איך להתמודד במקרה של הברחת נכסים בגירושים
הברחת נכסים בגירושים היא אחת הסוגיות הבעייתיות והטעונות ביותר בהליכי פירוק התא המשפחתי, והיא משלבת בין דיני משפחה, דיני חוזים, דיני קניין ולעיתים גם היבטים פליליים. יש לשים לב שלא כל פעולה כלכלית נחשבת להברחת נכסים של מי מהצדדים, ולעיתים נפתחות תביעות וצווי מניעה שיכולים לעלות ביוקר למי שטוען להברחת נכסים וכל רכוש שהוא מבן או בת הזוג. לפיכך, יש להתייעץ לפני כן עם עו"ד מומחה בתחום ולמסור את כל העובדות כפי שהם ולא לנפח מקרים שנחשבים פעולות לגיטימיות של הצד השני. עוד על אסטרטגיית המכה הראשונה בגירושים לחץ כאן.
מהי הברחת נכסים בגירושים ?
הברחת נכסים היא כל פעולה שנועדה להסתיר, להעלים, להקטין או להוציא מרשות בן הזוג או מרשות "מסת הרכוש המשותף" נכסים וכספים, כדי שלא ייכללו באיזון המשאבים או בחזקת השיתוף וגם בחישוב המזונות עצמו. בדרך כלל הפעולות נעשות בסמוך למשבר הזוגי, לקראת או במהלך ההליכים, אך לעיתים ההכנה מתחילה שנים קודם (לאחר שבן או בת הזוג מתכננים, מובילים ויודעים על כוונה של מי מהצדדים לפרק את השיתוף בין בני הזוג) – באמצעות בניית מבנים משפטיים מתוחכמים יותר (חברות, נאמנויות, רישום על שם צדדים שלישיים ועוד). חזרה לדף הבית.
מבחינת בתי המשפט לענייני משפחה, הברחת נכסים נתפסת כניסיון לפגוע בזכות הקניינית והכלכלית של בן הזוג האחר ולהפר את עקרון האיזון ההוגן בין הצדדים, ולכן קיימת נטייה להחמיר עם מי שנוקט בדרך זו, הן במישור הסנקציות והן בפרשנות הראייתית. אסטרטגיית המכה הראשונה בגירושין.
המסגרת הנורמטיבית: חזקת השיתוף וחוק יחסי ממון
בני זוג שנישאו לאחר 1.1.1974 כפופים, ככלל, לחוק יחסי ממון בין בני זוג, הקובע את מנגנון "איזון המשאבים". לפי עיקרון זה, בעת פקיעת הקשר (גירושין או פטירה) נערך איזון של כלל הנכסים שנצברו במהלך חיי הנישואין, וחלוקה שוויונית של שווים, בכפוף לחריגים (נכסים שהובאו קודם הנישואין, ירושות ומתנות, בהיעדר כוונת שיתוף ספציפית).
לצד זאת, בפסיקה התפתחה חזקת השיתוף, בעיקר לגבי זוגות שנישאו לפני תחולת החוק או לגבי ידועים בציבור, לפיה כאשר הוכחו חיים משותפים, מאמץ משותף ותלות כלכלית, ניתן לייחס לשני הצדדים זכויות גם בנכסים הרשומים על שם אחד מהם בלבד (אף שיוצר אפילו זכויות יותר טובות מבני זוג נשואים). בשני המנגנונים – החוקי והשיפוטי – הברחת נכסים פוגעת ביסוד הנורמטיבי של חלוקה הוגנת ומלאה של העוגה הרכושית.
בנוסף, חוק יחסי ממון מאפשר במקרים חריגים לערוך "איזון משאבים בלתי שוויוני", כאשר חלוקה שוויונית תיצור אי־צדק מובהק, ובכלל זה כאשר אחד הצדדים פעל בחוסר תום לב והבריח נכסים. בכך מעניק החוק לבית המשפט כלי תגובה מהותי כלפי התנהלות פסולה בהקשר הרכושי., לענייני גירושין לחץ כאן.
דרכי ההברחה הנפוצות
ברמת הפרקטיקה, אפשר לזהות מגוון "טכניקות" להברחת רכוש, החל מצעדים גלויים לכאורה ועד לסכמות מורכבות ומתוחכמות יותר.
העברות ונכסים רשומים על שם צד ג’
- העברת דירה, רכב או עסק על שם קרוב משפחה "במתנה" או במכר פיקטיבי בתמורה נמוכה מערך השוק.
- פתיחת חברה על שם בן משפחה או חבר, ורישום הפעילות העסקית והרווחים תחת ישות זו במקום תחת בן הזוג המבריח.
- רישום חשבונות בנק, תיקי השקעות או פקדונות על שם הורים/אחים, תוך שליטה בפועל בכספים.
הסתרת כספים והכנסות מהצד השני
- הוצאת כספים מחשבונות בנק בסמוך למשבר והחזקתם במזומן, בכספת או אצל גורם חיצוני "אמין" שאפשר לסמוך עליו.
- דיווח חלקי או כוזב על הכנסות בעסק, אי־הפקדת תקבולים, חשבוניות "כסף שחור" ויצירת רושם מלאכותי של הכנסה נמוכה יותר – הן לצורך חלוקת הרכוש והן לצורך מזונות.
- נטילת "הלוואות" פיקטיביות או ניפוח התחייבויות כדי להקטין את השווי הנקי של הנכסים.
תכשיטים, מטבע חוץ ונכסים ניידים
- העלמת תכשיטים יקרי ערך, פריטי אמנות, מטבע חוץ וכדומה, בהעברה שקטה לכספות פרטיות או לבית הוריו של בן הזוג.
- רכישת נכסים יקרי ערך ומימושם מאוחר יותר, לאחר סיום ההליכים, כאשר קשה לעקוב אחר תנועתם.
ניצול פערי מידע ושליטה בהברחת נכסים
- מצב שבו אחד מבני הזוג הוא "הצד הכלכלי" השולט בחשבונות, בחברה, ברואה החשבון וביועצים, בעוד השני מודר או חסר ידע פיננסי.
- שימוש זה מאפשר "שכתוב" של תמונת המצב הכלכלית טרם הפנייה לערכאות, ומקשה על קבלת נתונים שלמים.
כלי ההגנה: מה יכול לעשות בן הזוג הנפגע כדי למנוע את הברחת הרכוש המשותף ?
לעורך הדין המייצג בן זוג שחושד בהברחת נכסים יש ארגז כלים די רחב – הן במישור המקדמי והן במישור הראייתי והסנקציוני, לשאלות ותשובות לחץ כאן.
צעדי מניעה מיידיים
כאשר מתעורר חשש ממשי להברחה, מומלץ לפעול במהירות ולפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לצווים דחופים:
- צו עיקול זמני על חשבונות בנק, מקרקעין, רכבים ונכסים נוספים, כדי "להקפיא" את המצב הקיים ולמנוע העברות נוספות.
- צו מניעה האוסר על ביצוע דיספוזיציות בנכסים ספציפיים (למשל דירת מגורים, מניות בחברה, זכויות סוציאליות וכו').
- צו מרשם (במקרקעין) ושעבוד נכסים לפי הצורך, כדי להבטיח את אפשרות מימוש הזכויות בסוף ההליך.
הגשת הבקשות הללו נסמכת על תצהירים מפורטים ועל תשתית ראשונית המצביעה על חשש מבוסס להברחה – למשל דפוסי משיכת מזומנים, העברות לחשבונות זרים, שינויי רישום במקרקעין, שינויים בהתנהלות העסקית וכדומה.
חובת גילוי ומסירת מסמכים
בתי המשפט לענייני משפחה מדגישים את חובת הגילוי המלא וההדדיות בשלב הדיון הרכושי. אחד הכלים המרכזיים להתמודדות עם הברחת נכסים הוא שימוש בצווים לגילוי מסמכים וחשבונות, הכוללים בין היתר:
- דפי חשבון בנק, כרטיסי אשראי, הלוואות, פקדונות, תיקי השקעות וניירות ערך.
- דוחות כספיים של חברות, דיווחי מס, ספרי הנהלת חשבונות ונתוני ביטוח לאומי ומס הכנסה.
- מסמכי רישום של מקרקעין, רכבים, זכויות סוציאליות (פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות וכו’).
לבית המשפט נתונה הסמכות לחייב בהמצאת מסמכים, לזמן נציגי בנק או רואה חשבון לעדות, ואף למנות מומחה כלכלי או כונס נכסים לצורך בדיקה מעמיקה ומיצוי הזכויות.
ראיות עקיפות והסקת מסקנות התנהגותיות
במצבי הברחת נכסים נדיר למצוא "אקדח מעשן" אחד, ולכן מתבססים רבות על ראיות נסיבתיות ותמונה כוללת:
- השוואת רמת החיים בפועל לדיווחים הרשומים (הוצאות גבוהות אל מול הכנסה מדווחת נמוכה).
- בדיקת הלוואות רשומות שאין להן תימוכין ממשיים או שלא נצפתה זרימת כספים תואמת.
- שינויים פתאומיים בדפוסי ההתנהלות הפיננסית: פתיחת חשבונות חדשים, סגירה מהירה של תיקי השקעות, העברות תכופות לצדדים שלישיים.
כאשר בית המשפט משתכנע כי קיים ניסיון להעלמת נכסים, הוא יכול לייחס משקל ראייתי נגד המבריח, להעדיף את גרסת בן הזוג האחר ואף "להשלים" נכסים חסרים במסגרת חישוב האיזון.
הסנקציות וההשלכות על המבריח
המדיניות השיפוטית כיום היא התייחסות מחמירה להתנהלות של הברחת נכסים, גם מתוך הרצון להרתיע וגם כדי להגן על האינטרס הציבורי באמינות ההליכים.
ביטול פעולות והחזרת נכסים למסת האיזון
בית המשפט רשאי לקבוע כי פעולת ההעברה או המכירה היא עסקה למראית עין, חסרת תוקף כלפי בן הזוג האחר, ולהשיב את הנכס ל"מסת הרכוש" לצורך איזון המשאבים. כך, דירה שהועברה לקרוב משפחה, או מניות שהוצאו מן החברה, עשויות להיחשב כאילו הן עדיין בבעלות בן הזוג המבריח לצרכי חלוקה.
במקרים חריפים, כאשר שווי הנכס אינו ניתן להשבה בפועל, רשאי בית המשפט לשום את שוויו התאורטי ולהכניסו לחישוב האיזון – כך שהמבריח "ישלם" על הנכס כאילו עדיין נמצא ברשותו.
איזון משאבים לא שוויוני
חוק יחסי ממון מאפשר לבית המשפט לסטות מחלוקה שוויונית ולהורות על איזון בלתי שוויוני כאשר חלוקה שווה תיצור חוסר צדק מובהק. הברחת נכסים יכולה להוות עילה מובהקת לכך:
- הפחתה מחלקו של המבריח בהיקף ההברחה או מעבר לכך, כצעד עונשי־מניעתי.
- הכרה ב"תוספת" לזכותו של בן הזוג הנפגע, מעבר למחצית הפורמלית, בשל הפגיעה באמון ובהוגנות ההליך.
השפעה על מזונות וסוגיות נלוות
הברחת נכסים והעלמת הכנסות עשויות להשפיע גם על סוגיות מזונות ילדים ומזונות אישה, שכן בית המשפט בוחן את יכולת ההשתכרות האמיתית ואת היקף המשאבים הזמינים בפועל. כאשר מוכחת הברחה, ניתן:
- להעריך הכנסה גבוהה יותר מזו המדווחת, לצורך חישוב מזונות.
- להגדיל את סכומי המזונות כהשלכה עקיפה לסנקציה על חוסר תום הלב.
כלי נוסף של בית משפט לחלוקה לא שיווניית ברכוש סעיף 8 לחוק יחסי ממון
חוק יחסי ממון, שבו סעיף 8 שבו מקנה סמכות מיוחדת לבית המשפט לענייני משפחה לסטות מהכלל שנקבע בסעיף 5 לחוק וזאת ב"נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת". ודוק, אמנם מטרתו של סעיף 8 לחוק יחסי ממון, הינה להקנות לבית המשפט שיקול דעת לביצוע איזון משאבים צודק בין בני זוג, מתוך גמישות והתחשבות בשיקולים של צדק והוגנות (ע"א 1915/91 יעקובי נ' יעקובי, פ"ד מט (3) 529, 614). יחד עם זאת, השימוש בסמכות המיוחדת שבסעיף 8 לחוק לעיל ייעשה במשורה ובנסיבות שהן באמת מיוחדות המצדיקות סטייה מכללי האיזון השוויוניים. זאת הן לאור מעמדה של זכות הקניין והן כדי שלא לפגוע בוודאות המשפטית ביחס לאיזון המשאבים (עמ"ש (מחוזי-חי') 614/07 פלונית נ' פלוני (ניתן ביום 16/4/08 ופורסם במאגרים); ע"מ (מחוזי-יר') 638/04 ח.ר. נ' ד.ר. (ניתן ביום 23/1/05 פורסם במאגרים) [פורסם בנבו] ).
סנקציות כספיות והיבטים פליליים
בנוסף, בית המשפט רשאי להטיל הוצאות משפט מוגברות, קנסות, ואף פסיקת פיצויים נזיקיים בגין פגיעה בזכות הקניינית של בן הזוג האחר. במקרים קיצוניים, ניתן לראות בהתנהלות מסוימת גם פוטנציאל לעבירות לפי חוק העונשין (מרמה, רישומים כוזבים, קשירת קשר וכדומה), אם כי בפועל רוב המחלוקות נפתרות במישור האזרחי או לחלופין הצד הנפגע יכול להגיש קובלנה פלילית או תביעה אזרחית נוספת במקרים מיוחדים.
ניהול תיק חשד להברחת נכסים זה עניין של מומחיות וניסיון
מעבר להיבטים המשפטיים ה"יבשים", יש חשיבות רבה לבניית אסטרטגיה נכונה כבר בשלבים המקדמיים. צריך לזכור שלא כמו במקרים של נושים שמחפשים נכסים מוברחים, עליהם לתבוע בבית המשפט המחוזי לסעד הצהרתי, אבל בענייני משפחה כל המחלוקות נפתחות בין בני משפחה אך ורק בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני אם יש הסכמה של הצדדים לדון בעניינים אלו בבית הדין הרבני.
איסוף מידע מוקדם וייעוץ מהיר
ככל שעורך הדין נכנס לתמונה מוקדם יותר, כך ניתן לצמצם את נזקי ההברחה ולהגדיל את סיכויי החשיפה. מומלץ לעודד את הלקוח:
- לשמור תיעוד של כל מסמך, הודעה, מייל או תכתובת המעידה על קיומם של נכסים או על כוונה להבריחם.
- לערוך "מיפוי נכסים" ראשוני – נדל"ן, חשבונות, חברות, זכויות סוציאליות, מטלטלין – ולהצליבו מול הנתונים הגלויים.
- להימנע מ"עימותים פיננסיים" בבית שיכולים להביא להשמדת ראיות.
עבודה עם מומחים כלכליים
בתיקים מורכבים, במיוחד כאשר מדובר בעסק פעיל, קבוצת חברות או פעילות בינלאומית, לעיתים אין מנוס משיתוף פעולה עם רואה חשבון פורנזי או מומחה כלכלי. מומחה כזה יכול:
- לנתח תנועות בחשבון, לאתר דפוסים חריגים ולחשוף העברות סמויות.
- להעריך שווי חברות ונכסים שנגרעו, כדי לאפשר לבית המשפט לשום אותם במסגרת האיזון.
- לנסות ולאתר עסקים נוספים שנפתחו ו/או נסגרו בעבר מכל מיני סיבות לא ברורות, ולעקוב אחר כספים שהיו בעבר ולאן הלכו.
ניהול מו"מ לעומת התשה משפטית
לעיתים עצם הגשת הבקשות לצווים ויצירת תשתית ראייתית משל עצמה מביאה את הצד המבריח לשולחן המו"מ מתוך הבנה שהסיכון להיחשף גבוה וכי התוצאות עלולות להיות חמורות. עורך הדין צריך לאזן בין ניהול הליך אגרסיבי ומגן לבין ניצול המצב ליצירת הסדר שיטיב עם הלקוח, תוך שמירה על אינטרס הילדים והמשך היחסים ההוריים. צריך להיזהר גם מבחינת מיסוי, שהרי אם יש הברחת נכסים יתכן ויש מיסוי שצריך לשלם ואז בעצם חובה על כל הצדדים באחריות פלילית שנוגעת למיסוי של בני הזוג, אלא אם מדובר בחברה בע"מ (שם יש לבחון מי הבעלים של החברה).
איך מתמודדים עם הברחת נכסים לחו"ל בגירושין
בהברחת נכסים לחו"ל ההתמודדות היא שילוב של תגובה מהירה, כלים בינלאומיים ויצירת "גשר" בין בית המשפט הישראלי לנכסים בחוץ־לארץ.
זיהוי מוקדם ומעקב אחר תנועות לחו"ל
- סימנים אופייניים: העברות חוזרות לחשבונות בנק זרים, פתיחת חשבון מסחר/ברוקר בחו"ל, רכישת נדל"ן בחו"ל או משיכת סכומים גדולים "לטיול/עסקה" ללא הסבר עסקי אמיתי.
- מומלץ ללקוח לתעד: דפי בנק שמראים העברות לחו"ל, מיילים/וואטסאפים על "סידור הכסף בחו"ל", מסמכי בנק זרים שנמצאו בבית, חוזי רכישה בחו"ל וכדומה.
פניה דחופה לצווים זמניים בארץ
- ניתן לפנות מיידית לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לצווים זמניים – עיקול, צו מניעה, צו לגילוי מסמכים – על נכסים וחשבונות בישראל, כדי לעצור את "ברז" הכסף לפני שהוא יוצא החוצה.
- לעיתים מבקשים גם צו עיכוב יציאה מהארץ כדי למנוע מהצד המבריח להמשיך לנהל/למשוך נכסים בחו"ל ללא פיקוח.
- קיים כלי ייחודי – "צו מרווה" (עיקול על נכסים בחו"ל) – שבית המשפט יכול לתת; זה לא יוצר עיקול ישיר במדינה הזרה, אבל משמש בסיס לפנייה לערכאות שם.
איתור נכסים בחו"ל – חקירות ומומחים
- חקירה כלכלית בינלאומית: משרדי חקירות המתמחים באיתור נכסים בחו"ל עובדים עם רשת חוקרים ומקורות מקומיים, ויכולים לאתר חשבונות, חברות, נדל"ן וזכויות במדינות שונות.
- הדוחות שהם מפיקים משמשים כתשתית ראייתית לבקשה לצווים בארץ, ובהמשך לבקשות במדינות היעד (באמצעות עורכי דין מקומיים).
- אפשר לבקש מהשופט צווים לגילוי מידע מגופים ישראליים (בנקים, ברוקרים, רו"ח) שיחשפו העברות לחו"ל, גם אם אין לנו ישירות גישה לבנק הזר.
פעולה משפטית במדינת היעד
- על נכס שנמצא פיזית בחו"ל אי אפשר לרשום עיקול/הערת אזהרה ישירות דרך צו ישראלי רגיל: צריך לנצל את הצו הישראלי כדי לפנות לבית משפט במדינת היעד ולבקש הכרה/אכיפה ומתן עיקול מקומי.
- לעיתים, במיוחד במדינות עם אמנות הדדיות ואכיפת פסקי חוץ, ניתן לפעול בשני שלבים: פסק דין בישראל שמצהיר על הזכויות + בקשה לאכיפתו במדינה הזרה.
דוגמה טיפוסית: דירה שנרכשה על שם חברה זרה באירופה – בארץ מתקבל פסק דין שמצהיר כי המניות/הדירה הן חלק מהרכוש המשותף – במדינה הזרה פונים באמצעות עו"ד מקומי, מצרפים את פסק הדין ומבקשים לרשום עיקול או הערת אזהרה על הדירה.
שימוש בסעיפים 7–8 לחוק יחסי ממון
- סעיף 7 מאפשר לבית המשפט לראות נכס שהוצא לחו"ל בכוונה לסכל את זכות בן הזוג כאילו הוא עדיין בידי המבריח לצורך איזון משאבים – גם אם בפועל קשה להשיבו.
- סעיף 8 מאפשר איזון משאבים לא שוויוני, כך שבית המשפט יקנוס את המבריח לטובת בן הזוג הנפגע (למשל, לתת לו חלק גדול יותר בנכסים שנותרו בארץ).
במילים פרקטיות: גם אם אין לנו יכולת מעשית לתפוס את כל הכסף בחו"ל, אפשר לבקש שבית המשפט "ישלים" את ההפסד דרך חלוקה מוטה לטובת הלקוח ברכוש שכן נמצא בשליטה.
כלים משלימים לניהול הסיכון
- הסכמות זמניות: בקשה שבית המשפט יקבע שכל פעולה מהותית בנכסים (בארץ ובחו"ל) תעשה רק בהסכמת שני הצדדים או באישור בית המשפט.
- דרישה לשקיפות מלאה: חיוב בן הזוג המבריח להגיש תצהירי רכוש מפורטים ולהיחקר על תנועות הכספים לחו"ל.
- חיבור בין מזונות/מדור לסוגיית ההברחה – הצגת ההברחה כהוכחה ליכולת כלכלית גבוהה יותר, לצורך חיוב מוגבר במזונות.
איך עורך דין מריאנו יכול להוכיח הברחת נכסים בתיק גירושין
עורך דין מוכיח הברחת נכסים בתיק גירושין באמצעות שילוב של נטל הוכחה נכון, כלים לגילוי מידע, ויצירת "פסיפס" ראייתי שמראה כוונה להוציא נכסים ממסת האיזון. משרד עורכי דין מריאנו אף משלבים מידע באמצעות AI כדי למקסם את כל המידע מול הגורמים השונים, אודות.
נטל ההוכחה ומה צריך להראות בהברחת רכוש
- על בן הזוג הטוען להברחה להוכיח גם את עצם הוצאת הנכס מרשות בן הזוג וגם שהדבר נעשה בכוונה לסכל את זכותו (נטל ראיה ונטל שכנוע).
- כאשר יש "אותות מרמה" (רישום על צד ג’, מחיר לא סביר, העברה סמוכה למשבר), הנטל עשוי לעבור לבן הזוג המבריח להראות שלא מדובר בהברחה.
- הפסיקה מדברת על נטל מוגבר בטענות מרמה/הברחה – יש להראות דפוס עקבי ולא אירוע בודד מקרי.
שימוש אקטיבי בכלי גילוי מסמכים
- בקשה לצו גילוי מסמכים ותצהיר גילוי נכסים: דפי בנק, כרטיסי אשראי, הלוואות, משכנתאות, פקדונות, תיקי השקעות, דוחות מס, הצהרות הון, דו”חות חברות וכדומה.
- שימוש ברשויות רישום: רשם המקרקעין, רשם החברות, רשם המשכונות – לאיתור נכסים/שעבודים שלא דווחו.
- חקירה נגדית על בסיס המסמכים – שאלות ממוקדות על העברות גדולות, עסקאות חריגות, הלוואות פיקטיביות וכדומה.
דוגמה: במדריך על הברחת רכוש מתואר מקרה בו ניתן צו לחשיפת כל חשבונות הבנק של הבעל ושל אימו, השניים נחקרו ארוכות, ובסוף הוכחה ההברחה והאישה קיבלה זכויות בנכס.
בניית "פסיפס" של ראיות פיננסיות להברחה
עורך הדין כמעט אף פעם לא מקבל "אקדח מעשן", ולכן בונה תמונה מצטברת:
- השוואת רמת חיים בפועל להכנסה מדווחת – פערי יוקרה, הוצאות, נסיעות לחו"ל לעומת דו"חות מס עניים.
- זיהוי עסקאות סיבוביות: העברות חוזרות בין חשבונות שונים, שימוש בחשבונות על שם קרובי משפחה, הלוואות "על הנייר".
- איתור עסקאות נדל”ן סמויות, קניית נכסים על שם צד ג’ ללא תמורה ריאלית.
- ניתוח תזרים מזומנים – פערים בין כניסות לבין הוצאות בפועל.
ככל שמצטברות ראיות נסיבתיות רבות, בית המשפט נוטה לקבל את טענת ההברחה ולהפעיל סעיפים 7–8 לחוק יחסי ממון.
עבודה עם מומחים וחוקרים
- רואה חשבון פורנזי: ניתוח דו”חות כספיים, איתור העברות חריגות, זיהוי הפסדים/הלוואות פיקטיביים, איתור השקעות בקריפטו וכדומה.
- חוקר פרטי: איתור חשבונות בנק נסתרים, בדיקת קרנות פנסיה וקופות גמל, מעקב אחרי נכסים שנרשמו על צדדים שלישיים.
- במקרים עם רכוש בחו”ל – בקשות סיוע משפטי בינלאומי, איתור חברות Offshore, שימוש במנגנוני CRS/FATCA.
כלים דיוניים וסעדים זמניים
- בקשה לצווי עיקול זמניים על חשבונות, מקרקעין ונכסים אחרים, כאשר יש "חשש אמיתי" שכספים או רכוש "בורחים" מהחברה המשותפת או מהחשבונות המשותפים.
- בקשה לצווי מניעה ודחייה של דיספוזיציות, כדי "להקפיא את המצב" עד בירור מלא.
- לאחר הוכחת הברחה או כוונה להברחה – בקשה ליישום סעיף 7 (לראות בנכס כאילו לא הוצא) וסעיף 8 (איזון לא שוויוני לטובת בן הזוג הנפגע).
הבחנה: חשד "דק" לעומת הברחה מוכחת
- הפסיקה מדגישה שאי אפשר לבסס תביעת הברחת נכסים על תחושות בטן, כמה משיכות מזומן או חשדות כלליים – נדרש בסיס עובדתי וכלכלי.
- במקרים שבהם התברר שהפעולות היו הלוואות אמיתיות, העברות פנימיות או שימוש רגיל בכסף – טענות ההברחה נדחו במלואן.