יישוב סכסוך במשפחה

יישוב סכסוך במשפחה הינו תהליך מקדים לגירושין. יישוב סכסוך, הידוע גם כהליך מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום), הוא תהליך חובה על פי חוק בישראל המקדים הגשת תביעות גירושין בענייני משפחה. מטרתו העיקרית היא לסייע לבני זוג להגיע להסכמות ולמנוע הליכים משפטיים ארוכים ומורכבים.

הליך יישוב סכסוך מתחיל בהגשת בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הדתי. כביכול ישנם 2 אפשרויות לגירושים: האחד,  לערוך הסכם גירושין ולהגישו לביהמ"ש לענייני משפחה או בית הדין הרבני לצורך אישורו ומתן תוקף של פסק דין, השנייה, אם אין הסכמה אזי להגיש בקשה מסודרת ליישוב סכסוך.

מהלך התהליך של יישוב סכסוך מראשיתו ועד לסופו

1. הגשת בקשה ליישוב סכסוך
   • מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני באמצעות טופס ייעודי, לשלם אגרה ולכלול את שני הצדדים כמובן.
2. תקופת עיכוב הליכים
   • נמשכת 60 ימים מיום הגשת הבקשה.
   • ניתן להאריך ב-15 ימים נוספים במקרים מסוימים.
   • במהלך תקופה זו לא ניתן להגיש תביעות, למעט בקשות לסעדים דחופים.
3. פגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום)
   • 4  פגישות ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית, ללא תשלום וחובה להגיע אליהם. מטרתן: מתן מידע, בחינת אפשרויות לפתרון הסכסוך בהסכמה .
   • מתקיימות בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה.
   • הפגישה הראשונה ללא ייצוג משפטי, מהשנייה ניתן להגיע עם עורך דין.
4. סיום תקופת עיכוב ההליכים – תקופת הצינון
   • הצדדים נדרשים להודיע על רצונם להמשיך בהליך חלופי או לסיימו.
   • לצדדים 5 ימים למתן הודעה על רצון בהמשך הליך חלופי.
   • לצד שהגיש את הבקשה יש 15 ימים להגיש תביעה לערכאה לבחירתו.
   • אם לא הוגשה תביעה, הצד השני רשאי להגיש תביעה לכל ערכאה מוסמכת.
5. המשך ההליך
   • אם הושגו הסכמות, ניתן לנסח הסכם גירושין.
   • אם לא הושגו הסכמות, ניתן להגיש תביעות לערכאות המשפטיות.

לאחר יישוב הסכסוך ישנם מספר אפשרויות

1. הגשת הסכם גירושין לאישור:
   • אם בני הזוג הגיעו להסכמות, הם יכולים לנסח הסכם גירושין ולהגישו לאישור בית המשפט או בית הדין.
   • ההסכם צריך לכלול חלוקת רכוש, הסדרי משמורת ילדים, ותשלומי מזונות.
2. הגשת תביעות:
   • אם לא הושגו הסכמות, הצד שפתח את תיק יישוב הסכסוך מקבל "זכות קדימה" של 15 ימים להגיש תביעות לערכאה לבחירתו – בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.
3. המשך הליך גישור:
   • בני הזוג יכולים להחליט להאריך את תקופת עיכוב ההליכים ולפנות לגישור פרטי או להמשיך בפגישות ביחידת הסיוע.
4. סגירת תיק יישוב הסכסוך:
   • אם אחד הצדדים או שניהם אינם מעוניינים בהמשך ההליך, ניתן לסגור את תיק יישוב הסכסוך.

הגשת בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת (תיקון מס' 3)  תש"ף-2020

3. (א)  המבקש להגיש לערכאה שיפוטית תובענה בעניין של סכסוך משפחתי יגיש תחילה לערכאה השיפוטית בקשה ליישוב סכסוך; הבקשה לא תכלול טענות או עובדות בקשר לסכסוך או בקשר לסמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית.

          (ב)  (1)   הוגשה בקשה ליישוב סכסוך כאמור בסעיף קטן (א) (להלן – בקשה ליישוב סכסוך), יוזמנו הצדדים לבקשה ליחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית לארבע פגישות מידע, היכרות ותיאום (להלן – פגישת מהו"ת), ודינה של הזמנה לפגישת מהו"ת כדין הזמנה לדיון בבית המשפט; יחידת הסיוע רשאית לקיים מספר קטן יותר של פגישות, בהתאם לשיקול דעתה המקצועי;

(תיקון מס' 3) תש"ף-2020

(2)   הצדדים יתייצבו בעצמם לפגישות המהו"ת, ויחידת הסיוע רשאית להיפגש בנפרד עם כל אחד מהם; הממונה הארצי על יחידות הסיוע יקבע בנוהל אמות מידה, נסיבות ושיקולים לעניין השתתפותם של ילדים בישיבות מהו"ת שבהן מתגבשים הסדרים הנוגעים אליהם ואת דרכי השתתפותם; הנוהל ותיקונו יובאו לידיעת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת;

(3)   כל פגישות המהו"ת יתקיימו בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה, ואולם יחידת הסיוע רשאית להאריך את התקופה, פעם אחת, ב-15 ימים בהודעה לערכאה השיפוטית ולצדדים;

(4)   עורך דין ביחידת הסיוע שהוא בעל ידע וניסיון מקצועי של חמש שנים לפחות בתחום דיני המשפחה ובעל הכשרה וניסיון בתחום יישוב סכסוכים בהסכמה, ישתתף בפגישות המהו"ת, כולן או חלקן, לפי שיקול דעתה המקצועי של יחידת הסיוע.

          (ג)   פגישות המהו"ת יכללו –

(1)   מתן מידע על ההליכים המשפטיים לעניין סכסוך משפחתי ועל ההשלכות של גירושין ושל כל עניין אחר בסכסוך משפחתי על הצדדים ועל ילדיהם, ובכלל זה השלכות משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות;

חשיבות ומטרותיו של ההליך יישוב הסכסוך

מטרת החוק ע"פ סעיף 1  לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014 –  "מטרתו של חוק זה לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילדה וילד"

שמירה על יחסים במשפחה – הליך זה מאפשר לבני משפחה לפתור מחלוקות בדרכי נועם, תוך שמירה על יחסים תקינים. זה חיוני במיוחד כאשר יש ילדים מעורבים, שכן הוא מסייע בשימור קשרים משפחתיים חשובים.

חיסכון בזמן ובמשאבים – יישוב סכסוך מהווה תהליך מהיר יותר בהשוואה להליכים משפטיים ארוכים. הוא עשוי להסתיים תוך מספר שבועות, בניגוד לחודשים או שנים של התדיינויות בבית המשפט. בנוסף, העלויות נמוכות יותר עקב הימנעות מאגרות משפט ומהצורך בייצוג משפטי מלא.

שמירה על פרטיות – בניגוד להליכים משפטיים פומביים, יישוב סכסוך מתנהל בדיסקרטיות, מה שמאפשר למשפחות לשמור על פרטיותן ולהימנע מחשיפת מחלוקות אישיות לציבור.

הפחתת עומס רגשי – התהליך מתנהל באווירה פחות עוינת מאשר בבית המשפט, מה שמפחית את העומס הרגשי והנפשי על הצדדים המעורבים. זה מאפשר דיאלוג פתוח יותר ומקדם פתרונות מוסכמים.

שליטה על התוצאה – בהליך יישוב סכסוך, הצדדים עצמם מגיעים להסכמות בסיוע מקצועי, מה שמאפשר להם לשלוט יותר על התוצאה הסופית ולהגיע לפתרונות מותאמים אישית לצרכיהם.

שמירה על הילדים להליך קצר וענייני – הדבר הכי חשוב זה שמירה על הילדים מכל בחינה שהיא. כאשר ההליך הינו קצר וענייני אין חיכוכים ומריבות שמשליכות על הילדים בבית.

צמצום העומס על מערכת המשפט – קידום השימוש ביישוב סכסוכים מפחית את העומס על מערכת המשפט, מה שמאפשר לה להתמקד בתיקים מורכבים יותר ולשפר את יעילותה הכוללת.

חשוב לציין כי גם לאחר חקיקת החוק החדש, עדיין קיימת חשיבות לצד שפותח ראשון את תיק יישוב הסכסוך, שכן הוא מקבל את זכות הבחירה של הערכאה להגשת תביעות.

יתרונות ההליך:

• מעודד פתרון סכסוכים בדרכי שלום.
• מצמצם התדיינויות משפטיות מיותרות.
• מאפשר לצדדים לקבל מידע ולשקול אפשרויות שונות.
• עשוי לחסוך זמן וכסף לצדדים.

חשוב לדעת:

• ההליך מחייב רק אם שני הצדדים מתגוררים בישראל (סעיף 4 א' (1) לחוק).
• ההליך לא ידון בעניינים הקשורים: לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, הליך שהמדינה צד לו, למעט תובענה בעניין אבהות או אימהות לגבי ילדה או ילד, שהוגשה שלא בהסכמת הצדדים (סעיף 4 א' לחוק)
• ניתן להיות מיוצג על ידי עורך דין החל מהפגישה השנייה ביחידת הסיוע.
• אם מגיעים להסכמה, ניתן לבקש מבית המשפט לתת להסכם תוקף של פסק דין.

חיסיון בהליך יישוב סכסוך משפחתי

החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה קובע כי מידע שנמסר במסגרת הליך יישוב סכסוך, לרבות בפגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום), הוא חסוי ואינו קביל כראיה בהליך משפטי.

מטרת החיסיון היא לאפשר לצדדים לנהל משא ומתן פתוח ולשתף פעולה בניסיון להגיע להסכמות, מבלי לחשוש שהדברים ישמשו נגדם בעתיד בהליך משפטי.

היקף החיסיון

1. דברים שנאמרו במהלך הליך יישוב הסכסוך
2. מסמכים שהוכנו לצורך ההליך
3. הסכמות שהושגו במהלך ההליך

פסיקת בית המשפט העליון

בפסיקה עדכנית, בית המשפט העליון חיזק את עקרון החיסיון בהליכי יישוב סכסוך משפחתי:

1. נקבע כי הסכמות והסדרים שהושגו במסגרת הליך יישוב סכסוך נשארים חסויים ואינם מחייבים את הצדדים בהתדיינות משפטית עתידית, אלא אם הצדדים הסכימו לכך במפורש.
2. בית המשפט הדגיש כי מתן תוקף של החלטה להסדר ביניים אינו מהווה כשלעצמו ויתור על החיסיון.
3. נקבע כי נדרשת הסכמה מפורשת בכתב מכל הצדדים כדי לוותר על החיסיון.

דעת מיעוט

בדעת מיעוט, סבר השופט יצחק עמית כי ויתור מכללא, אף הוא בגדר ויתור לעניינו של סעיף 5א לחוק בית המשפט לענייני משפחה, כל אימת שהוא משתמע בבירור מכתובים שיצאו מתחת לידי הצדדים.

לשיטתו, בנסיבות המקרה, יש לראות את הצדדים כמי שוויתרו בכתב על אי הקבילות של ההסכמות וחווֹת הדעת שנערכו במסגרת אותן הסכמות.

השלכות מעשיות

1. צדדים בהליך יישוב סכסוך צריכים להיות מודעים לחשיבות החיסיון ולהשלכותיו.
2. עורכי דין צריכים להקפיד להסביר ללקוחותיהם את משמעות החיסיון ואת האפשרויות לוויתור עליו.
3. בתי המשפט נדרשים לבחון בקפידה האם הייתה הסכמה מפורשת לוויתור על החיסיון לפני שמתירים שימוש במידע מהליך יישוב הסכסוך.

חיסיון בהליך יישוב סכסוך משפחתי מהווה כלי חשוב לקידום פתרונות מוסכמים ולצמצום התדיינויות משפטיות. פסיקת בית המשפט העליון מחזקת את מעמדו של החיסיון ומבהירה את התנאים הנדרשים לוויתור עליו.

עקרון החיסיון בחוק להסדר התדיינויות

סעיף 5א(ג2) לחוק בית המשפט לענייני משפחה קובע כי המידע שנמסר ליחידות הסיוע, לרבות במסגרת פגישות מהו"ת, חסוי ואינו קביל כראייה בהליך משפטי, אלא אם הצדדים כולם ויתרו בכתב על החיסיון.

מטרת החיסיון היא לעודד צדדים להשתתף באופן פעיל בניסיון להגיע להסכמות ביחידת הסיוע, מבלי לחשוש שהשתתפות זו תזיק להם בהמשך ההליך השיפוטי.

עקרון החיסיון בחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה הוא עיקרון מרכזי שנועד לעודד פתרון סכסוכים בדרכי שלום. עיקרי העקרון הם:

1. מסמכים וחוות דעת שנכתבו במסגרת הליכי יישוב סכסוך נחשבים חסויים.
2. לא ניתן להשתמש במסמכים אלה כראיה משפטית, אלא אם ניתנה הסכמה מפורשת בכתב מכל הצדדים.
3. החיסיון חל גם על דברים שנאמרים במהלך הליך הגישור.
4. מטרת החיסיון היא לאפשר לצדדים לנהל משא ומתן פתוח ללא חשש שהדברים ישמשו נגדם בעתיד.
5. בג"ץ 2348/24 חיזק את עקרון החיסיון וקבע כי הוא חלק בלתי נפרד מהליך יישוב הסכסוך.
6. החיסיון חל גם על דברי קטין שהוזמן לדבר בפני יחידת הסיוע.

עקרון החיסיון מעניק להליכי יישוב סכסוך מעמד אוטונומי ומרחיק אותם מההליך המשפטי הפורמלי, מה שמעודד שיתוף פעולה ופתרונות יצירתיים בין הצדדים.

ההבחנה בין חיסיון לאי-קבילות

חשוב להבחין בין חיסיון לאי-קבילות. חיסיון מאפשר לבעל דין שלא לחשוף מידע מסוים בפני יריבו ובית המשפט, בעוד שאי-קבילות משמעותה שמידע מסוים לא יוגש לבית המשפט, וממילא לא ישמש חלק מהתשתית העובדתית להכרעה.

ההבחנה בין חיסיון לאי-קבילות היא חשובה בהקשר של ראיות בהליכים משפטיים:

1. חיסיון: מאפשר לבעל דין שלא לחשוף מידע מסוים בפני יריבו ובית המשפט. החיסיון מגן על המידע מפני גילוי.
2. אי-קבילות: משמעותה שמידע מסוים לא יוגש לבית המשפט, וממילא לא ישמש חלק מהתשתית העובדתית להכרעה.

ההבדל העיקרי הוא שחיסיון מונע את חשיפת המידע מלכתחילה, בעוד שאי-קבילות מתייחסת למידע שכבר נחשף אך אינו יכול לשמש כראיה בבית המשפט.

בהקשר של הליכי יישוב סכסוך, החוק קובע כי מידע שנמסר במסגרת ההליך הוא גם חסוי וגם אינו קביל כראיה בהליך משפטי . זאת כדי לעודד את הצדדים לשתף פעולה ולנסות להגיע להסכמות ללא חשש שהדברים ישמשו נגדם בעתיד.

פסיקת בית המשפט העליון בעניין פלונית נ' פלוני (בע"מ 2348/24)

בית המשפט העליון נדרש לסוגיית החיסיון בהליך יישוב סכסוך בפסק דין בע"מ 2348/24 (פלונית נ' פלוני). בפסק הדין נקבע כי הסכמות בין צדדים המנהלים משא ומתן במסגרת הליך יישוב סכסוך, ומסמכים שהוכנו לצורך משא ומתן כאמור, יוותרו חסויים; לא יחייבו את הצדדים בהתדיינות משפטית ביניהם, ולא ישמשו ראייה קבילה במסגרתה, אלא אם הצדדים הסכימו לכך מפורשות.

בית המשפט העליון הדגיש כי מאפייניהם הייחודיים של סכסוכים משפחתיים והחשיבות היתרה הנודעת ליישובם בהסכמה, מובילים לכך שכללי אי-הקבילות והחיסיון החלים ביחס להליכי יישוב סכסוך בהסכמה מקבלים משנה תוקף בנוגע להליכים כאמור ליישוב סכסוכים משפחתיים.

האם מתן תוקף של החלטה להסדר ביניים מהווה ויתור על חיסיון?

בית המשפט העליון קבע כי בקשה למתן תוקף של החלטה להסכמות אליהם הגיעו צדדים במסגרת הליך יישוב סכסוך, אינה עולה כשלעצמה כדי "הסכמה מפורשת" של מי מהצדדים, לוותר על כללי אי-הקבילות החלים על אותן הסכמות. על פי המידע הזמין בתוצאות החיפוש, אין התייחסות ישירה לשאלה האם מתן תוקף של החלטה להסדר ביניים מהווה ויתור על חיסיון. עם זאת, ניתן להסיק מספר נקודות רלוונטיות:

1. חיסיון עורך דין-לקוח חל עקרונית גם על מסמכים הנמצאים ברשות הלקוח, ולא רק על אלה שברשות עורך הדין.
2. בית המשפט העליון קבע כי יש להבחין בקפידה בין סוגי מסמכים שהחיסיון עליהם מוחלט לבין מסמכים אחרים.
3. לא ניתן להטיל חיסיון באופן מלאכותי על מסמכים רק באמצעות מיון עורך הדין על תכתובות.

מכאן ניתן להסיק כי מתן תוקף של החלטה להסדר ביניים לא בהכרח מהווה ויתור אוטומטי על חיסיון. עם זאת, יש לבחון כל מקרה לגופו ולהתחשב בטיב המסמכים ובנסיבות הספציפיות של ההסדר.

מסקנות והמלצות

פסיקת בית המשפט העליון בעניין פלונית נ' פלוני מחזקת את עקרון החיסיון בהליך יישוב סכסוך משפחתי, ומבהירה כי נדרשת הסכמה מפורשת בכתב כדי לוותר על חיסיון זה.

על כן, מומלץ לצדדים המשתתפים בהליך יישוב סכסוך משפחתי להיות מודעים לחשיבות החיסיון ולמשמעותו, ולוודא כי כל ויתור על חיסיון נעשה באופן מפורש ובכתב.

עורכי דין המייצגים צדדים בהליך יישוב סכסוך משפחתי צריכים להקפיד להסביר ללקוחותיהם את המשמעות של החיסיון ואת האפשרויות העומדות בפניהם בעניין ויתור על חיסיון.

נפרט את ההמלצות:

1. חוות דעת מומחה היא כלי חשוב להצגת מידע מקצועי בתחומים שאינם בתחום מומחיותו של בית המשפט.
2. יש להקפיד על הגשת חוות הדעת בפורמט הנכון, כפי שמפורט בתוספת הראשונה לפקודת הראיות.
3. חוות דעת מומחה אינה כלי לביסוס עובדות, אלא להצגת מסקנות מקצועיות על בסיס תשתית עובדתית.
4. בעלי דין צריכים להיות מודעים לכך שהתשתית העובדתית בחוות הדעת אינה מהווה ראיה לאמיתות תוכנה, אלא רק בסיס למסקנות המומחה.
5. מומלץ להימנע מהכללת מסקנות משפטיות בחוות דעת מומחה, שכן אלו עלולות להימחק על ידי בית המשפט.
6. בעלי דין צריכים לשקול בקפידה האם נדרשת חוות דעת מומחה בתיק שלהם, ולהגיש אותה רק כאשר מתעוררת שאלה המצריכה מומחיות מיוחדת.
7. יש להיות מוכנים להתמודד עם חוות דעת נגדית מהצד השני, ולשקול הגשת חוות דעת גם אם הצד השני הגיש כזו.
8. עורכי דין צריכים להדריך את לקוחותיהם לגבי החשיבות והמשמעות של חוות דעת מומחה בהליך המשפטי.

החוק בתמצית:

חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה מונע מצד כל שהוא להגיש תביעה בלי לפנות לישוב סכסוך תחילה. ע”פ החוק בסכסוכי משפחה, בטרם שמוגש ע”י בעל דין תביעה כנגד משנהו, עליו קודם תחילה להגיש בקשה ליישוב סכסוך. כאשר מוגשת בקשה ליישוב סכסוך אוטומטית חל  עיכוב הליכים שבמהלכה הצדדים אינם יכולים להגיש תביעה אחד כנגד האחר,  כדי לאפשר קיומן של פגישות מהו”ת לישוב הסכסוך בין הצדדים.

במשך 15 הימים כשהסתיים תקופת עיכוב ההליכים מי שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך יכול להגיש את תביעתו .  סעיף 3(י)(1) לחוק פוטר את הצדדים לנקוט הליך משפטי במצב שבו בשנה שעברה הוגש כבר בקשה ליישוב סכסוך, מי שביקש להגיש תביעה חייב להגיע לפגישות המהו”ת שהתקיימו וחלפו תקופת עיכוב ההליכים ו-15 הימים.

אף אחד לא יכול לפתוח בהליך חדש של יישוב סכסוך כאשר לא חלפה שנה מהליך קודם מסוג זה, ואז להגיש תביעה לאלתר, גם מבלי שחלפה תקופת עיכוב ההליכים החדשה שנפתחה. ההיגיון מאחורי המניעה, כי כאשר מדובר  בהליך יישוב סכסוך נוסף באותה שנה, המעוניין לפתוח תיק חדש יכול להגיש בקשה לקיצור תקופת עיכוב ההליכים לפי תקנה 16(א)(3) לתקנות.

 ההיגיון שעומד מאחורי סעיף 3(י)(1) לחוק פוטר מן החובה לפתוח מחדש בקשה ליישוב סכסוך כאשר כבר התקיים הליך כזה בשנה הראשונה. ישנם נסיבות ששניתן היה לנקוט  בהליך נוסף, אבל רק בבקשה מפורטת עם סיבות ענייניות, ולא כדרך של שגרה ומעקף בוטה של התקנות להסדר התדיינויות.

סעיף 1 לחוק מורה לנו במפורש מה התכלית של יישוב סכסוך: “לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילדה וילד”.

בית המשפט אינו מעוניין שבעלי דין ינצלו וישתמשו  בכלי של בקשות חוזרות ליישוב סכסוך כמעשה “טקטי” (תחבולתי), שהרי סדרי הדין בישראל כפופים לעקרון העל של תום-לב דיוני.

לשאלות ותשובות קראו כאן

עו"ד מריאנו מומחה לדיני גירושין ומעמד אישי

לפי החוק ליישוב סכסוך אין להכניס עורך דין לפגישה הראשונה. מה שמומלץ זה להתייעץ עם עו"ד מריאנו לפני שבכלל פותחים תיק ליישוב סכסוך. ייעוץ מקצועי ממומחה שמומלץ על ידי לקוחות רבים יכול לתת לכם נקודת זינוק בפתיחת ההליכים: מה לעשות ומה לא לעשות. עורך דין מריאנו בעל ניסיון רב בהליכי גירושין ומייעץ ללא עלות ללקוחות לפני פנייתם לפתיחת הליך משפטי. תחום הגירושין בישראל הוא הליך יקר מורכב ודורש מומחיות וניסיון, בעיקר בהתחלתו. עורך דין מריאנו ייעץ לא פעם למי שחשב לפתוח תיק ליישוב סכסוך, והתגלה למשרדו טעויות רבות בטענות ובהליך עצמו, לכן כדאי להתייעץ עם מומחה. עורך דין מריאנו בעל ניסיון עשיר שיכול לתת לכם טיפים משמעותיים לכל הנושא לפתיחת תיק של יישוב סכסוך.