איך להתמודד במקרה של הברחת נכסים בגירושים

לעורך הדין המייצג בן זוג שחושד בהברחת נכסים יש ארגז כלים די רחב – הן במישור המקדמי והן במישור הראייתי והסנקציוני, לשאלות ותשובות לחץ כאן.

צעדי מניעה מיידיים

כאשר מתעורר חשש ממשי להברחה, מומלץ לפעול במהירות ולפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לצווים דחופים:

• צו עיקול זמני על חשבונות בנק, מקרקעין, רכבים ונכסים נוספים, כדי "להקפיא" את המצב הקיים ולמנוע העברות נוספות.
• צו מניעה האוסר על ביצוע דיספוזיציות בנכסים ספציפיים (למשל דירת מגורים, מניות בחברה, זכויות סוציאליות וכו').
• צו מרשם (במקרקעין) ושעבוד נכסים לפי הצורך, כדי להבטיח את אפשרות מימוש הזכויות בסוף ההליך.

הגשת הבקשות הללו נסמכת על תצהירים מפורטים ועל תשתית ראשונית המצביעה על חשש מבוסס להברחה – למשל דפוסי משיכת מזומנים, העברות לחשבונות זרים, שינויי רישום במקרקעין, שינויים בהתנהלות העסקית וכדומה.

חובת גילוי ומסירת מסמכים

בתי המשפט לענייני משפחה מדגישים את חובת הגילוי המלא וההדדיות בשלב הדיון הרכושי. אחד הכלים המרכזיים להתמודדות עם הברחת נכסים הוא שימוש בצווים לגילוי מסמכים וחשבונות, הכוללים בין היתר:

• דפי חשבון בנק, כרטיסי אשראי, הלוואות, פקדונות, תיקי השקעות וניירות ערך.
• דוחות כספיים של חברות, דיווחי מס, ספרי הנהלת חשבונות ונתוני ביטוח לאומי ומס הכנסה.
• מסמכי רישום של מקרקעין, רכבים, זכויות סוציאליות (פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות וכו’).​

לבית המשפט נתונה הסמכות לחייב בהמצאת מסמכים, לזמן נציגי בנק או רואה חשבון לעדות, ואף למנות מומחה כלכלי או כונס נכסים לצורך בדיקה מעמיקה ומיצוי הזכויות.​

ראיות עקיפות והסקת מסקנות התנהגותיות

במצבי הברחת נכסים נדיר למצוא "אקדח מעשן" אחד, ולכן מתבססים רבות על ראיות נסיבתיות ותמונה כוללת:

• השוואת רמת החיים בפועל לדיווחים הרשומים (הוצאות גבוהות אל מול הכנסה מדווחת נמוכה).
• בדיקת הלוואות רשומות שאין להן תימוכין ממשיים או שלא נצפתה זרימת כספים תואמת.
• שינויים פתאומיים בדפוסי ההתנהלות הפיננסית: פתיחת חשבונות חדשים, סגירה מהירה של תיקי השקעות, העברות תכופות לצדדים שלישיים.

כאשר בית המשפט משתכנע כי קיים ניסיון להעלמת נכסים, הוא יכול לייחס משקל ראייתי נגד המבריח, להעדיף את גרסת בן הזוג האחר ואף "להשלים" נכסים חסרים במסגרת חישוב האיזון.

הסנקציות וההשלכות על המבריח

המדיניות השיפוטית כיום היא התייחסות מחמירה להתנהלות של הברחת נכסים, גם מתוך הרצון להרתיע וגם כדי להגן על האינטרס הציבורי באמינות ההליכים.

ביטול פעולות והחזרת נכסים למסת האיזון

בית המשפט רשאי לקבוע כי פעולת ההעברה או המכירה היא עסקה למראית עין, חסרת תוקף כלפי בן הזוג האחר, ולהשיב את הנכס ל"מסת הרכוש" לצורך איזון המשאבים. כך, דירה שהועברה לקרוב משפחה, או מניות שהוצאו מן החברה, עשויות להיחשב כאילו הן עדיין בבעלות בן הזוג המבריח לצרכי חלוקה.

במקרים חריפים, כאשר שווי הנכס אינו ניתן להשבה בפועל, רשאי בית המשפט לשום את שוויו התאורטי ולהכניסו לחישוב האיזון – כך שהמבריח "ישלם" על הנכס כאילו עדיין נמצא ברשותו.​

איזון משאבים לא שוויוני

חוק יחסי ממון מאפשר לבית המשפט לסטות מחלוקה שוויונית ולהורות על איזון בלתי שוויוני כאשר חלוקה שווה תיצור חוסר צדק מובהק. הברחת נכסים יכולה להוות עילה מובהקת לכך: ​

• הפחתה מחלקו של המבריח בהיקף ההברחה או מעבר לכך, כצעד עונשי־מניעתי.
• הכרה ב"תוספת" לזכותו של בן הזוג הנפגע, מעבר למחצית הפורמלית, בשל הפגיעה באמון ובהוגנות ההליך.

השפעה על מזונות וסוגיות נלוות

הברחת נכסים והעלמת הכנסות עשויות להשפיע גם על סוגיות מזונות ילדים ומזונות אישה, שכן בית המשפט בוחן את יכולת ההשתכרות האמיתית ואת היקף המשאבים הזמינים בפועל. כאשר מוכחת הברחה, ניתן:

• להעריך הכנסה גבוהה יותר מזו המדווחת, לצורך חישוב מזונות.
• להגדיל את סכומי המזונות כהשלכה עקיפה לסנקציה על חוסר תום הלב.​

כלי נוסף של בית משפט לחלוקה לא שיווניית ברכוש סעיף 8 לחוק יחסי ממון

חוק יחסי ממון, שבו סעיף 8 שבו מקנה סמכות מיוחדת לבית המשפט לענייני משפחה לסטות מהכלל שנקבע בסעיף 5 לחוק וזאת ב"נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת". ודוק, אמנם מטרתו של סעיף 8 לחוק יחסי ממון, הינה להקנות לבית המשפט שיקול דעת לביצוע איזון משאבים צודק בין בני זוג, מתוך גמישות והתחשבות בשיקולים של צדק והוגנות (ע"א 1915/91 יעקובי נ' יעקובי, פ"ד מט (3) 529, 614). יחד עם זאת, השימוש בסמכות המיוחדת שבסעיף 8 לחוק לעיל ייעשה במשורה ובנסיבות שהן באמת מיוחדות המצדיקות סטייה מכללי האיזון השוויוניים. זאת הן לאור מעמדה של זכות הקניין והן כדי שלא לפגוע בוודאות המשפטית ביחס לאיזון המשאבים (עמ"ש (מחוזי-חי') 614/07 פלונית נ' פלוני (ניתן ביום 16/4/08 ופורסם במאגרים); ע"מ (מחוזי-יר') 638/04 ח.ר. נ' ד.ר. (ניתן ביום 23/1/05 פורסם במאגרים) [פורסם בנבו] ).

סנקציות כספיות והיבטים פליליים

בנוסף, בית המשפט רשאי להטיל הוצאות משפט מוגברות, קנסות, ואף פסיקת פיצויים נזיקיים בגין פגיעה בזכות הקניינית של בן הזוג האחר. במקרים קיצוניים, ניתן לראות בהתנהלות מסוימת גם פוטנציאל לעבירות לפי חוק העונשין (מרמה, רישומים כוזבים, קשירת קשר וכדומה), אם כי בפועל רוב המחלוקות נפתרות במישור האזרחי  או לחלופין הצד הנפגע יכול להגיש קובלנה פלילית או תביעה אזרחית נוספת במקרים מיוחדים.​

ניהול תיק חשד להברחת נכסים זה עניין של מומחיות וניסיון

מעבר להיבטים המשפטיים ה"יבשים", יש חשיבות רבה לבניית אסטרטגיה נכונה כבר בשלבים המקדמיים. צריך לזכור שלא כמו במקרים של נושים שמחפשים נכסים מוברחים, עליהם לתבוע בבית המשפט המחוזי לסעד הצהרתי, אבל בענייני משפחה כל המחלוקות נפתחות בין בני משפחה אך ורק בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני אם יש הסכמה של הצדדים לדון בעניינים אלו בבית הדין הרבני.

איסוף מידע מוקדם וייעוץ מהיר

ככל שעורך הדין נכנס לתמונה מוקדם יותר, כך ניתן לצמצם את נזקי ההברחה ולהגדיל את סיכויי החשיפה. מומלץ לעודד את הלקוח:

• לשמור תיעוד של כל מסמך, הודעה, מייל או תכתובת המעידה על קיומם של נכסים או על כוונה להבריחם.
• לערוך "מיפוי נכסים" ראשוני – נדל"ן, חשבונות, חברות, זכויות סוציאליות, מטלטלין – ולהצליבו מול הנתונים הגלויים.
• להימנע מ"עימותים פיננסיים" בבית שיכולים להביא להשמדת ראיות.

עבודה עם מומחים כלכליים

בתיקים מורכבים, במיוחד כאשר מדובר בעסק פעיל, קבוצת חברות או פעילות בינלאומית, לעיתים אין מנוס משיתוף פעולה עם רואה חשבון פורנזי או מומחה כלכלי. מומחה כזה יכול: ​

• לנתח תנועות בחשבון, לאתר דפוסים חריגים ולחשוף העברות סמויות.
• להעריך שווי חברות ונכסים שנגרעו, כדי לאפשר לבית המשפט לשום אותם במסגרת האיזון.
• לנסות ולאתר עסקים נוספים שנפתחו ו/או נסגרו בעבר מכל מיני סיבות לא ברורות, ולעקוב אחר כספים שהיו בעבר ולאן הלכו. ​

ניהול מו"מ לעומת התשה משפטית

לעיתים עצם הגשת הבקשות לצווים ויצירת תשתית ראייתית משל עצמה מביאה את הצד המבריח לשולחן המו"מ מתוך הבנה שהסיכון להיחשף גבוה וכי התוצאות עלולות להיות חמורות. עורך הדין צריך לאזן בין ניהול הליך אגרסיבי ומגן לבין ניצול המצב ליצירת הסדר שיטיב עם הלקוח, תוך שמירה על אינטרס הילדים והמשך היחסים ההוריים. צריך להיזהר גם מבחינת מיסוי, שהרי אם יש הברחת נכסים יתכן ויש מיסוי שצריך לשלם ואז בעצם חובה על כל הצדדים באחריות פלילית שנוגעת למיסוי של בני הזוג, אלא אם מדובר בחברה בע"מ (שם יש לבחון מי הבעלים של החברה).