הוכחת אבהות
האם צריך תעודה מזהה של קטין כדי לבצע בדיקת סיווג רקמות (דנ"א) להוכחת הורות?
הקדמה
בדיקת סיווג רקמות (דנ"א) הפכה לכלי חיוני לקביעת הורות ביולוגית, הן בהליכים משפטיים והן במסגרת בדיקות פרטיות. בעיקר אם זה תלוי בתביעת מזונות של בעל דין או אם מדובר בזוגות מעורבים שהאב אזרח ישראלי והבת זוג אזרחית זרה ולהיפך. בעת ביצוע בדיקה כזו, עולה לעיתים השאלה האם חובה להציג תעודת זהות של הקטין. נבחן את ההיבטים המשפטיים והמעשיים של דרישה זו, תוך התייחסות לחקיקה הרלוונטית, פסיקה והשיקולים המשפטיים העומדים בבסיסה.
החוק בישראל:
- חוק מידע גנטי: חוק זה קובע את הכללים לביצוע בדיקות גנטיות, לרבות בדיקות סיווג רקמות. החוק מטיל מגבלות על ביצוע בדיקות גנטיות ומדגיש את הצורך בהסכמה מדעת של הנבדק או במקרים מסוימים כאשר אחד מביני הזוג תובע לחייב את הצד השני לבדיקת רקמות.
- בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני: חוק זה מסדיר את ההליכים המשפטיים בענייני משפחה, לרבות תביעות לאבהות. יודגש כי עדיין יש לנו את עניין הממזרות, שאם בני הזוג נשואים ואחד מהם חושב שהקטין לא שלו, בדין היהודי בדיקת אבהות יכולה לגרום נזק בלתי הפיך לקטין ולכן לא תמיד ניתן לעשות בדיקת רקמות, כדי לא לחשוף את ההשלכות הללו לקטין לכשירצה להתחתן כיהודי בישראל.
הצורך בתעודת זהות:
- זיהוי הנבדק: תעודת הזהות משמשת כאמצעי מובהק לזיהוי הנבדק, ומבטיחה כי הדגימה הנלקחת אכן שייכת לאדם הנכון.
- הוכחה לגיל: במקרה של קטין, תעודת הזהות מאשרת את גילו ומאפשרת לוודא כי הוא אכן קטין הזקוק להסכמת אפוטרופוס או במקרים מסוימים בהוראת בית משפט למשפחה או בית דין רבני.
- הגנה על זכויות הקטין: הדרישה לתעודת זהות נועדה להגן על זכויות הקטין, ולמנוע מצבים בהם נלקחת דגימה מאדם שאינו מורשה לכך. כמו כן לעיתים זו דרישה של היועץ המשפטי לממשלה שעומד כמשיב בתביעה לבדיקת רקמות.
חריגים ללא הסכמת ההורים:
- צו בית משפט: במקרים מסוימים, בית המשפט או בית הדין הרבני יכולים להורות על ביצוע בדיקת סיווג רקמות גם ללא הצגת תעודת זהות, למשל כאשר מדובר בקטין שאין בידיו תעודה או כאשר קיימים חששות לשלומו. או כאשר אין לקטין תעודה מזהה בגלל שהאמא אינה אזרחית ו/או תושבת ישראל ולכן לא ניתן לקטין מספר תעודת זהות במשרד הפנים.
- הסכמת האפוטרופוס :לקטין נדרשת הסכמת האפוטרופוס לביצוע הבדיקה. האפוטרופוס יכול להציג מסמכים אחרים המאמתים את זהותו של הקטין, כגון תעודת לידה או דרכון של מדינה זרה.
היבטים מעשיים:
- השלכות משפטיות: ביצוע בדיקת סיווג רקמות ללא הסכמה או ללא אישור בית המשפט עלול להוות עבירה פלילית ולהביא להטלת סנקציות משפטיות.
- חשיבות הדיוק: דיוק בזיהוי הנבדק הוא קריטי לאמינות תוצאות הבדיקה ולהשלכות המשפטיות שלה.
- שיתוף פעולה עם הרשויות: על מנת להבטיח את חוקיות הבדיקה, חשוב לשתף פעולה עם הרשויות הרלוונטיות ולהקפיד על כל הנדרש על פי החוק, ובהסכמת ו/או תגובת המדינה שבענייננו זה היועמ"ש.
- בדיקת דנ"א לזוגות בחו"ל: כיום לא חובה להגיע לישראל כדי לבצע בדיקת רקמות לזוג מעורב שמגוריהם לא בארץ. אפשר ע"י פרוצדורה פשוטה עם עורך דין מייצג בישראל לעשות את כל ההליכים והקטין יקבל בישראל תעודת זהות ישראלית במשרד הפנים.
- ההשלכות על הקטין בגיוס לצבא: יש להיזהר ולהיות מודע, כאשר קטין מקבל אזרחות ישראלית והוא שוהה בחו"ל, עדיין הוא מחויב בגיוס לצבא. לעיתים מגיעים לישראל כתיירים אזרחים ישראלים, כשהם ברי גיוס ומיד נעצרים בגין עריקות. לכן יש להגיש בקשה דרך עו"ד לפני שמגיעים לישראל צעירים שהם בגיל הגיוס.
המלצות:
- ייעוץ משפטי: מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בענייני משפחה לפני ביצוע בדיקת סיווג רקמות, על מנת להבטיח כי ההליך מתבצע באופן חוקי ותקין. ולהתייעץ כדי להבין את ההשלכות על קבלת אזרחות ישראלית, חובות וזכויות כאחד.
- פנייה למעבדה מוסמכת: יש לבחור מעבדה מוסמכת ובעלת ניסיון בביצוע בדיקות מסוג זה.
- שמירה על פרטיות :יש לשמור על סודיות המידע הגנטי ולמנוע את חשיפתו לצדדים שלישיים ללא הסכמה.
בעניין תמ"ש 70643-07-23 פלוני ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה
פסק דין מעניין בעניין זיהוי קטין. היועמ"ש דרש כי התובעים יציגו תעודה מזהה של הקטין לצורך בדיקת דנ"א, זאת לפי סעיף 1 לתקנות מידע גנטי. ההורים עתרו למתן פסק דין הצהרתי לפיו הם הוריו של הקטין. האימא הייתה אזרחית אתיופיה בעלת רישיון שהיה זמני והאבא היה אזרח ותושב ישראל.
היועמ"ש דרש מסמך מזהה עבור הקטין, וזאת בהתאם לסעיף 143 לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין). המסמך המזהה הוא בנוסף להודעת הלידה למי שאינו רשום במרשם האוכלוסין.
כשפונים לבדיקה גנטית נדרש להציג מסמכים מזהים של הקטין לפי סעיף 1 לתקנות מידע גנטי (עריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה, תיעוד ושמירת תוצאותיה), תש"ע-2010 (להלן: "תקנות מידע גנטי").
נצטט בתמצית את הלכות והדין שהוצגו בפסק הדין, כמתואר לעיל:
סעיף 143(א) לתקנות המשפחה, עוסק במסמכים אותם יש לצרף לתביעת אבהות/אימהות.
143(א) המבקש יצרף לתובענה תצהיר לאימות טענותיו העובדתיות וכן את המסמכים האלה לפי העניין:
(1) הודעת לידת חי של הילד, אם הוא נולד בישראל ולא נרשם במרשם האוכלוסין;
(2) תעודת לידה מאומתת כדין, אם הילד נולד מחוץ לישראל;
(3) העתק מסמכי הזיהוי של מגיש הבקשה ושל הילד נושא הבקשה; וכן העתק מסמכי הזיהוי של צדדים נוספים לבקשה, אם ניתן.
(4) מסמכים נוספים לפי העניין כמפורט בטופס 21 שבתוספת.
ס' 2(ב) לתקנות מידע גנטי קובע לגבי נבדק שהוא קטין בן פחות משש עשרה שנים: "…היה הנבדק קטין, שגילו פחות משש עשרה שנים, יורה בית המשפט על צירוף תצלום של הנבדק שאושר על ידי המעבדה בעת עריכת הבדיקה וזיהויו על ידי דרכון תקף או תעודת לידה, אם יש לו…".
ס' 1 לתקנות מידע גנטי כוללות בין היתר הגדרה מפורשת למונח תעודה מזהה לגבי מי שאינו אזרח או תושב ישראל: " "תעודה מזהה" – … ולגבי מי שאינו אזרח או תושב ישראל – דרכון תקף או תעודה מזהה עם תמונה שהונפקה על ידי רשות מוסמכת במדינה שבה הוא אזרח או תושב…".
לפי סעיף 2(ג) לתקנות קובע כי לבית המשפט נתונה הסמכות לקבוע אמצעי זיהוי חליפיים לנבדק שלא באמצעות תעודה מזהה, וזאת במקרים שלנבדק לא הייתה אפשרות סבירה להשיג תעודה מזהה, וכך לשונו של הסעיף: "לא הייתה לנבדק אפשרות סבירה להשיג תעודה מזהה, או לחדש את תוקפה, רשאי בית המשפט לקבוע כל הוראה שיראה לנכון לעניין אופן זיהוי הנבדק".
"ברמ"ש (מחוזי ירושלים) 19512-12-21 פלונים נ' היועצת המשפטית לממשלה (נבו 14.03.2023), דנה כב' השופטת חיה זנדברג, בתביעת אבהות על דרך של בדיקה גנטית בין האב הנטען לקטינים. האם נשאה תעודת זהות של "האזור" והאב הנטען החזיק בתעודת זהות ישראלית ותושב ישראל".
"כב' השופטת זנדברג פסקה כי טענות הצדדים אינם זרים או פסולים ויש לקבוע אמצעי זיהוי חלופיים: " בנסיבות אלו, משעה שב״כ המשיבה לא ראתה לחלוק על כך שרישום הקטינים במרשם האזור ישפיע על בקשתם לקבלת מעמד בישראל, ואף על פי כן היא ראתה להציב את הרישום כתנאי לבירור תביעת האבהות; משעה שהוראות הדין מתירות לבית המשפט קמא את הסמכות לקבוע דרכי זיהוי אחרות; ומשעה שלא סברתי שהטעמים להם טענו המבקשים הם טעמים זרים או פסולים – דין הערעור להתקבל במובן מוגדר זה שהחלטתו של בית המשפט קמא מבוטלת, והתיק מוחזר לבית המשפט קמא על מנת שיבחן דרכי זיהוי חלופיות". (ר' ס' 27 שם)
לעניין זה ר' דברי השופט ש' שוחט ברמ"ש (מחוזי תל אביב-יפו) 4087-04-17 א.ו. (קטין) אימו נ' ר.א (נבו 15.11.2017): "אותן תקנות מקנות, כאמור, בידי בית המשפט את שיקול הדעת לסטות מהכלל וליתן כל הוראה אחרת שיראה לנכון לעניין אופי זיהוי הנבדק אך זאת בנסיבות שהוכח לפניו, כי "לא היתה לנבדק אפשרות סבירה להשיג תעודה מזהה". בענייננו, המבקשת לא הציגה ראיה לכך שניסתה להנפיק לקטין דרכון או תעודה מזהה כלשהי, ולא הובאה לפני בית המשפט קמא כל ראיה ממנה ניתן ללמוד שקיימת מניעות אובייקטיבית להנפקת דרכון לקטין לשם ביצוע הבדיקה…"
כב' השופט הבכיר איתי כץ פסק, כי דרישת היועמ"ש כי תעודה מזהה עבור הבדיקה תהיה לפי הגדרתו בס' 1 לתקנות מידע גנטי בלבד אינה סבירה , וניתן להורות על אמצעי זיהוי חלופיים לקטין לצורך הבדיקה ככל ולהורים לא הייתה אפשרות סבירה להשיג תעודה מזהה, לכן בית המשפט מקבל את טענת ההורים ונותן להם זמן להשיג דרכון לקטין, אם וכאשר אינם יכולים להשיג את האמור לעיל, יוכלו להציג ראייה אחרת להוכחת זהותו של הקטין.
סיכום
לסיכום, בעוד שתעודת זהות היא המסמך המועדף לזיהוי הנבדק בבדיקת סיווג רקמות, קיימים מקרים חריגים בהם ניתן להסתמך על מסמכים אחרים או על החלטת בית המשפט. חשוב להדגיש כי ביצוע בדיקה זו כרוך בהיבטים משפטיים חשובים, ויש לפעול בהתאם לחוק ולנהלים הרלוונטיים. תמיד מומלץ להתייעץ עם עורך דין לענייני משפחה טרם מגישים כל בקשה שהיא אל מול היועמ"ש, זאת כדי לחסוך מפנייה לערכאות משפטיות יקרות. אם ההורים היו פונים תחילה לעורך דין שמכיר ויודע את התקנות ההורים היו חוסכים להם כסף רב בהגשת תביעות מיותרות בבית המשפט למשפחה.
