בן מרדן

מה זה בן מרדן וניכור הורי בדיני משפחה ומה ההשלכות לכך בדין ובפסיקה ?

(מאמר זה מתייחס הן בן ולבת)

הקדמה

המושג "בן מרדן" עולה לעיתים קרובות בהקשר של סכסוכי משפחה, בעיקר בהליכי גירושין. הוא מתייחס למצב שבו קטין מתנהג באופן עוין ומנוכר כלפי אחד מהוריו, בדרך כלל ההורה שאינו משמורן, אבל יכול להיות גם הפוך. התנהגות זו עלולה להוביל להשלכות משפטיות משמעותיות, בעיקר בכל הקשור לחובת המזונות. כלפי אותו בן מרדן בלבד, זה אינו יכול להשליך על שאר המזונות אם וכאשר יש ילדים נוספים.

מהו בן מרדן?

ההגדרה המדויקת של בן מרדן אינה מוגדרת בחוק באופן חד משמעי. הפסיקה קבעה כי מדובר בהתנהגות חריגה של קטין, המתבטאת בסירוב מוחלט לקיים קשר עם אחד ההורים, תוך התנהגות עוינת ומנוכרת וכפוית טובה. ההתנהגות המרדנית צריכה להיות מתמשכת ומכוונת, ולא תוצאה של נסיבות חיצוניות או של התנהגות בלתי הולמת מצד ההורה.

ההבדל בין בן מרדן לבין התנהגות בלתי הולמת בדיני משפחה

המושגים בן מרדן והתנהגות בלתי הולמת משמשים לעיתים קרובות בהקשר של סכסוכי משפחה, במיוחד בהליכי גירושין, אך הם אינם זהים. להלן ניתוח מעמיק של ההבדלים בין שני המושגים:

בן מרדן

• הגדרה: בן מרדן מתייחס למצב שבו קטין מציג התנהגות עוינת ומנוכרת באופן שיטתי וממושך כלפי אחד מהוריו, בדרך כלל ההורה שאינו משמורן. ההתנהגות אינה תוצאה של אירוע חד פעמי או של נסיבות חיצוניות, אלא מבטאת דפוס התנהגות קבוע.
• השלכות משפטיות: הכרזה על קטין כבן מרדן עלולה להוביל להפחתה או ביטול חובת המזונות, השפעה על הסדרי ראייה ואף על החלטות בנוגע למשמורת.
• מבחנים משפטיים: כדי להכריז על קטין כבן מרדן, בית המשפט בוחן את חומרת ההתנהגות, משכה, גיל הקטין, נסיבות נוספות והאם ההתנהגות היא תוצאה של השפעה שלילית מצד גורם אחר.

התנהגות בלתי הולמת

• הגדרה: התנהגות בלתי הולמת היא מושג רחב יותר, המתייחס למגוון רחב של התנהגויות שאינן עולות בקנה אחד עם הנורמות החברתיות או עם מעשיים שליליים בכל מובן המילה. ההתנהגות יכולה להיות חד פעמית או חוזרת, מכוונת או בלתי מכוונת.
• השלכות משפטיות: ההשלכות של התנהגות בלתי הולמת תלויות בחומרת ההתנהגות ובנסיבות המקרה. הן יכולות לכלול סנקציות חינוכיות, הגבלת חופש הפעולה או אף הליכים משפטיים פליליים, אך בדרך כלל אינן משפיעות על חובות המזונות או הסדרי הראייה באותה מידה כמו הכרזה על בן מרדן.

ההבדלים העיקריים

מאפיין	בן מרדן	התנהגות בלתי הולמת
חומרה	התנהגות קיצונית ועוינת	מגוון רחב של התנהגויות, החל מקלות ועד חמורות
משך	התנהגות מתמשכת וממושכת	יכולה להיות חד פעמית או חוזרת
כוונה	התנהגות מכוונת ומודעת	יכולה להיות מכוונת או בלתי מכוונת
השפעה על הקשר עם ההורה	פגיעה קשה בקשר	יכולה לפגוע בקשר, אך לא בהכרח באופן קיצוני
השלכות משפטיות	השפעה משמעותית על חובות המזונות והסדרי ראייה	השלכות מגוונות, תלויות בחומרת ההתנהגות

 

השלכות משפטיות של הכרזה על בן מרדן

הכרזה על קטין כ"בן מרדן" עלולה להוביל למספר השלכות משפטיות משמעותיות:

• הפחתה או ביטול חובת המזונות :בית המשפט רשאי להפחית או לבטל את חובת המזונות של ההורה כלפי הקטין המורד. ההנחה היא שהקטין, בהתנהגותו, מביא על עצמו את המצב.
• השפעה על הסדרי ראייה: ההכרזה על קטין כ"בן מרדן" עשויה להשפיע על הסדרי הראייה בין הקטין להורה שאינו משמורן. בית המשפט עשוי להורות על פיקוח על המפגשים או אפילו להגביל אותם.
• השפעה על משמורת:  במקרים קיצוניים, ההכרזה על קטין כ"בן מרדן" עשויה להשפיע על החלטות בנוגע למשמורת, ולפעמים אף לקבוע משמורת קבועה להורה השני שנפגע מהבן או הבת המורדת.

 

גורמים המשפיעים על ההחלטה

בית המשפט שוקל מספר גורמים בעת ההחלטה אם להכריז על קטין כבן מרדן או בת מורדת ולהפחית או לבטל את חובת המזונות:

• חומרת ההתנהגות:  ככל שההתנהגות המרדנית חמורה יותר, כך גדלים הסיכויים להכרזה על הקטין כבן מרדן.
• משך ההתנהגות: התנהגות מרדנית מתמשכת מעידה על כוונה מצד הקטין.
• גיל הקטין:  גילו של הקטין ומידת הבגרות שלו עשויים להשפיע על ההחלטה ככל שהקטין יהיה קשה לערכאה משפטית להפעיל סנקציות נגד הקטין או הקטינה.
• נסיבות נוספות: בית המשפט יבחן את כל הנסיבות הרלוונטיות למקרה, לרבות היחסים בין ההורים, ההיסטוריה המשפחתית והסיבה להתנהגות המרדנית כולל אחריות של מי להתנהגות הילדים, לכן לא תמיד בית משפט או בית הדין רצים להכרזה כואבת כל כך.

 

טובת הילד וההיבטים הרגישים

הכרזה על קטין בן מרדן היא החלטה קשה ומשמעותית, שיש לה השלכות ארוכות טווח על חיי הקטין והמשפחה. לכן, בתי המשפט נוקטים במשנה זהירות בעת קבלת החלטה כזו. על אף ההשלכות המשפטיות, טובת הילד היא השיקול העיקרי בבחינת מקרים אלה. בית המשפט ישקול כיצד ההחלטה תשפיע על התפתחותו הנפשית והרגשית של הקטין כי בבואנו לבית המשפט טובת הקטין גוברת כמעט על הכל (והכל תלויי נסיבות כמובן).

 

מהו זה ניכור הורי – תביעה נזיקית כספית למרדנות של קטין

הכרזה על קטין בן מרדן היא החלטה אשר יכולה אף להוות תביעה כספית נזיקית כלפי אותו הורה שממריד נגד ההורה השני. שהרי אם ההורה משלם מזונות ולא מקבל שום הסדרי ראייה עם הקטין, וכל זה בניצוחו של הצד השני שמעודד פעולות אלו, כאן הרי עסקינן בניכור הורי (שזה סכנה שקטה למשפחות מתפרקות).

ניכור הורי הוא תהליך שבו הורה אחד, בדרך כלל באופן מודע או לא מודע, משכנע את הילד שאהבה נאמנות שייכים רק אליו, ומדבר לרעה על ההורה השני. התוצאה היא ניתוק רגשי בין הילד להורה המנוכר, לעיתים אף שנאה עזה.

גורמים לניכור הורי:

• סכסוך בין ההורים: הסכסוך ההורי הוא הקרקע פורייה לניכור. הילד, המרגיש אשם או רוצה להגן על אחד ההורים, עלול להיגרר למאבק.
• הורה נרקיסיסטי: הורה נרקיסיסטי עשוי להשתמש בילד ככלי להשגת שליטה על בן הזוג לשעבר.
• הורה עם קשיים רגשיים: הורה הסובל מקשיים רגשיים עלול לפרוק את תסכולו על הילד, ולהשתמש בו כ"שק חבטות".
• הורה עם היסטוריה של התעללות: במקרים של התעללות, הילד עלול לפתח מנגנוני הגנה שכוללים ניתוק רגשי מההורה המתעלל.

סימנים לניכור הורי:

• שינוי פתאומי ביחס לילד: הילד, שהיה קשור להורה מסוים, מתחיל להתנכר אליו ללא סיבה נראית לעין.
• הבעת דעות שליליות על ההורה המנוכר: הילד חוזר על האשמות והשמצות שהשמיע ההורה המנכר.
• סרבנות להיפגש עם ההורה המנוכר: הילד מסרב להיפגש או לדבר עם ההורה המנוכר, וממציא תירוצים.
• שינוי בהתנהגות: הילד עלול לפתח התנהגויות בעייתיות כמו התפרצויות זעם, בעיות בקשב וריכוז או דיכאון.

השלכות של ניכור הורי:

• נזק נפשי לילד: הילד עלול לסבול מנזק נפשי ארוך טווח, כולל חרדה, דיכאון, קשיים ביחסים בין-אישיים ובניית אמון.
• קושי בבניית זהות: הילד מתקשה לבנות זהות בריאה, כאשר חלק מהזהות שלו נלקח ממנו.
• פגיעה בקשר עם ההורה המנוכר: הקשר עם ההורה המנוכר נפגע באופן קשה, לעיתים באופן בלתי הפיך.
• פגיעה ביכולת להורות: ההורה המנוכר עלול לחוות פגיעה עמוקה ביכולת להורות, ולהרגיש חוסר אונים ותסכול.

טיפול בניכור הורי:

• טיפול נפשי: טיפול נפשי לילד ולשני ההורים יכול לסייע בהתמודדות עם הקשיים הרגשיים.
• טיפול משפחתי: טיפול משפחתי יכול לסייע בשיקום הקשר בין ההורים והילד.
• הסכמים משפטיים: הסכמים משפטיים יכולים לקבוע הסדרי ראייה קבועים ולהבטיח שהילד ימשיך להיות בקשר עם שני ההורים.
• מניעה: המניעה הטובה ביותר לניכור הורי היא שיתוף פעולה בין ההורים, גם לאחר פרידה.

 

תלה"מ 1101-04-23 ג. נ' כ. ו- תלה"מ 1082-04-23 ג. נ' כ.

לאחרונה יצא פסק דין מעניין בעניין ניכור הורי לבן מרדן בפני כבוד השופט ארז שני: תלה"מ 1101-04-23 ג. נ' כ. ו- תלה"מ 1082-04-23 ג. נ' כ.

 

נצטט בתמצית את הלכות שהוצגו בפסק הדין, כמתואר לעיל:

המונח בן מורד מקורו בדין האישי (ע"א 1880/94 קטן נ' קטן, מט(1) 215 {פמ"מ – 15.02.1995} {להלן: "פרשת קטן"}), כעילה לעתירה לפטור ממזונות ומקומו בדיני המזונות.

עם השנים התפתחה הפסיקה. ראשיתה בצמצום מתן הסעד של הפסקת חיוב המזונות ודרישה כי האשם בנתק יהא בקטין, להבדיל מאימו (ע"א 1741/93 נ' אזולאי {פמ"מ – 13.07.1994}).

דרישה כי תוכח התנהגות מחפירה (וראה: ע"א 477/73 ד"ר סלומון נ' סלומון, כח(2) 003 {פמ"מ – 19.03.1974}) ואף השארת חיוב מינימלי בכל מקרה על מנת שיהא קיום לקטין (וראה: ע"א 425/68 משכיל לאיתן נ' משכיל לאיתן, כג(1) 309 {פמ"מ – 19.03.1969})

בעניין למברג {ע"א 66/84 למברג נ' למברג [נבו]} נקבע, כי "ילד אינו יכול להשתחרר מהחובה לנהוג באביו במידת הכבוד המקובלת, הראויה להורה. חובה זו מוטלת על כל ילד, ואין הוא יכול לנער חוצנו ממנה".

הלכה היא, כי כאשר המדובר בבן מרדן, ניתן לצמצם את חובת המזונות כולה או מקצתה (ע"א 4322/90 אדלשטיין נ' אדלשטיין [נבו]; ע"א 574/83 חג'ג' נ' חג'ג' [נבו]).

עול כלכלתו של בן מרדן מושל על המחזיק בו כל עוד זה מסוגל לפרנסו (ראה: ע"א 574/83 חגג נ' חגג, לח(3) 331 {פמ"מ – 09.08.1984}).

בן המסרב ללא נימוק רציונלי לראות את אביו (וראה: ע"מ (ירושלים) 513/09 פלונית נ' פלוני [נבו] {פמ"מ – 31.12.2009}), אזי ניתן לשלול מזונותיו או לצמצם היקפו, הכל כפי הנסיבות.

עוד ב"פרשת קטן" הסביר בית המשפט העליון כי קטין המסרב להוראה שיפוטית בדבר קשר עם אביו אינו יכול לזכות במזונות (וראה גם רע"א 3761/10 פלוני נ' פלונית [נבו] {פמ"מ – 15.07.2010}), והוסיף ואמר כי, על האם מוטלת חובה לשמר את הקשר ואף לפעול בעניין זה.

ככל שקטין קרוב יותר לבגרותו, קל יותר לשלול מזונותיו על רקע ההנחה כי הוא מודע ומבין דרכי התנהגותו (וראה גם מפי כבוד השופט א. גביזון: תמ"ש (ב"ש) 29096-07-14 פלוני נ' אלמונית [נבו] {פמ"מ – 14.09.2016}).

המרדנות מאפשרת גם שלילת חיוב המזונות לעבר וזאת גם בנסיבות של אם מסיתה (וראה מפי כבוד סגן הנשיא (בתוארו דאז) כבוד השופט נ. שילה:  תמ"ש (ת"א) 29511-09-13 פלוני נ' אלמונים [נבו] {פמ"מ – 27.05.2015}).

ניתן גם לעשות שימוש בעיכוב תשלום המזונות עד לחידוש הקשר (וראה מפי כבוד השופטת א. אלון: תמ"ש (חיפה) 42858-03-10 האב נ' האם [נבו] {פמ"מ – 20.02.2013}).

גם הורה מנכר האומר "מוותר אני על המזונות" ובכך מסיים את הדיון בשאלת המרידה, לא ינקה מאי החוקיות שבעצם ניתוק הקשר על ההשלכות הנובעות מכך (תלה"מ (ת"א) 42819-04-19 ד. ג. ב. נ' א. ב. [נבו] {פמ"מ – 24.09.2019}).

כאשר דנים בסוגיות של ניתוק קשר, אזי מעבר להיות ניתוק כזה, בלא צידוק אובייקטיבי (וראה: תמ"ש (נצרת) 25424-11-15 א. נ. נ' ש. נ. [נבו] {פמ"מ – 27.01.2021}) מעשה הנוגד טובתו של קטין, אזי עוד בטרם דיון בטובת הקטין, עקרון מלכותי כשלעצמו, מדובר פשיטא במעשה שאינו חוקי, בין אם עולה הוא בקנה אחד עם טובת הקטין ובין אם לאו

 

לענייננו בפסק דינו של כבוד השופט ארז שני, כמתואר לעיל:

עסקינן בנער שהיה מנותק מאביו מזה כמעט 4 שנים (מגיל 13.5) ולא היה אופק לחידוש הקשר. בדיונים אחרים נקבע שמתקיים ניכור הורי מצד האם. האב תבע פטור מתשלום מזונות, והשבה של תשלומי מזונות בשנים אחורה, מכורך הפרת חובה חקוקה ורשלנות מצד האם. ביהמ"ש פטר את האב ממזונות הבן והאם נדרשה להשיב לאב מזונות שהאב שילם שנים אחורה. בנוסף לכך, האם חויבה בפיצוי נזיקי לאב בסך 250,000 ₪ ( 50,000 ₪ בעבור כל שנת נתק או חלק ממנה עד הגיע הקטין לגיל הבגרות). וכן בהוצאות בסך 80,000 ₪ ובסך הכול 531,600 ₪.

כפי שניתן לראות בית משפט רשאי לפי סעיף 9 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), אם הוא סבור שמן הצדק והיושר לעשות כן, לפטור אדם מחובת מזונות, כולה או מקצתה, מחמת התנהגות מחפירה שהזכאי במזונות התנהג כלפיו.

כבר בעבר כתב השופט ארז שני, כי פעולה בחוסר הגינות ובחוסר תום לב אינה רק עילה בנזיקין אלא גם הפרה של חוזה מכללא – החוזה המשפחתי.

 

סיכום

המושג בן מרדן מעורר שאלות מורכבות ומסובכות, הן מבחינה משפטית והן מבחינה חברתית. ההכרזה על קטין כבן מרדן או בת מורדת היא צעד קיצוני, שיש לנקוט בו במשנה זהירות. כל מקרה נבחן לגופו, תוך התחשבות בנסיבותיו הייחודיות. החייב במזונות אינו מעין "ארנק מהלך" שניתן לבוז לו ולפגוע בו שלא בצדק (התנהגות מחפירה ולמרדנות), בית משפט אומר וחוזר שקשרים משפחתיים הם מעין חוזה לטווח ארוך שעל כל הצדדים לכבד ולקיים, ואם אחד מהצדדים גורם לניכור ונתק אז יהיה לכך השלכות חמורות כלפי מי מהצדדים שגורם לכך. אין זה אומר שבאופן גורף מקבלים טענה זו בערכאות המשפטיות, תחילה יש להוכיח מרדנות וניתוק קשר, לעיתים אף חובה להוכיח את האשמה של הצד השני. רק לאחר שמוכיחים מרדנות או ניכור הורי אפשר בכלל לדבר על פעולות נוספות לתביעה נזיקית, כמתואר במאמר.