להתגרש מבלי להתרושש

הרבה פעמים אנשים שואלים את עצמם מדוע הליכי גירושין עולים כל כך יקר, והאם זה מוצדק. עלויות הליכים משפטיים בבית המשפט לענייני משפחה לעיתים יכולות להיות גבוהות עד כך שמי ששוכר עו"ד מגיע לחובות עצומים ללא שום סיבה לכך.

אנחנו לא נכבול אתכם בחוזה דרקוני למחיר גלובלי או למחיר שלא תוכלו לעמוד בו. תוכלו לקבל יעוץ ראשוני ללא התחייבות, נעשה כל מאמץ לעשות לכם סדר בדברים שלא יהיה לכם ספק לקראת מה אתם הולכים.

קראו עוד

ייצוג ב – 2 פעימות:

בדרך כזו או אחרת תמיד עדיף להיות מיוצג בתיקים שמתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה, במיוחד בהליכי גירושים ארוכים שאנו מעדיפים לקצרם ככל הניתן, אם זה בפירוד או בשלום בית. כשעו"ד מריאנו מייצג אתכם אין מחוייבות ואין כבילה משפטית להמשך ייצוג, הייצוג יהיה ב – 2 פעימות: פעימה ראשונה בהליכים הראשוניים (המקדמיים) בערכאות הרלוונטיות, כולל כתבי טענות ראשוניים אם וכאשר צריך ונדרש. פעימה שנייה הייצוג כולל המשך ההליכים המשפטיים לאחר סיום ההליכים המקדמיים, אם וכאשר הצדדים לא הגיעו להבנות מלאות ו/או להסדר הגון המקובל על הצדדים. יודגש כי, מי שמחליט אם הוא מוכן להתפשר או לא זה אך ורק הלקוח בלבד. הלקוח/ה אינם כבולים להמשיך בייצוג אלא אם הם מעוניינים, כלומר אפשר להמשיך את הפעימה השנייה עם משרד אחר בלי תשלום נוסף או התחייבות מסויימת.

אצליינו היתרון שב – 85 אחוז מתיקי הגירושין אנחנו מצליחים לסיימם כבר בפעימה הראשונה, שזה חוסך עלויות מטורפות בכספים שבסופו של דבר יוצאים מהמשפחה ומהילדים. לא מומלץ להתפתות להבטחות של אחוזי הצלחה שמפרסמים בכל מיני פרסומות, בבית המשפט ובבית הדין הרבני הכל יכול להיות ותיקים משפטיים מתהפכים בשנייה, אף אחד לא נביא ואין לדעת מה דעתו של השופט או הדיין שדן בתיק שלכם. עו"ד מריאנו בעל ניסיון של שנים, מומחה בתחום ה – AI המשפטי, ויודע לסגור לכם כל פינה כדי שלא תפסידו את רכושכם ואת המגיע לכם על פי חוק.

חלוקת רכוש בבגידה:

לא אחת בהליך הנישואים והסכסוך בין הצדדים מתברר שאחד הצדדים בגד או בגדה. בג"ץ  4602/13 ו – בג"ץ  9780/17, דן בסוגייה המשפטית. האם יש מקום להתערב בפס"ד של ביה"ד הרבני הגדול, שפסק ברכוש של שיתוף ספציפי במגרש ובית מגורים שנבנה עליו (נכס שהיה של הבעל ונרשם על שמו לפני הנישואים) שם ביה"ד נתן משקל מהותי לבגידה הנטענת של בת הזוג, לחלוקה לא שויוונית לטובת בת הזוג הנבגדת.

בג"ץ ברוב דעות בחר שלא להתערב בפסק דינו של בית הדין הרבני, למרות שאין חלוקה לא שוויונית בגין בגידה בחוק האזרחי. היה גם דעת מיעוט שסבר אחרת, שיש מקום להתערבות בפס"ד של בית הדין הרבני הגדול, שהרי  תוכנו של פס"ד והדרך החוקית של פסק הדין, לוקחים אותנו אחורה לפני הלכת בבלי (בג"ץ 1000/92). ההלכה שמורה לבית הדין הרבני לפסוק בעניינים רכושיים לפי הדין האזרחי. הכנסת שיקול "הבגידה" הנטענת היא סטייה מהוראות הדין וחריגה מסמכות, כמתואר לעיל. אבל דעט מיעות זו לא התקבלה. בג"ץ משתדל אפילו יותר מדי משתדל לכבד את פסיקת בית הדין הרבני, נראה כי גם אם הוא שוגה משפטית.

לא תמיד בית הדין הרבני מחלק את הרכוש בין בני זוג כמחוייב בחוק הישראלי, אלא לפעמים שיקוליו בחלוקת רכוש שונה על סמך צדק והדין הדתי.

נצטט קצת את בג"ץ המתואר לעיל:

ההלכה מקדמת דנא היא "אין נענשים על בגידה למפרע על ידי נטילת הזכויות ברכוש המשותף" (בג"ץ 8928/06 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים, פ"ד סג(1) 271 (2008) (להלן: בג"ץ 8928/06) יש להבדיל בין ענישה "על זכויות שאחד מהצדדים כבר זכה בהם", האם יש להתחשב בשאלת הבגידה כדי לשלול זכויות בנכס מכוח כוונת שיתוף.

הדיין עמוס את פסק הדין בעמ"ש (מחוזי ת"א) 13313-12-11 [פורסם בנבו] (26.2.2014)), שם נאמר כי "קשה לייחס כוונה לבן זוג, לשיתוף בן הזוג האחר ב'נכס חיצוני', כשהאחר אינו שומר אמונים לבן זוגו, בוגד בו עם נשים אחרות".

הדין הדתי והדין האזרחי בדיני משפחה:

"כידוע, תחת האוהל של דיני המשפחה בישראל מסתופפים הדין הדתי והדיין הדתי והדין האזרחי ובית המשפט האזרחי, בבחינת "וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ" (בראשית כה, כ"ב). חלוקת הסמכויות בין הדין הדתי לבין הדין האזרחי, וחלוקת הסמכויות ומירוץ הסמכויות בין בית הדין הדתי לבית המשפט האזרחי היא נושא רגיש ומורכב, כדי כך שיש הרואים את דיני המשפחה כדיני מלחמה, כזו הניטשת בין המערכות של הערכאה האזרחית לערכאה הדתית (רות הלפרין-קדרי "דיני משפחה אזרחיים נוסח  ישראל – לקראת השלמה: על הכבוד, הצדק, השוויון והכוונה יושתתו מעתה דיני המשפחה" מחקרי משפט יז 105, 108 (תשס"ב)). דיני המשפחה נתפסים אפוא כמאבק בין דין דתי לבין חוק אזרחי (פנחס שיפמן "שפה דתית ושפה אזרחית  בדיני המשפחה" משפט ועסקים י 423, 426 (תשס"ט)), ובנושא זה קיימת כתיבה אקדמית עניפה (וראו, מבין רבים, מנשה שאווה "על 'כרוך' ועל 'כנות'  – היפסק 'מרוץ הסמכויות' בענייני מזונות בין בית המשפט המחוזי לבין בית הדין הרבני?" עיוני משפט ב 719 (תשל"ב); פנחס שיפמן "ארבעים שנה לדיני המשפחה  – מאבק בין דין דתי לבין חוק חילוני" משפטים יט 847 (תש"ן); שחר ליפשיץ "דיני זוגיות חילוניים ביובל  הבא בין 'ליברטריאניזציה' ובין בית המשפט 'המחשק'" מחקרי משפט  יז 159 (תשס"ב); ברכיהו ליפשיץ "גן התעתועים של 'ענייני נישואין וגירושין'" משפחה במשפט ב 107 (תשס"ט); שלמה דיכובסקי:"בתי הדין הרבניים ובתי  המשפט האזרחיים – על החיכוך שביניהם בענייני משפחה" מאזני משפט ד 261 (תשס"ה); רות זפרן   "מירוץ הסמכויות 'חי ובועט': מ'ניצחון בנקודות' של מערכת השיפוט האזרחית  בענייני משפחה להתעצמות מחודשת של מערכת בתי הדין הרבניים", משפטים מג 571  (התשע"ג))" (עמוד 17 פסקה 10 לפסק הדין).

ידו של הדין הדתי שולטת בכיפה בענייני נישואין וגירושין, אולם בכל הקשור לחלוקת רכוש בין בני זוג, הדין האזרחי הוא המחייב. עוד קודם לחקיקת חוק שיפוט בתי-דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, דאג המחוקק הישראלי לחוקק את חוק שיווי זכויות האשה, התשי"א-1951. על רקע חוק זה, התערבה הפסיקה בהסדרים לא שוויוניים הנוגעים לענייני הרכוש בין בני הזוג, ואשר מקורם בדין הדתי (כך, לדוגמה, נוכח הוראת סעיף 2 לחוק, בוטלה זכות הבעל לפירות של נכסי המילוג של האשה –  בג"ץ 202/57 סידיס נ' הנשיא וחברי בית הדין הרבני הגדול, פ"ד י"ב(2) 1528 (1958); ונוכח הוראה זו הכיר בית המשפט בשיתוף בנכסים בין בני זוג – ע"א 253/65 בריקר נ' בריקר, פ"ד כ(1) 589, 596 (1966)). על רקע הוראות חוק זה, הפסיקה הבחינה לאורך השנים בין ענייני נישואים וגירושים לבין ענייני הרכוש בין בני זוג, שעליהם יש להחיל את הדין האזרחי, והוציאה בהדרגה ובעקביות את הנושא של יחסי הרכוש בין בני-זוג אל מחוץ לשטחו של המונח "ענייני נישואין" (בג"ץ 185/72 גור נ' בית הדין הרבני האזורי ירושלים, פ"ד כ"ו(2) 765 (1972); ע"א 384/88 זיסרמן נ' זיסרמן, פ"ד מג(3) 205, 207-208 בפסקה 6 (1989) (להלן: עניין זיסרמן); ליפשיץ בעמ' 678). סיכם את הדברים המלומד שיפמן: "זכויות הבעל בנכסי אשתו נשרו ממסגרת 'עניני נישואין' עקב ביטולם המהותי בחוק שיווי זכויות האשה, תשי"א-1951,  כפי שנתפרש על ידי בית המשפט העליון" (פנחס שיפמן דיני המשפחה בישראל כרך א 32-30 (תשמ"ד)).

ובקיצור, וראוי לחזור ולומר את הדברים בקול ברור וצלול: ענייני הרכוש בין בני הזוג אינם חלק מענייני הנישואין והגירושין עליהם חל הדין הדתי (וראו גם אריאל רוזן-צבי יחסי ממון בין בני זוג 92-89 (תשמ"ב))(עמוד 18 פסקה 10 לפסק הדין).

לסיכום:

בבית המשפט כנראה שמעולם הגבר במקרה הזה לא היה מאבד חלק מרכושו שהביא לפני הנישואין, לכן יש להקפיד לשקול בזהירות היכן לפתוח את תיק התביעת גירושין לפני שרצים לפתיחת הליכים משפטיים. צריך לבחון באסטרטגייה נכונה היכן עדיף לפתוח את התיק גירושין ומתי, ולאחר איזה ראיות יש להביא לשולחנו של עורך הדין שמייצג אתכם את ענייניו. כפי שניתן לראות כל מקרה לגופו ותמיד בתיקים שיש בהם רכוש וראיות לכאן או לכאן אסטרטגייה זה מילת המפתח בניהול הפרדת רכוש.

כדאי ומומלץ לקחת עורך דין אשר מתמצה בתיקים של גירושים, כגון עורך דין שקד מריאנו, אשר עוסק בתחום המשפחה שנים רבות וניהל מאות תיקים העוסקים בגירושים ותביעות רכוש. צרו קשר לייעוץ ראשוני ללא התחייבות.