב כב' השופט ש. שוחט בעמ"ש 44688-10-22  (להלן: "פסק דין פלונית") (מיום 11.6.23 פורסם במאגרים [נבו]):

"ובהסכם ממון? בפסיקה, כמו גם אליבא דכל הכותבים בנושא והסוברים כי ניתן לכלול הסדרים ייחודיים למקרה מוות בהסכם ממון, הוראה בהסכם ממון שמדירה יורש מירושתו אינה בת תוקף. עמדתי על כך בהרחבה בעמ"ש (תא) 31306-01-19 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] ; 5.2.20 :

"פרופ' ליפשיץ מבחין בין הוראות שוללות/מדירות לבין הוראות מעניקות בהסכם ממון. הראשונות חסרות תוקף, האחרונות תקפות הן. לא יכולה להיות מחלוקת, כי הוראה בהסכם ממון המדירה יורש מירושתו (כפי שהיה בפסק דינו של הש' הנדל) או שקובעת את זהות היורשים בטלה היא. לא רק שאין בחוק יחסי ממון רמז לאפשרות זו אלא שהוראה כזו תעמוד בסתירה חזיתית להוראות סעיף 8(א) לחוק הירושה שעל איסוריה עמדתי לעיל. (ההדגשה איננה במקור)".

בתמ"ש 37302-02-10 א. נ' א. [פורסם בנבו] (3.5.2012) נקבע כי:

"המדיניות המשפטית הראויה היא להעניק וודאות להסכם הממון כך שיהיה ברור ששינוי צריך להיעשות בכתב ובאישור בית המשפט. אם בית המשפט ייתן יד לשינוי הסכם ממון בהתנהגות, יביא הדבר לחוסר וודאות מוחלט, באשר כל צד יוכל לתקוף את הסכם הממון ולטעון כי הוא שונה בהתנהגות ובכך תסוכל מטרת הסכם הממון שנועד להבטיח יציבות, ביטחון וודאות לשני הצדדים, אודות אופי המשטר הרכושי שחל עליהם".

הסכם ממון גובר על סעיף 8 לחוק הירושה: פסק דין בע"מ 1811/20 פלוני נ' פלונית

פסק הדין בע"מ 1811/20 פלוני נ' פלונית, שניתן בבית המשפט העליון, עוסק בשאלה המורכבת של היחס בין הסכמי ממון לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, לבין סעיף 8 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965, האוסר על עסקאות בירושה עתידית. פסק דין זה מהווה נדבך נוסף בפסיקה המנסה לאזן בין חופש החוזים ועקרון כיבוד רצון המת, לבין ההגבלות הקבועות בדיני הירושה.

המקרה עסק בבני זוג שנישאו והסדירו את יחסי הממון ביניהם בהסכם שאושר בבית המשפט. בין היתר, נקבע בהסכם כי במקרה של פטירת אחד מבני הזוג, ההכנסות מדמי שכירות של נכס מסוים יועברו לבן הזוג הנותר בחיים. לאחר פטירת הבעל, ילדיו מנישואים קודמים (המבקשים) טענו כי הוראה זו מנוגדת לסעיף 8 לחוק הירושה, שכן מדובר במתנה שתוקנה למקבל רק לאחר מותו של הנותן. בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי דחו את טענתם, ועל כך הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

בית המשפט העליון – מפי השופט מ' מזוז, דחה את בקשת רשות הערעור. השופט מזוז קבע כי אין מדובר בסוגיה עקרונית המצדיקה דיון בערכאה גבוהה יותר, שכן המחלוקת בין שופטי בית המשפט המחוזי נגעה ליישום הדין ולא לשאלת היקף תחולתו של סעיף 8 לחוק הירושה. עם זאת, בית המשפט הוסיף מספר הערות חשובות לגבי הסוגיה עצמה.

בית המשפט העליון חזר על ההלכה הפסוקה לפיה יש לפרש את סעיף 8 לחוק הירושה בצמצום, מתוך מגמה להימנע מפסילת הסכמים, ובמיוחד הסכמי ממון. בית המשפט הדגיש את האינטרס הציבורי בעידוד הסכמי ממון לשם מניעת מחלוקות והתדיינויות עתידיות.

השופט מזוז קבע כי אין מדובר ב"הסכם בדבר ירושתו של אדם" האסור לפי סעיף 8(א) לחוק הירושה, אלא בהסכם שיש לו השלכה על עזבונו של אדם, שאינו סותר את ההוראה. בית המשפט אף דחה את הטענה כי מדובר ב"מתנה שאדם נותן על מנת שתוקנה למקבל רק לאחר מותו של הנותן" האסורה לפי סעיף 8(ב), שכן ההסכם קבע הוראות עם תחולה מיידית, ולא רק לאחר המוות.

פסק דין זה מחזק את מעמדו של הסכם הממון ככלי מרכזי להסדרת יחסי הממון בין בני זוג, ואף מעניק לו בכורה על פני הוראות דיני הירושה. בית המשפט העליון הבהיר כי יש לפרש את סעיף 8 לחוק הירושה בצמצום, במיוחד כאשר מדובר בהסכם ממון שאושר על ידי בית המשפט, וכי יש לעודד הסכמים אלו לשם מניעת מחלוקות עתידיות. עם זאת, חשוב לציין כי כל מקרה ייבחן לגופו, וכי בית המשפט לא יאפשר עקיפה של דיני הירושה באמצעות הסכמי ממון שנועדו להדיר יורשים או להתנות על הוראות חוק הירושה באופן מובהק.

ביטול הסכם ממון שאושר וניתן לו תוקף של פס"ד

פסק דין שבהסכמה (כמו במקרה של הסכם ממון) מורכב משני חלקים – ההסכם שבין בעלי הדין, והחלטת בית המשפט אשר נתנה להסכם זה תוקף של פסק דין. על המבקש לתקוף פסק דין שבהסכמה לבחור באחת משתי דרכים: אחת – תקיפת ההסכם שבבסיס פסק הדין באמצעות הגשת תביעה עצמאית ונפרדת כאשר מדובר בביטול הסכם הממון בכללותו. שנית –  תקיפת פגמים שנפלו בהליך השיפוטי שאישר את ההסכם, בדרך של הגשת ערעור או תביעה אל אותה ערכאה שאישרה את  הסכם הממון ( רעא 3960/05 עו"ד נפתלי נשר נ' שיבלי ראיף בן פאיז [פורסם בנבו]).

נזכיר, שהנטל המוטל על כתפי מי שעותר לביטול הסכם ממון שאושר וקיבל תוקף של פסק דין הוא כבד ( עמש (ת"א) 38753-06-19‏‏ פלונית נ' פלוני [פורסם בנבו] ).

במקום בו מדובר בפגמים שהם פגמים ברצון הסמכות לבטל או לשנות הסכם ממון שאושר וניתן לו תוקף של פס"ד, מסורה לערכאה שאישרה את ההסכם מלכתחילה. ע"א 394/88 מאייר נ' מאייר, פד"י, מד(2) 471, 475; בג"צ 6103/93 סימה לוי נ' בית הדין הרבני הגדול, פד"י מח(4) 591, 605; בג"צ  4111/07 ‏פלונית נ' פלוני, פסקה 10 לפסק הדין [פורסם בנבו] מיום 27.07.2008.

סעיף 2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, הקובע כי שינוי או ביטול או או תיקון של הסכם ממון, יעשה על ידי הערכאה שאישרה את הסכם הממון. ראו גם עמוד 10 לפסה"ד בעניין ראו בג"צ 4111/07 פלונית נ' פלוני, הנ"ל [פורסם בנבו]. נאמר שם כי לערכאה שאישרה את הסכם הממון, מוקניית סמכות נמשכת גם אם לא ההערכאה לא הכריע בדבר וזאת מכוח הוראת סעיף 2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973.

פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב (עמ"ש 12972-12-19) ממחיש את המורכבות הכרוכה בביטול הסכם ממון שאושר וקיבל תוקף של פסק דין. במקרה זה, בית המשפט המחוזי דחה ערעור על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה, אשר ביטל הסכם ממון שנחתם בין בני זוג בשנת 1988.

בני הזוג נישאו בשנת 1987, כאשר האישה הייתה בת 20 בלבד ועלתה לישראל מברזיל. לפני הנישואין, הם חתמו על הסכם ממון בברזיל שקבע שיתוף חלקי ברכוש. אולם, כעבור מספר חודשים, חתמו הצדדים על הסכם ממון חדש בישראל, שקבע הפרדת רכוש מוחלטת.

לימים, הגישה האישה תביעה לביטול ההסכם הישראלי, בטענה שהוטעתה לחשוב שהוא זהה להסכם הברזילאי. בית המשפט לענייני משפחה קיבל את התביעה, וקבע שההסכם בוטל עקב פגמים בכריתתו, לרבות הטעייה, עושק וחוסר תום לב.

בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של האיש ואישר את ביטול ההסכם. בית המשפט קבע שנפלו פגמים רבים באישור ההסכם, וכן פגמים מהותיים בכריתתו. בין היתר, בית המשפט ציין שהאישה הייתה צעירה וחסרת ניסיון, לא שלטה בשפה העברית, ולא יוצגה על ידי עורך דין עצמאי.

בית המשפט גם מתח ביקורת על כך שההסכם הברזילאי לא גולה לבית המשפט בעת אישור ההסכם הישראלי. בנוסף, נקבע שהתנאים בהסכם הישראלי היו גרועים יחסית למקובל, והאישה הוחתמה עליו מבלי שהבינה את משמעותו המלאה.

בית המשפט כתב, הנטל המוטל על כתפי מי שעותר לביטול הסכם ממון שאושר וקיבל תוקף של פסק דין הוא כבד.

כפי שנקבע בר"ע 359/85 טרזה (קורפלש) קוך ואח' נ' ברוך קוך פ"ד לט(3) 421:

"ספק בלבי אם לאחר קבלת אישור להסכם ממון בין בני זוג במעמד שופט… יכול בן זוג להישמע בטענה, שכרת את ההסכם, בניגוד להצהרתו, מרצונו הטוב והחופשי. אם נגרוס אחרת, תתרוקן לכאורה מתוכנה הדרישה לאישור כזה, הבא לפי עצם טיבו וטבעו, להבטיח שבני הזוג יבינו היטב את תוכן ההסכם ויסכימו לו מרצון".

שהרי, כפי שנקבע בע"א 4/80 מונק נ' מונק, פ"ד לו(3) 421 בעמ' 428:

"…קבע המחוקק כי אין תוקף להסכם ביניהם אלא אם משתכנעת ערכאה שיפוטית שההסכם נעשה מתוך רצון חופשי, ללא לחץ, וששני הצדדים הבינו בדיוק במה מדובר ומהן התוצאות האפשריות של חתימתם על אותו הסכם".

במקרה דנן האישה לא היתה מיוצגת בייצוג עצמאי ואף נתון זה מהווה נידבך במערך השיקולים כפי שקבע בצדק ביהמ"ש קמא. ברע"א 6810/97 יהודית בן שושן נ' רוברט בן שושן, פ"ד נא(5) 375 מציין ביהמ"ש, כי:

"הליכים בענייני משפחה הם בגדר "דיני נפשות" ממש, אם לא כפשוטו, הרי כמשמעו… סבורני שעל בתי המשפט לייחס משקל רב יותר מבעבר לחשיבות הייצוג על ידי עורך דין בהליכים בענייני משפחה".

כב' השופט שנלר קבע בע"מ 1242/04 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (23.5.05) כי:

"… ככלל, על בית המשפט המתבקש לאשר הסכם ממון ו/או ליתן תוקף של פס"ד להסכם הכולל אף הסכם ממון, לבחון, בחון היטב, מדוע נמנע אחד מהצדדים להיוועץ עם גורם חיצוני… כך יש להקפיד שבעתיים בעת שצד לא מיוצג".

פסק דין זה מדגיש את החשיבות של הגינות ותום לב בעת כריתת הסכמי ממון. כמו כן, הוא מלמד שבית המשפט יטה לבטל הסכמי ממון שנחתמו בנסיבות של ניצול, הטעייה או חוסר ייצוג. עם זאת, חשוב לציין שהנטל על מי שמבקש לבטל הסכם ממון שאושר הוא כבד, ובית המשפט יעשה זאת רק במקרים חריגים.

ניתן תוקף להסכם ממון לזוג נשוי שנחתם בחו"ל גם ללא אישור בית משפט בישראל

פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בקריות (תלה"מ 30030-01-21) עוסק בסוגיה מורכבת של יחסי ממון בין בני זוג שנישאו בנישואים אזרחיים באיטליה. בפסק הדין, השופטת שירי היימן בחנה את תוקפה של הצהרת הפרדה רכושית שנחתמה על ידי בני הזוג במהלך טקס הנישואין באיטליה.

השופטת היימן קבעה כי הצהרה זו מהווה הסכם ממון תקף, למרות שלא אושר על ידי בית משפט או בית דין דתי כנדרש בחוק יחסי ממון. בכך, בית המשפט הכיר בתוקף של הסכם ממון שנערך בחו"ל, גם בהיעדר אישור פורמלי בישראל.

בני הזוג נישאו באיטליה וניהלו קשר זוגי במשך 18 שנים. האיש נוצרי והאישה יהודייה, ולפני הנישואין ואחריהם התגוררו הצדדים בישראל. במהלך הנישואין, נרכשה דירת מגורים שנרשמה על שם האישה בלבד.

לאחר שהיחסים עלו על שרטון, הגיש האיש תביעה רכושית, תביעה לפירוק שיתוף ותביעה למזונות אזרחיים. המחלוקת העיקרית נגעה לשאלה האם חל על הצדדים הסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק יחסי ממון, או שמא ההצהרה עליה חתמו באיטליה מהווה הסכם ממון תקף.

בית המשפט קבע כי הדין החל על הצדדים הוא הדין הישראלי, אך ההצהרה עליה חתמו באיטליה מהווה הסכם ממון כמשמעותו בחוק יחסי ממון. השופטת היימן נימקה את החלטתה בכך שההצהרה צופה פני פירוד, מתייחסת למכלול נכסי הצדדים, ובפועל הצדדים נהגו בהתאם להפרדה רכושית מלאה במהלך חיי הנישואין.

בית המשפט הוסיף וקבע כי גם בהתאם לכללים שפותחו בפסיקה לגבי הסכמים שלא אושרו, הסכמה זו מחייבת את הצדדים מכוח דיני החוזים ועקרונות תום הלב. עם זאת, בית המשפט קיבל את תביעתו של האיש לסעד הצהרתי בנוגע לבית המגורים, וקבע כי מכוח הלכת השיתוף הספציפי, הזכויות בבית שייכות לשני הצדדים בחלקים שווים.

בנוסף, בית המשפט דחה את תביעתו של האיש למזונות אזרחיים, בנימוק שהאיש לא הוכיח קיומו של הסכם המחייב את האישה לתמוך בו כלכלית.

פסק דין זה עורר שאלות חשובות לגבי תוקפם של הסכמי ממון שנערכים בחו"ל ואינם מאושרים בישראל. בית המשפט הכיר בכך שהצהרה פשוטה שנחתמה בפני רשם נישואין באיטליה יכולה להיחשב כהסכם ממון תקף, אם היא עומדת במבחנים שנקבעו בפסיקה.

עם זאת, חשוב לציין כי פסק דין זה ניתן בנסיבותיו הייחודיות, ואין בו כדי לקבוע הלכה גורפת לגבי כל הסכמי הממון שנערכים בחו"ל. כל מקרה ייבחן לגופו, תוך התחשבות בנסיבות הספציפיות ובדין הזר הרלוונטי.

תחילה בודקים האם ההסכם מהווה הסכם ממון, האם הוא "צופה פני איזון משאבים בענייני ממון לעת מוות או גירושין" או שההסכם נוגע  "ליחסים שוטפים או לעסקה רגילה בין בני-אדם – לאו דווקא בנושא של דיני משפחה, אלא למשל דיני חוזים או קניין, ללא קשר נראה לעין עם איזון משאבים בעת גירושין או מוות – בפנינו הסכם רגיל שדינים אלה (לפי הנושא) חלים עליו". כפי שנקבע בע"א 169/83 שרעבי נ' שרעבי, פ"ד לט(3), 776 782-783 (ובספרם של שוחט ושאוה, סדר הדין בבית המשפט לענייני משפחה, הוצאת מחשבות, תש"ע – 2009, עמ' 372-3). כך גם קבע כב' השופט ביין בת"א (חי') 1799/89 אמאל מורשד דיאב נ. חטיב סמיח [פורסם בנבו] (פ"מ תשנ"ד (1) 13): על מנת שהסכם ייחשב כהסכם ממון בשעה שהוא מאושר על ידי רושם נישואין יש צורך לוודא שההסכם נעשה בהתאם לסעיף 2 (ב) לחוק, דהיינו: "בהסכמה חופשית" ובקיום הבנה מלאה של בני הזוג "את משמעותו ואת תוצאותיו…מדובר בתנאי שהוא מהותי ולא צורני בלבד."

בתלה"מ (נצ') 55727-09-20 ל.כ. נ. י.כ. (פורסם במאגרים [פורסם בנבו] ניתן ביום 25.4.21) התייחס כב' השופט זגורי לגישת הפסיקה בנוגע להסכמי הממון – עמוד 10:

"אם ננסה ללקט את המבחנים המנחים שנקבעו בפסיקה נראה כי אלה הם:

א. האם ההסכם צופה פני פירוד או שמא מדובר בהסכם כלכלי רגיל (ע"א 7388/97 עזבון המנוח משה שמיר נ' דולב (שמיר), פ"ד נג(1) 596, ע"א 5709/99 לוין נ' עו"ד שילר, פ"ד נה(4) 925, 948 ; הלכת ששון לעיל בעמ' 612);

ב. התחייבות הקושרת העברת זכויות בנכס מסוים התלויה בכשלון או הצלחת הנישואין או תלויה במקרה פטירה (מקרים של פקיעת נישואין) מאפיינים הסכמי ממון להבדיל מ"הסכם אחר" (שלם בעמ' 301, הלכת שי נ' שי לעיל).

ג. האם מדובר בהסכם "עסקי" בו בודדו הצדדים נכס מסוים ממסת הנכסים או שמא הייתה כוונת הצדדים לערוך הסכם ממון שלא יצאה מהכוח לפועל (השופט סילמן בתמ"ש (קר') 9881/07 פלונית נ' פלוני [פורסם בנבו] 15/11/2009, עמ' 17)."

המלצות טרם עריכת הסכם ממון בחו"ל

1. מומלץ לבני זוג הנישאים בחו"ל לערוך הסכם ממון מפורט ומאושר על ידי עורך דין מומחה בדיני משפחה.
2. יש להתייעץ עם עורך דין לפני חתימה על כל מסמך הקשור ליחסי ממון, כדי להבין את המשמעויות המשפטיות של המסמך.
3. יש לשקול את אישור ההסכם בישראל, גם אם הוא נערך בחו"ל, כדי להבטיח את תוקפו המחייב.

לעיתים ניתן לאשר הסכם ממון אף אם בני הזוג לא אישרו את ההסכם כדין

ישנם מקרים, בהם בתי המשפט הכירו בהסכם הממון כהסכם תקף, על אף שלא עבר את הפרוצדורה הנדרשת לאישורו בהתאם להוראות החוק, וזאת מכוח עקרונות כלליים של המשפט וביניהם תום הלב, ההשתק והמניעות. מקרים אלו הוכרו במצב שבו הצד שמבקש שלא לאשר את ההסכם נהנה לאורך זמן מפירות ההסכם וכעת הוא מתכחש לו. וכך נוסחו הדברים בע"א 151/85 רודן נ' רודן, פ"ד לט (3) 186 (להלן: "פרשת רודן") בעמ' 193-194:

"נראה לי, כי במקרה זה מנועה המשיבה 2 מלהעלות טענה זו בשלב כה מאוחר, 9 שנים לאחר שנכרת ההסכם, לאחר שהיא קיבלה את מה שההסכם העניק לה ובעת שהיא נדרשת לעמוד בנדרש ממנה על פיו. העובדה, שהיא נהגה על פי ההסכם במשך 9 שנים, מעידה על כך, שהיא הכירה בתוקפו, וכי אישור בית המשפט המחוזי עמד בדרישותיה, וכי היא חתמה על ההסכם מתוך רצון חופשי ומתוך מודעות מלאה להשלכותיו.

העלאת טענה זו בשלב כה מאוחר הינה שימוש בזכות שלא בתום-לב, דבר העומד בסתירה לסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973 … בנסיבות שלפנינו, נעשה שימוש בזכות לטעון את הטענה בדבר אישור בלתי נאות של החוזה על-ידי בית המשפט בחוסר תום-לב, ועל-כן דין טענה זו להידחות".

עם זאת, אין המדובר בכלל פסיקתי חדש אלא בחריג לדרך המלך של אישור הסכם כדין ובהתאם להוראות החוק וככזה יש ליישמו במשורה ובמקרים חריגים בלבד, וכפי שקבע לענין זה כב' הש' רובינשטיין ב- בע"מ 7734/08 פלוני נ' פלונית (פורסם במאגרים, [פורסם בנבו] ביום 27.04.2010):

"אך המחוקק אמר דברו, וכל עוד דברו בעינו חשוב להדגיש, כי מקרים אלה יהיו החריגים. בדומה לכך, כשם שרק במקרים חריגים חוזה שלא נחתם יחייב את הצדדים לו מכוח עקרון תום הלב, כך רק במקרים חריגים יחייב הסכם ממון שלא אושר (אף אם נחתם) את הצדדים לו מכוח עיקרון זה. על בתי המשפט לזכור, כי דרך המלך היא אישור ההסכם כדין בהתאם להוראות החוק.

לא רק שהקפדה מצד בית המשפט – ואף בשבע עיניים – על אישור כדין היא מצוות המחוקק שנימוקה (כאמור) בצדה, יש בה גם כדי להגביר את הוודאות בשאלה אלו הסכמים יצאו מכלל טיוטה שאינה מחייבת והגיעו לכלל הסכמי ממון, ואילו נותרו כשכבה גיאולוגית נוספת בהיסטוריה של המשא והמתן, ללא "שורה תחתונה" של תוקף מחייב. בסופו של יום, "קביעת גבולות היא בלתי נמנעת, פעמים רבות, לשם קיומה של הוודאות המשפטית – למען ידע כל אדם היכן הוא עומד ומהן זכויותיו וחובותיו" (בג"צ 8803/06 גני חוגה בע"מ נ' שר האוצר [פורסם בנבו] – השופט, כתארו אז, מ' חשין) – בקבעו חובה לאשר את ההסכם הציב המחוקק גבול ברור, ולמעט באותם מקרים חריגים בהם יהיה מושתק צד להסכם מלהעלות טענה לגבי העדר אישור כדין נוכח התנהגות הצדדים להסכם, הגבול הוא זה הקבוע בחוק (לסוגיה קרובה השוו בע"מ 8769/08 פלוני נ' פלונית [פורסם במאגרים] [פורסם בנבו] )".

יודגש כי, כי לאחרונה בבית המשפט המחוזי בת"א בעמ"ש 17125-03-19 נ' ל' נ' ס' ר' (פורסם במאגרים, [פורסם בנבו] 31.10.19) מפי כב' השופטים ש. שוחט (אב"ד), נ. שילה וע. רביד צומצו גבולות הגזרה שנקבעו בפרשת רודן, נקבע כי היא מכוונת ככלל להסכמי ממון שנחתמו בין בני זוג נשואים במהלך נישואיהם ובהתאם לנסיבות שבפרשת רודן ולא על הסכמי ממון טרום נישואין. זה יוכר במקרים קיצוניים שבהם הצד שמבקש שלא להכיר בהסכם קיבל כבר את מה שההסכם העניק לו, קרי,  בהנאה מפירות ההסכם לאורך זמן. כך קבע כ' הש' שילה כך: "מדיניות משפטית ראויה, צריכה להגביל את האפשרות של מתן תוקף להסכם שלא אושר למקרים נדירים שבהם 'זעקת ההגינות' וכן דיני תום הלב והמניעות מצדיקים סטייה מהוראת חוק מפורשת. … אולם כפי שנקבע בפסיקה, סטייה מהוראת חוק מפורשת בשל 'זעקת ההגינות' הינה החריג ויש להישמר ולהיזהר מפני מדרון חלקלק שירוקן מתוכן את הוראת החוק…". (תלה"מ (ק"ג) 43805-11-17 פלונית נ' אלמוני (פורסם במאגרים, [פורסם בנבו], 15.12.19)).

מה קורה שידועים בציבור עושים הסכם ממון ואחר כך מתחתנים

התנאים העיקריים לאישור הסכם ממון הם:

• הסכמה חופשית: על שני בני הזוג לחתום על ההסכם מרצונם החופשי, ללא לחץ או השפעה חיצונית.
• הבנה מלאה: על כל אחד מבני הזוג להבין באופן מלא את תוכן ההסכם ואת ההשלכות המשפטיות שלו, ואם מדובר בזוג שדובר שפה אחרת יש להגיע עם תרגום.
• ייצוג משפטי: מומלץ מאוד כי עורך דין יערוך את ההסכם ממון, על מנת להבטיח כי זכויותיהם של הצדדים יהיו מוגנות באופן מלא.
• גילוי נאות: על כל אחד מבני הזוג לגלות באופן מלא את כל הנכסים והחובות שלו, כדי למנוע טענות של הטעיה בעתיד.
• כתוב ומפורט: ההסכם חייב להיות כתוב בצורה ברורה ומפורטת, כך שלא יהיו ספקות לגבי זכויות וחובות כל צד.
• אינטרס ציבורי: בית המשפט יבחן אם ההסכם פוגע באינטרס הציבורי, למשל אם הוא פוגע בזכויות הילדים או גורם לאחד מבני הזוג למצב של מצוקה כלכלית.

הליך אישור הסכם הממון:

1. הגשת בקשה: בני הזוג מגישים לבית המשפט בקשה לאישור ההסכם ממון, יחד עם ההסכם עצמו ומסמכים נוספים כנדרש, כגון מסמכים המעידים על הרכוש, זכויות וכו'.
2. בדיקה בית משפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני: בית המשפט/בית הדין יבחן את ההסכם ואת המסמכים הנלווים, וישאל את בני הזוג שאלות כדי לוודא כי הם מבינים את ההשלכות של ההסכם, אם אחד הצדדים אינו דובר עברית יש להגיע עם מתרגם מטעמו.
3. החלטה לאישור ההסכם: לאחר הבדיקה, בית המשפט יכריע אם לאשר את ההסכם או לא, או לאשר את ההסכם ממון חלקית, ובכפוף לתנאים מסוימים (כגון שאחד הצדדים יחתום מול עו"ד נוסף שמאשר שהוא מסכים לכל התנאים, זאת כאשר אותו הצד לא מבין סעיפים מסוימים מהסכם הממון).

חשיבות אישור שיפוטי:

• וודאות משפטית: אישור שיפוטי מעניק וודאות משפטית לגבי תוקפו של ההסכם ומגן על זכויות הצדדים.
• מניעת סכסוכים עתידיים: אישור ההסכם מראש מונע סכסוכים עתידיים בנוגע לחלוקת הרכוש במקרה של פרידה.

אבל מה קורה עם ההסכם הממון של ידועים בציבור לאחר נישואין: מה קורה להסכם?

שאלה נפוצה בקרב זוגות ידועים בציבור היא מה קורה להסכם הממון שלהם לאחר שהחליטו להינשא. האם ההסכם הקיים ממשיך להיות תקף או שיש צורך לערוך הסכם חדש ?

מדוע חשוב לערוך את ההסכם ממון מחדש או לאשרו בשנית לאחר שמתחתנים

• החוק: החוק מתייחס אך ורק לנשואים שחל עליהם חוק יחסי ממון, לידועים בציבור חל חזקת השיתוף. במידה ובני הזוג מעוניינים לקשור את היחסים בנשואים הסטטוס יותר מחייב ולכן החוק דורש גם לשנות או לאשר את ההסכם לקשר החדש של בני הזוג.
• מניעת סכסוכים עתידיים: אמנם יש לנו את חוק החוזים שכולל בתוכו שהסכמים יש לכבד, אך ישנו חוק ספציפי שדורש מבני הזוג לאשר את ההסכם ממון בבית המשפט כשהם נשואים.

מהן ההשלכות של אי אישור ההסכם ממון לאחר החתונה

• חוסר ודאות: אם ההסכם לא אושר מחדש, קיים סיכון שהסכם הממון הקודם לא יהיה תקף ויחולו דיני הנישואין הרגילים.
• סכסוכים משפטיים: חוסר ודאות לגבי המשטר הרכושי עלול להוביל לסכסוכים משפטיים ממושכים ומייגעים.

נצטט בתמצית את הלכות הקשורות לשינויי סטטוס מידועים בציבור  לנשואים בחידוש הסכם ממון, עמ"ש 36827-12-23 צ. נ' ל.:

שם היה לנו ערעור, שהשאלה בו הייתה האם נדרשים ידועים בציבור אשר אישרו את הסכם הממון ביניהם לערוך או לאשרו שוב לאחר הנישואים, מכוח חוק יחסי ממון בין בני זוג.

הסכם רכושי שעשו צדדים בהיותם ידועים בציבור כאשר לא הייתה כוונה מצדם להינשא בסמוך לעריכתו, יידרש לאישור מחודש מכוח חוק יחסי ממון.

יש לשים לב זאת כאשר הצדדים לא התכוונו להינשא בסמוך למועד עריכת הסכם הממון. שם בהסכם עליו חתמו הם ציינו מפורשות כי רצונם להחיל את הוראותיו ככל שיינשאו, כדי לא להטריחם ולאלצם לאשר ההסכם פעם נוספת אחר נישואיהם. בית משפט שאישר את ההסכם כתב בפרוטוקול שהוא לא מקבל את הסעיף שקובע שאם הצדדים יתחתנו הם לא מחויבים לאשר את ההסכם ממון בשנית, בית משפט קבע שהם מחויבים לאשר את ההסכם ממון בשנית. הצדדים ביקשו לתקן את הפרוטוקול שההערה הזאת תימחק, אך בית משפט סירב לבקשה.

הצורך לאישור הסכם רכושי שנערך על ידי ידועים בציבור כאשר לא היה בכוונתם להינשא בעתיד הקרוב נקבע באופן ברור בפסיקתו של בית המשפט העליון, שאין הוראות חוק יחסי ממון חלות בעניינם של ידועים בציבור אלא בעניינם של בני זוג נשואים או אלו המתעתדים להינשא בסמוך לחתימת ההסכם. מתוך שכך הזוג הנשוי המבקש "להשתחרר"  מהמתווה הרכושי הקבוע בחוק יחסי ממון נדרש לעריכת הסכם ממון על פי הוראות החוק ולאשרו.  וכך נאמר לעניין זה בע"א 640/82 חנן כהן נ.  היועהמ"ש [נבו] (1985):

"הוראותיו של החוק לא באו אלא להסדיר את מערכת היחסים הקנייניים שבין בני-זוג במסגרת דיני החוזים. זאת על-ידי פיקציה הסכמית שקבע החוק בדבר הסדר איזון משאבים (כאמור בסעיף 3 לחוק), אשר לבני הזוג חופש התנאה לשנותו ולקבוע את היחסים הרכושיים שביניהם כרצונם בהסכם ממון על-פי סעיף 1 לחוק. אולם גם אם אין החוק מגדיר את המושג "בני זוג", אך ברור הוא, כי הוראותיו לא יחולו אלא על מי שהם בני-זוג נשואים. שכן הסדר האיזון חל עם פקיעת הנישואין "עקב גירושין או עקב מותו של בן זוג" (סע' 5 (א) לחוק), ואין הסכם ממון על-פי סעיף 1 לחוק בא אלא לשנות את הסדר האיזון שבחוק" (הדגשה שלי; ובדומה: רע"א 6854/00 היועהמ"ש נ.  זמר [נבו] (2003); עמ"ש (ירושלים) 26693-04-13 פלונית נ. פלוני [נבו] (2013)).

וכפי שציין כב' הש' רובינשטיין בעניין רע"א 1381/14 פלונית נ.  פלוני [נבו] (2014):

" …ההלכה הפסוקה קובעת שבני זוג נשואים או אלה הצופים פני נישואין יכולים לבקש אישור להסכם ממון על ידי בית המשפט לענייני משפחה…" (גם  עמ"ש (מחוזי ת"א) 46612-10-12  פלונית נ. פלוני [נבו] (2014); עמ"ש (מחוזי ת"א) 17125-03-19 נ.ל נ. ס.ר [נבו] (2019)).

וכך אף סידר וחידד את הדברים כב' הש' ש. שוחט בעניין עמ"ש 17125-03-19 הנ"ל בהבהירו:

"מתן תוקף להסכם שהסדיר את יחסי הממון בין בני זוג ידועים בציבור במהלך חייהם הזוגיים ככאלה, גם על תקופת חייהם כנשואים לאחר שנישאו הינו צעד אחד יותר מדי, שיש בו כדי לייתר את ההסדר הנורמטיבי שקבע חוק יחסי ממון ואת התכלית שעומדת מאחורי דרישת האימות והאישור. כידוע דרישות אלה, אימות ואישור, הן דרישות מהותיות… ידועים בציבור אינם סטאטוס אלא מצב עובדתי. היום כן מחר לא. כל אחד מבני הזוג יכול להביא לסיומם בהינד עפעף. לא כך הם פני הדברים בבני זוג נשואים המחויבים לגושפנקא של הדין לסיום יחסיהם…"

לשאלות ותשובות קראו כאן

עו"ד מריאנו מומחה לעריכת הסכמי ממון בדיני המשפחה

סיפורים ומקרים רבים שהיו לי מעידים על כך שאף שאושר הסכם ממון לעיתים הדרך שהסכם זה נערך העלה במרבית המקרים המון סימני שאלה. מקרה אחד שאני זוכר על זוג אחד שערך הסכם ממון, ואחד מהם אינו דובר את השפה העברית על בוריה, והעו"ד לא דאג שיהיה מתרגם בדיון המשפטי. בבית המשפט ההסכם נפסל לאחר 10 שנות זוגיות והאשה זכתה במחצית הרכוש של בן זוגה.

מומלץ להתייעץ עם עורך דין לפני שמתכננים לעשות הסכם ממון. ייעוץ מקצועי ממומחה שמומלץ על ידי לקוחות רבים יכול לערוך לכם הסכם ממון מדויק ואחראי למניעת בעיות בעתיד. עורך דין מריאנו בעל ניסיון עשיר בדיני המשפחה והמעמד האישי. עורך דין מריאנו יכין אתכם ויסביר לכם את כל העניינים הרלוונטיים לעריכת הסכם ממון.