הוכחת ידועים בציבור
ראיות חיצוניות בכתב להוכחת זוגיות ידועים בציבור
המושג "ידועים בציבור" מתאר בני זוג החיים יחד במערכת יחסים הדומה לנישואין, אך אינם נשואים רשמית. הסיבות לבחירה במצב זה מגוונות, החל משיקולים אישיים, דתיים, כלכליים ועד חוסר אפשרות חוקית להינשא (כגון כהן עם גרושה). לעיתים רבות ידועים בציבור מקנה מעמד טוב יותר לחלש כי חל על משטר זה "חזקת השיתוף" ולא "חוק יחסי ממון".
היבטים משפטיים
- חוסר הגדרה ברורה: אין הגדרה חוקית מדויקת ל"ידועים בציבור" בחוק הישראלי, מלבד פסיקה שמשתנה מעת לעת וגם לא עקבית במיוחד.
- קריטריונים: ההכרה בזוג כ"ידועים בציבור" נקבעת על פי מכלול הנסיבות, כגון: מגורים משותפים, ניהול משק בית משותף, ילדים משותפים, הצהרות הצדדים, מסמכים בכתב, התנהגותם כלפי הסביבה ועוד תנאים שאינם רשימה סגורה ואינם תנאים מצטברים.
זכויות וחובות:
- חוסר ודאות: היקף הזכויות והחובות של ידועים בציבור אינו מוגדר בחוק באופן מפורט, ולכן קיימת חוסר ודאות משפטית רבה.
- זכויות דומות לנשואים: במקרים רבים, בתי המשפט נוטים להעניק לידועים בציבור זכויות דומות לזכויות של בני זוג נשואים ואף יותר, כגון: זכות למזונות, זכות לחלק ברכוש המשותף, זכות לדמי מזונות לילדים משותפים ועוד.
- חלוקת רכוש: חלוקת הרכוש בין ידועים בציבור מתבצעת על פי עקרונות של חזקת השיתוף, כלומר, הרכוש שנצבר במהלך הקשר נחשב לרכוש משותף וחולק בין הצדדים באופן שווה, אלא אם הוכח אחרת.
הסכמים:
- חשיבות הסכמים: מומלץ לידועים בציבור להתקשר בהסכמים מפורטים, כגון הסכם ממון, על מנת לקבוע את זכויותיהם וחובותיהם ביחס לרכוש, מזונות ונושאים נוספים.
- הסכם חיים משותפים: הסכם זה יכול להסדיר את כל ההיבטים של הקשר, לרבות חלוקת הוצאות, קביעת מקום מגורים לילדים (אם יש) ועוד.
היבטים חברתיים:
- שינוי חברתי: בשנים האחרונות חל שינוי חברתי משמעותי, והחיים המשותפים של זוגות שאינם נשואים הפכו לתופעה נפוצה יותר.
- סיבות לבחירה: הסיבות לבחירה במצב של ידועים בציבור מגוונות, וכוללות:
- שיקולים אישיים: רצון לשמור על עצמאות, חשש מכישלון הנישואים.
- שיקולים דתיים: אי-התאמה דתית, מניעה דתית מנישואים.
- שיקולים כלכליים: תכנון מס, שמירה על רכוש נפרד.
- חוסר אפשרות חוקית להינשא: בני זוג מאותו המין, כהן וגרושה, ממזר וכדומה.
- אתגרים: מעמדם של ידועים בציבור כרוך באתגרים רבים, כגון:
- חוסר ודאות משפטית
- קושי בהוכחת הקשר הזוגי
- אפליה חברתית
- קשיים בירושה ובביטוח
בעניין רמ"ש 56506-05-24 ל' נ' ס'
לאחרונה יצא פסק דין הנוגע להוכחת מעמד של ידועים בציבור והמבחנים לו: נקבע בפס"ד כי מועד תחילת השיתוף בין בני הזוג לחלוקת זכויות ואיזון משאבים הוא המועד בו חתם האיש על תצהיר עבור משרד השיכון בדבר היות הצדדים ידועים בציבור. בני זוג גרו יחדיו וניהלו משק בית משותף. לאחר זמן מה הגבר חתם על תצהיר עבור משרד הבינוי והשיכון, שכותרתו "הצהרה של זוג בדבר היותם ידועים בציבור לצורך בקשה לסיוע בדיור".
הגבר טען שהיה מערכת יחסים חברית משנת 2013 ועד ליום נישואיהם, ועד לנישואים הוא היה במערכת יחסים עם נשים אחרות. הדירה נרכשה לפני הנישואים, ולא היה ראיות נוספות שהצדדים היו ידועים בציבור או כוונה להכיל על מערכת היחסים חיובים שונים כגון החובות הכלכליות הנובעות מדיני הנישואין.
הגבר חתם על תצהיר שכותרתו "הצהרה של זוג בדבר היותם ידועים בציבור לצורך בקשה לסיוע בדיור", כלומר האיש עצמו הכיר בבת זוגתו כאישתו ו/או כבת זוג לכל דבר ועניין "מנהלים משק בית משותף מאז 1 אוגוסט 2013 ומוכרים כ"ידועים בציבור", וכן: "מצהירים בזאת כי אנו מתגוררים יחד בכתובת […].
נצטט בתמצית את הלכות שהוצגו בפסק הדין, כמתואר לעיל:
מוסד ה"ידועים בציבור" במשפט הישראלי נועד להעניק לבני זוג החיים חיי משפחה דמויי נישואין, את מירב הזכויות והחובות הנובעות מחיי הנישואין, הן בינם לבין עצמם, הן כלפי צדדים שלישיים (עיינו רע"א 5096/21 פלוני נ' ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ (נבו 15.12.2021) והאסמכתאות המצוינות שם, להלן: "רע"א 5096/21"). בפסיקה נקבע כי בני זוג יוכרו כידועים בציבור, במובן המשפטי של המונח, אם הם "התכוונו לקיים מערכת יחסים בעלת השלכות משפטיות שונות, ובתוך כך התכוונו להחיל על מערכת היחסים שביניהם את מכלול הזכויות והחובות הכלכליות הנובעות מדיני הנישואין" (עיינו רע"א 5096/21) [נבו]. שורש המבחן לבחינה הנדרשת הינו בתפיסה החוזית המאפיינת את דיני ה"ידועים בציבור", המצדיקה את החלת הזכויות והחובות המשפטיות השונות על הקשר הזוגי, אם התקיימה ביניהם התחייבות רצונית המלווה בכוונה ליצור יחסים משפטיים, בין אם עוגנה בהסכם מפורש ובין בהסכם מכללא אשר יילמד מנסיבות העניין. "תפיסה זו, אף עולה בקנה אחד עם הגישה בפסיקה, שלפיה כינוי בני-זוג במונח "ידועים בציבור" אינו מקנה להם מעמד של "מעין-נשואים" ואינו משנה את הסטטוס המשפטי שלהם; אלא עניינו בהסכם חוזי בין הצדדים, אשר מהווה את המקור לזכויות והחובות המשפטיות השונות שיחולו על הקשר ביניהם" (עיינו רע"א 3323/23 שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (נבו 06.05.2024) והאסמכתאות המצוינות שם, להלן: "רע"א 3323-23").
יש לנהוג בזהירות מלהטיל על בני זוג שבחרו לחיות בזוגיות (רצופת אהבה ככל שתהיה) ללא כוונה ליצור מחויבות משפטית הדומה לקשר נישואין, תוצאות משפטיות מרחיקות לכת (רע"א 9755/04 סיגל ביטון נ' קצין תגמולים – משרד הבטחון (נבו 31.08.2008). בענייננו, דרישת האיפוק מתרככת נוכח העובדה שהצדדים בסופו של דבר נישאו זה לזו, ומצאו לנכון להחיל על עצמם את מכלול הזכויות והחובות הכלכליות הנובעות מדיני הנישואין.
המבחן לבחינת יחסים אינו מבחן נוקשה אלא מבחן גמיש שהרי "…אין לך מתכונת אחת של 'חיי משפחה במשק בית משותף' המצויה אצל כל הזוגות הנשואים שונים הדברים כמעט מזוג לזוג לפי השוני בגילם, השכלתם, מזגם, השקפת עולמם, ארץ מוצאם, הרגלי חייהם, מקצועם, מצבם הכספי, מצב בריאותם, וגורמים רבים אחרים שלא נצליח למנותם ולמצותם כאן. כך שאין לך מיבחן נוקשה אוביקטיבי אלא מעין תדמית משתנית של יחסים בין בני זוג שמרכיביה שונים מזוג לזוג" (עיינו ע"א 107/87 שרה אלון נ' פרידה מנדלסון, מג(1) 431 (1989)).
עו"ד מריאנו בעל הניסיון לתביעות וזכויות ידועים בציבור
כפי שניתן לראות לא ניתן לאחוז במקל משתי קצותיו, מחד להצהיר על שותפות ומצד שני להתכחש לשותפות בחיים משותפים. כל הצהרה מול גורם שלישי יכול להביא להשלכות של חלוקת רכוש אף אם צד אחד הוא הרוכש הבלעדי. רק הסכם ממון מפורט אשר מקנה הפרדה רכושית מלאה בהסכמת הצדדים הייתה פותרת את ההסתבכות המשפטית לחלוקת הרכוש, שכל צד יודע מה שלו ומה שלא שלו. עורך הדין יוכל לבחון את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ולסייע בעריכת מסמכים משפטיים מדויקים ויעילים ולהכין הסכם ממון מפורט ומדויק לצרכי בני הזוג לעתיד לבוא. עו"ד מריאנו בעל ניסיון עשיר בהסכמים לזוגות ידועים בציבור ואלו שחיים תחת קורת גג אחת.
