משרד עורכי דין למשפחה וגירושין
תחום דיני המשפחה והגירושין הוא מהתחומים הרגישים והמורכבים ביותר במשפט הישראלי. מדובר בסוגיות המשפיעות ישירות על התא המשפחתי, על עתיד הילדים, על המצב הכלכלי ועל איכות החיים של כל בני המשפחה. עורך דין לענייני משפחה וגירושין מעניק ייעוץ, ליווי וייצוג משפטי מקצועי, אנושי ומותאם אישית לכל לקוח, במטרה להבטיח שמירה על זכויותיו והגעה להסדרים הוגנים ויעילים. יש לזכור שתמיד כדאי לבחור בעורך דין המתמחה בענייני משפחה וגירושין כי הסוגיות המשפטיות משתנות בהתאם לתקופה ולסוגיות המשפטיות, אנחנו בעלי ותק רב בכל נושא של משפחה והגירה לישראל.
משרד עורכי דין מריאנו עוסקים במגוון רחב של נושאים בדיני המשפחה
- גירושין : ייצוג בהליכי גירושין בבתי הדין הרבניים ובבתי המשפט לענייני משפחה, לרבות הכנת כתבי תביעה, תצהירים, ניהול משא ומתן וניהול הליכים משפטיים, אסטרטגיה משפטית שהיא שם המשחק.
- הסכמי גירושין וגישור : עריכת הסכמים המגדירים את כל ההיבטים הקשורים לסיום הנישואין – חלוקת רכוש, משמורת ילדים, מזונות, הסדרי ראייה ועוד. במקרים רבים, הליך גישור מאפשר הגעה להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט שחוסך זמן, כסף ומתח נפשי, וכמובן יוצר לנו ודאות משפטית בטוחה וללא הפתעות.
- משמורת ילדים והסדרי שהות: קביעת המשמורת (יחידנית או משותפת), הסדרי שהות, שינוי משמורת במידת הצורך, והגנה על טובת הילד.
- מזונות ילדים ומזונות אישה: חישוב, תביעה או הפחתה של דמי מזונות בהתאם לחוק ולפסיקה, תוך התחשבות בצרכי הילדים, הכנסות ההורים והסדרי השהות.
- יישוב סכסוך: לפני כל פתיחת תיק ביישוב סכסוך נלווה אתכם ללא התחייבות, איך לפתוח תיק בערכאה המשפטית הנכונה והיעילה ביותר לכם. על יישוב סכסוך קראו עוד במאמר יישוב סכסוך.
- חלוקת רכוש : הסדרת חלוקת הרכוש המשותף, נכסים, כספים, זכויות סוציאליות, חלוקת מניות בחברה, פנסיה ועוד, בהתאם לעקרונות החוק והפסיקה.
- הסכמי ממון : ניסוח ואישור הסכמים בין בני זוג לפני הנישואין או במהלכם, הסכם ידועים בציבור, לצורך הסדרת יחסי הממון במקרה של פרידה. למדריך המלא לעריכת הסכם ממון לחצו כאן.
- צוואות וירושות : ייעוץ ועריכת צוואות, ניהול עיזבונות, טיפול בסכסוכי ירושה, צווי קיום צוואה, התנגדויות לצוואה, הגנה על צוואה, ועוד.
- ידועים בציבור : ייצוג בני זוג שאינם נשואים אך חיים יחד, לרבות הסדרת זכויותיהם וחובותיהם.
- אלימות במשפחה וצווי הגנה : טיפול במצבי חירום של אלימות במשפחה, הוצאת צווי הגנה והרחקה, ייצוג בהליכים פליליים ומשפטיים.
הליך הגירושין הוא לרוב משבר רגשי, כלכלי ומשפחתי. עורך דין מנוסה יסייע לכם:
- להבין את הזכויות והחובות שלכם.
- לבחור את האסטרטגיה הנכונה (גישור, משא ומתן או הליך משפטי).
- לנסח הסכמים ברורים וברי-אכיפה.
- להגן על האינטרסים שלכם ושל ילדיכם.
- לצמצם את הפגיעה והמתח הנפשי הכרוכים בתהליך.
ייחודיות הטיפול במשרדנו:
- יחס אישי וליווי צמוד: אנו שמים דגש על הקשבה, רגישות, ומענה מהיר לכל שאלה או צורך.
- ניסיון מקצועי רב-שנים: טיפול במאות תיקים מורכבים, ידע משפטי עדכני, והצלחות מוכחות בבתי המשפט ובתי הדין הרבני.
- שירות מקיף: מייעוץ ראשוני ועד ייצוג מלא בכל הערכאות – בתי המשפט לענייני משפחה, בתי הדין הרבניים ובית המשפט העליון.
איך להבטיח שהסכם הגירושין שלך יעמוד בכל הדרישות המשפטיות
- ניסוח הסכם מקיף וברור
- ודא שההסכם כולל את כל הנושאים המרכזיים : חלוקת רכוש ונכסים, חלוקת זכויות סוציאליות (כגון פנסיה וקצבאות), חלוקת חובות, משמורת ילדים, זמני שהות, מזונות ילדים, קבלת החלטות בנוגע לילדים, מנגנון ליישוב מחלוקות עתידיות, וסידור הגט.
- פרט בהסכם את כל הסעיפים בצורה מפורטת, כולל מועדים, סכומים, ואופן ביצוע ההעברות, כדי למנוע מחלוקות עתידיות.
- קבלת ייעוץ מקצועי
- מומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה בדיני משפחה או במגשר מוסמך, שיוודא שההסכם עומד בדרישות החוק, מגן על זכויותיך, וניתן לאכיפה משפטית.
- אין חובה להיות מיוצג, אך ליווי מקצועי מפחית סיכונים לטעויות מהותיות שעלולות לפגוע בתוקף ההסכם ואין חשש שההסכם לא יאושר (לעיתים רבות בית משפט אינו מאשר כל הסכם אם הוא רואה שיכולים להיות בעיות בעתיד בגלל אי הבנה של אחד מהצדדים).
- אישור ההסכם בערכאה מוסמכת
- יש להגיש את ההסכם לאישור בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, לפי מקום המגורים המשותף האחרון של בני הזוג או מקום מגוריו של אחד מהם.
- לצורך האישור יש להגיש:
- את ההסכם החתום
- טופס "הרצאת פרטים" (טופס 3)
- תעודות זהות של שני הצדדים (כולל ספח ילדים)
- בקשה לאישור ההסכם
- ייפוי כוח (אם יש ייצוג משפטי)
- קבלה על תשלום אגרה
- קבלת תוקף של פסק דין
- רק לאחר קבלת אישור הערכאה השיפוטית, ההסכם מקבל תוקף של פסק דין, והוא ניתן לאכיפה בהוצאה לפועל ובביטוח הלאומי (בעניין מזונות).
- ניתן לשנות את ההסכם לאחר אישורו רק בהסכמת שני הצדדים ובאישור נוסף של בית המשפט או בית הדין.
- שמירה על זכויותיך
- ודא שההסכם אינו נחתם תחת לחץ, כפייה, תרמית או הטעיה, שכן במקרים חריגים בלבד ניתן לבטל הסכם גירושין שאושר.
- הקפד לשמור עותק מאושר של ההסכם לכל מקרה עתידי.
- לאחר ההגשה, ייקבע מועד לדיון שבו יוודא השופט או הדיין כי ההסכם נחתם מרצון חופשי, הצדדים מבינים את משמעותו, והוא אינו פוגע בטובת הילדים או מנוגד לחוק
לסיכום:
הדרך הבטוחה ביותר להבטיח שהסכם הגירושין שלך יהיה תקף, ברור ואכיף היא לנסחו בעזרת עורך דין, לכלול בו את כל הסוגיות הרלוונטיות, ולהגישו לאישור בבית המשפט או בבית הדין הרבני, בהתאם להנחיות ולדרישות החוק. אנחנו לא רק נייצג אתכם אלא אנחנו גם נבדוק כל סעיף וסעיף בהסכם על ידי בינה מלאכותית (לחצו כאן אודותיינו), כדי שלא יהיה חורים מיותרים לרעתכם בהסכם.
הסכם גירושין יאושר בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני ויקבל תוקף משפטי מחייב, עליו לעמוד במספר תנאים עיקריים
- חתימה מרצון חופשי והבנה מלאה
על שני בני הזוג להופיע לדיון בפני השופט או הדיין, ולהצהיר כי חתמו על ההסכם מרצונם החופשי, מתוך הבנה מלאה של משמעותו והשלכותיו. בית המשפט או בית הדין יוודאו כי לא הופעלו עליהם לחצים, כפייה או השפעה בלתי הוגנת, וכי הם מבינים את כל סעיפי ההסכם. - הסכם מפורט וכולל
ההסכם צריך לכלול את כל הנושאים המהותיים: חלוקת רכוש, מזונות, משמורת והסדרי שהות, חובות, זכויות סוציאליות, ועוד. ניתן לאשר גם הסכם חלקי, אך מומלץ להסדיר את כל הסוגיות במסגרת ההסכם לצורך ודאות משפטית. - הגנה על טובת הילדים
אם יש ילדים משותפים, בית המשפט יוודא שההסכמות אינן פוגעות בטובת הילדים, במיוחד בנושאים של משמורת, הסדרי שהות ומזונות. הסכם שפוגע בטובת הילדים לא יאושר. - עמידה בדרישות החוק ותקנת הציבור
ההסכם לא יכול לכלול סעיפים המנוגדים לחוק או לתקנת הציבור (למשל, ויתור על מזונות ילדים או סעיפים הפוגעים בזכויות יסוד של אחד הצדדים). - הגשת מסמכים נדרשים
יש להגיש:
- עותק חתום של ההסכם
- טופס "הרצאת פרטים" (טופס 3)
- צילום תעודות זהות כולל ספח
- ייפוי כוח אם יש ייצוג משפטי
- קבלה על תשלום אגרה
- הופעה בדיון לאישור
שני הצדדים חייבים להופיע לדיון שנקבע בבית המשפט או בבית הדין, שם תיבדק הבנתם את ההסכם ויינתן לו תוקף של פסק דין. - תוקף משפטי
רק לאחר מתן תוקף של פסק דין להסכם, הוא הופך למחייב וניתן לאכיפה בהוצאה לפועל.
הסכם גירושין יאושר רק אם הוא נחתם מרצון חופשי, מובן לצדדים, אינו פוגע בטובת הילדים, עומד בדרישות החוק ומוגש עם כל המסמכים הנדרשים. ההליך מסתיים בדיון פורמלי שבו ניתנת חותמת משפטית להסכם, והוא הופך לפסק דין מחייב.
ישנם הבדלים מסוימים בין התנאים והאופן שבו מאשרים הסכמי גירושין בבית המשפט לענייני משפחה לעומת בית הדין הרבני, אך עקרונות היסוד דומים: בשתי הערכאות ייבחן האם ההסכם נחתם מרצון חופשי, מתוך הבנה מלאה, ושאינו פוגע בטובת הילדים או מנוגד לחוק.
הבדלים עיקריים:
- סדרי דין ודיני ראיות: בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני חלים סדרי דין שונים, ולעיתים גם דיני הראיות שונים. המשמעות היא שהאופן שבו מוצגות טענות וראיות, והגישה הכללית לאישור ההסכם, עשויים להיות שונים.
- פרשנות הדין: בית הדין הרבני עשוי לפרש את ההסכם ואת הדין בהתאם להלכה היהודית ולערכים דתיים, בעוד שבית המשפט לענייני משפחה פועל בעיקר לפי הדין האזרחי. עם זאת, בסוגיות מסוימות (כמו משמורת ילדים וחלוקת רכוש) גם בית הדין הרבני מחויב לחוק האזרחי, אך לעיתים יפרש אותו בצורה שונה.
- התייחסות להסכמות חריגות : לדוגמה, הסכם ממון שמחריג דירת מגורים – בית הדין הרבני נוטה להיצמד להסכם, בעוד שבית המשפט לענייני משפחה עשוי להרחיב את האפשרות לשיתוף ספציפי בדירה גם בניגוד להסכם.
- מזונות ילדים : בבית הדין הרבני, החובה למזונות ילדים מוטלת בעיקר על האב, בעוד שבבית המשפט לענייני משפחה, בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, החובה מתחלקת בין ההורים לפי יכולתם הכלכלית וזמני השהות.
הבחירה בין הגשת תביעת גירושין והסכמים נלווים (כמו מזונות, משמורת וחלוקת רכוש) לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני היא החלטה אסטרטגית חשובה, שיכולה להשפיע משמעותית על התוצאה המשפטית. אין תשובה אחידה – הבחירה תלויה בנסיבות האישיות שלך, במטרותיך ובמאפייני המקרה
להלן עקרונות מרכזיים שיעזרו לך להחליט:
ניתוח סוגיות המחלוקת
- אם עיקר המחלוקת הוא בענייני רכוש, מזונות ילדים, משמורת או הסדרי שהות – לרוב בית המשפט לענייני משפחה נחשב ליברלי ומודרני יותר בפרשנות החוק, במיוחד לאחר פסקי דין עדכניים בנושא מזונות ילדים.
- אם יש חשיבות להיבטים דתיים (למשל, סרבנות גט, מזונות אישה לפי הדין הדתי, או סוגיות הלכתיות) – ייתכן שלבית הדין הרבני יהיה יתרון.
מירוץ הסמכויות
- "מירוץ הסמכויות"
בישראל, הערכאה הראשונה שבה מוגשת התביעה היא זו שתקנה לעצמה סמכות לדון בנושאים הנלווים לגירושין ("מירוץ הסמכויות"). לכן, חשוב להגיש את התביעה בערכאה המועדפת עליך לפני הצד השני. קראו עוד על כריכת מזונות.
גישה שיפוטית וסדרי דין
- בית המשפט לענייני משפחה פועל לפי הדין האזרחי, גמיש יותר בפרשנות, ומקפיד במיוחד על טובת הילד.
- בית הדין הרבני כפוף להלכה, ולעיתים פוסק אחרת בענייני מזונות אישה, חלוקת רכוש (למשל, "כתובה" או זכויות סוציאליות), ולעיתים דן לפי עקרונות דתיים.
מזונות ילדים ומשמורת
- כיום, בתי המשפט לענייני משפחה פוסקים מזונות ילדים לפי עיקרון השוויון והיכולת הכלכלית של שני ההורים, בעוד שבתי הדין הרבניים נוטים להחיל את הדין הדתי (בו האב מחויב יותר). אנחנו מומחים בהגשת תביעות למזונות מן העבר (מזונות שלא נדרשו מעל שנתיים ישנו התיישנות וצריך אישור של בית משפט כדי לתבוע מזונות מעל לשנתיים( בעניין זה קראו עוד על תביעת מזונות מהעבר.
ייעוץ מקצועי ע"י עורך דין מומחה בתחום
הדרך הנכונה ביותר לבחור ערכאה – להתייעץ עם עורך דין מומחה בדיני משפחה, שיבחן את נסיבותיך האישיות, ינתח את מטרותיך, וימליץ על הערכאה שבה סביר שתקבל את התנאים הטובים ביותר עבורך.
- נתח את סוגיות המחלוקת והעדפותיך.
- פעל במהירות כדי "לנעול" את הערכאה הרצויה.
- התייעץ עם עורך דין משפחה מנוסה כדי למקסם את סיכוייך לקבל את התוצאה הטובה ביותר.
סוגי בתי המשפט והערכאות
להלן ההבדלים המרכזיים בין בתי המשפט והערכאות השונות בישראל מבחינת הסמכויות והמאפיינים שלהם, בדגש על ענייני משפחה וגירושין.
מאפיינים והטבות ייחודיות
תחומי סמכות עיקריים
ערכאה/בית משפט
פועל לפי הדין האזרחי, גישה שוויונית ומודרנית, דגש על טובת הילד, פסיקות עדכניות (למשל בנושא מזונות ילדים)
תביעות בענייני גירושין, משמורת, מזונות, רכוש, צוואות, ירושות ועוד
בית המשפט לענייני משפחה
פועל לפי ההלכה היהודית, דיינים בעלי השכלה תורנית, גישה מסורתית יותר, אפשרות לפסוק כתובה, נטייה להחיל את הדין הדתי במזונות אישה וילדים
נישואין וגירושין של יהודים (סמכות ייחודית), כריכה של מזונות, רכוש, משמורת, צוואות (בהסכמת הצדדים)
בית הדין הרבני
ערכאה ראשונה, פועל לפי הדין האזרחי, ניתן לערער למחוזים
תביעות אזרחיות (עד 2.5 מיליון ש"ח), פלילים, תביעות קטנות, תעבורה, נוער, שכירות, לעיתים דן כבית משפט לענייני משפחה
בית משפט השלום
ערכאת ערעור, דן גם בעניינים אזרחיים ופליליים חמורים, בעל סמכות שיורית
ערעורים על פסקי דין של השלום, תביעות אזרחיות גדולות, ערעורים על פסקי דין של בתי משפט לענייני משפחה ובתי דין דתיים
בית המשפט המחוזי
ערכאת ערעור, דן גם בעניינים אזרחיים ופליליים חמורים, בעל סמכות שיורית
ערעורים על פסקי דין של השלום, תביעות אזרחיות גדולות, ערעורים על פסקי דין של בתי משפט לענייני משפחה ובתי דין דתיים
בית המשפט המחוזי
ערכאה עליונה, עוסק באחדת הדין ובהכרעות עקרוניות
ערעורים על פסקי דין של המחוזי, בג"ץ, ערעורים מיוחדים
בית המשפט העליון
נקודות מפתח והבדלים עיקריים:
- סמכות ייחודית: רק לבית הדין הרבני יש סמכות ייחודית לדון בגירושין ונישואין של יהודים בישראל. בעניינים נלווים (רכוש, מזונות, משמורת) קיימת סמכות מקבילה לבית המשפט לענייני משפחה ולבית הדין הרבני, בהתאם למירוץ הסמכויות ולבחירת הצדדים.
- הבדלים בגישה ובפרשנות: בית המשפט לענייני משפחה נוטה לפרש את החוק בגישה שוויונית, מודרנית ועדכנית, במיוחד בנושאי מזונות ילדים ומשמורת. בית הדין הרבני פועל לפי עקרונות ההלכה היהודית ולעיתים פוסק אחרת בנושאים כמו כתובה, מזונות אישה וחלוקת רכוש.
- הטבות והבדלים פרקטיים:
- בבית המשפט לענייני משפחה יש דגש על טובת הילד, פסיקות עדכניות, והליכי גישור נפוצים.
- בבית הדין הרבני ניתן לעיתים להדגיש טענות דתיות (סרבנות גט, כתובה), ולעיתים יש נטייה להחמיר או להקל לפי ההלכה.
- ערעורים: על החלטות בית המשפט לענייני משפחה מערערים לבית המשפט המחוזי, ועל החלטות בית הדין הרבני לבית הדין הרבני הגדול, ולאחר מכן ניתן לערער לעליון במקרים מסוימים.
הבחירה בערכאה משפיעה על אופי ההליך והתוצאה. בית המשפט לענייני משפחה נוטה לגישה שוויונית ועדכנית, בעוד שבית הדין הרבני פועל לפי ההלכה. הסמכות הייחודית של כל ערכאה, סדרי הדין והגישה השיפוטית – כל אלו מהווים שיקולים מרכזיים בבחירה היכן להגיש תביעה בענייני משפחה וגירושין.
בתי הדין בישראל, ובפרט בתי הדין הרבניים ובתי הדין לעבודה, נהנים ממספר יתרונות ייחודיים בהשוואה לבתי המשפט האזרחיים הרגילים:
- סמכות ייחודית בנושאים מסוימים
בתי הדין הרבניים הם הסמכות הבלעדית לדון בענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל. במקרים אלו, אין לבית המשפט האזרחי סמכות מקבילה, וההליך חייב להתנהל בבית הדין הרבני. - מערכת חוקים ייחודית
בתי הדין פועלים לפי מערכות חוקים שונות מהמשפט האזרחי: לדוגמה, בית הדין הרבני פוסק לפי המשפט העברי וההלכה, מה שמאפשר גישה שונה לסוגיות כמו מזונות, כתובה, חלוקת רכוש וסרבנות גט. - דיינים ובעלי מומחיות ייחודית
הדיינים בבתי הדין הרבניים הם בעלי השכלה תורנית מעמיקה, והם בקיאים בפרטי הדין הדתי. בבתי דין לעבודה יושבים גם נציגי עובדים ומעבידים לצד שופט, מה שמאפשר ראייה רחבה של התחום. - גמישות דיונית
בתי הדין אינם כפופים תמיד לסדרי הדין והראיות הנוקשים של בתי המשפט האזרחיים, ולעיתים ניתן לנהל בהם הליך מהיר, גמיש וענייני יותר, בהתאם לנסיבות ולשיקול דעת הדיינים. - אפשרות לכריכת סוגיות נוספות
בבית הדין הרבני, בן זוג יכול "לכרוך" לתביעת הגירושין גם סוגיות נלוות כמו מזונות, חלוקת רכוש, משמורת ועוד – ובכך להבטיח שכל ההליך יתנהל בערכאה אחת, לעיתים תוך יתרון אסטרטגי למגיש הראשון. - התאמה לערכים דתיים או קהילתיים
מי שמעדיף הכרעה על פי עקרונות דתיים, מוצא בבתי הדין פורום המותאם לערכיו, ולעיתים גם קבלת החלטות המשלבות שיקולים ערכיים-דתיים לצד שיקולים משפטיים. - סמכות לדון בסכסוכים אזרחיים בהסכמה
במקרים מסוימים, בתי הדין הרבניים מוסמכים לדון גם בסכסוכים אזרחיים (כגון ירושות או צוואות) אם שני הצדדים מסכימים לכך, מה שמאפשר פתרון כוללני בסביבה מוכרת לצדדים.
היתרונות הייחודיים של בתי הדין נובעים מהסמכות הבלעדית בתחומים מסוימים, המומחיות הייחודית של הדיינים, הגמישות הדיונית, האפשרות לכרוך סוגיות רבות להליך אחד, וההתאמה לערכים דתיים או קהילתיים של הצדדים. כל אלה הופכים את בתי הדין לאופציה מועדפת במקרים מסוימים, בהתאם לאופי הסכסוך ולהעדפות הצדדים. ניתן אף לשאול אותנו שאלות ואנו נענה בהכדם בכל הנושאים הרלוונטים "שאלות ותשובות".
הייחודיות של בתי הדין – ובעיקר בתי הדין הרבניים – משפיעה באופן מהותי על ההליך המשפטי ועל ההחלטות המתקבלות בהם, לעומת בתי המשפט האזרחיים. השפעה זו ניכרת בכמה מישורים עיקריים:
- מערכת חוקים וערכים שונה
בתי הדין הרבניים פוסקים לפי ההלכה היהודית במקרה והצדדים מסכימים לכך (דין תורה), ולא רק לפי הדין האזרחי. המשמעות היא שההכרעות שלהם מבוססות על עקרונות דתיים, מסורתיים ופסיקה רבנית, ולעיתים התוצאה תהיה שונה מהותית מהכרעה בבית המשפט לענייני משפחה, הפועל לפי עקרונות שוויון, זכויות אדם ודין אזרחי. - גמישות דיונית
בתי הדין אינם כפופים תמיד לסדרי הדין ולדיני הראיות הנוקשים של בתי המשפט האזרחיים. לעיתים ההליך מהיר יותר, פחות פורמלי, ומותאם לשיקול דעת הדיינים ולנסיבות המקרה. - מומחיות הדיינים
הדיינים בבתי הדין הרבניים הם בעלי השכלה תורנית מעמיקה, ומומחים בפרטי הדין הדתי. הדבר מאפשר הכרעות המותאמות לערכים הדתיים של הצדדים, ולעיתים גם פתרונות יצירתיים בהתאם להלכה. - סמכות ייחודית והכרעה כוללת
בענייני נישואין וגירושין של יהודים, לבית הדין הרבני יש סמכות ייחודית. בנוסף, ניתן "לכרוך" להליך הגירושין סוגיות נוספות (רכוש, מזונות, משמורת), כך שכל ההליך יתנהל בערכאה אחת, מה שמאפשר לעיתים הכרעה כוללת ומהירה יותר. - אפשרות לפסיקות שונות
מאחר שבתי הדין פוסקים לפי ההלכה, ייתכנו הבדלים בפסיקות בנושאים כמו מזונות אישה, כתובה, חלוקת רכוש או סרבנות גט. לעיתים, התוצאה תהיה לטובת צד אחד לעומת מה שהיה מתקבל בבית המשפט האזרחי, בהתאם לערכים הדתיים ולפסיקה הרבנית. - כפיפות חלקית לדין האזרחי
למרות הייחודיות, בתי הדין כפופים גם לדין האזרחי ולחוקי היסוד במקרים מסוימים, במיוחד כאשר מדובר בזכויות יסוד או עקרונות משפטיים כלליים. עם זאת, הפרשנות שלהם לדין האזרחי עשויה להיות שונה מזו של בתי המשפט.
הייחודיות של בתי הדין משפיעה על ההליך בכך שהיא מאפשרת גישה שונה, דתית וגמישה יותר, עם דגש על ערכים מסורתיים, פתרונות מותאמים, ולעיתים הכרעות שונות מהותית מהמערכת האזרחית. בחירת הערכאה המתאימה יכולה להשפיע משמעותית על תוצאת ההליך המשפטי.
ההבדלים בין בתי הדין הרבניים לבתי המשפט לענייני משפחה משפיעים באופן ישיר על זכויות הצדדים בתהליך הגירושין והסדרת העניינים הנלווים. להלן ההשפעות המרכזיות:
- מזונות ילדים
- בבית הדין הרבני, החובה למזונות ילדים מוטלת כמעט תמיד על האב בלבד, גם כאשר יש משמורת משותפת. הכנסות האם והיקף זמני השהות אינם מהווים שיקול מרכזי.
- בבית המשפט לענייני משפחה, מאז הלכת בית המשפט העליון בע"מ 919/15 משנת 2017, המזונות מחולקים בין ההורים לפי יכולתם הכלכלית וזמני השהות בפועל. כלומר, יש התחשבות בשוויון מגדרי ובמציאות הכלכלית של שני ההורים.
- מזונות אישה
- בבית הדין הרבני, האישה זכאית למזונות כל עוד לא "מרדה" בבעלה (למשל, עזבה את הבית שלא מסיבה מוצדקת על פי ההלכה), גם אם היא יכולה לעבוד ולהתפרנס.
- בבית המשפט לענייני משפחה, יש התחשבות רבה יותר ביכולתה של האישה לפרנס את עצמה ובנסיבות החיים המודרניות, כך שזכאותה למזונות אינה אוטומטית.
- חלוקת רכוש
- בשתי הערכאות החוק מחייב עקרונית חלוקה שוויונית של רכוש, אך קיימים הבדלים בפרשנות:
- בית המשפט למשפחה נוטה להרחיב את האפשרות לשיתוף ספציפי בנכסים (למשל, דירת מגורים), גם אם יש הסכם ממון שמחריג נכס מסוים.
- בית הדין הרבני נוטה להיצמד להסכם הממון ולהחריג נכסים שהוסכם עליהם מראש.
- בנוגע למוניטין אישי וזכויות לא מוחשיות (כגון פנסיה עתידית או מוניטין מקצועי), בית המשפט ייטה להכניסם לחלוקה, בעוד שבית הדין הרבני יחריג אותם.
- הליך משפטי וסדרי דין
- בבית הדין הרבני ההליך פורמלי פחות, לעיתים מהיר וגמיש יותר, אך פועל לפי עקרונות ההלכה והמסורת.
- בבית המשפט לענייני משפחה יש דגש על ערכים שוויוניים, אוטונומיה אישית, זכויות נשים וטובת הילד.
- זכויות נשים ואוטונומיה
- בית המשפט לענייני משפחה מקדם ערכים שוויוניים, דגש על זכויות נשים ואוטונומיה אישית.
- בית הדין הרבני פועל לפי עקרונות ההלכה, ולעיתים יפסוק בנושאים מסוימים (כגון סרבנות גט או כתובה) באופן שמושפע מהמסורת הדתית.
- סמכות ייחודית
- תביעת גירושין עצמה (הוצאת גט) אפשרית רק בבית הדין הרבני, כולל סנקציות נגד סרבני גט.
- יתר העניינים (מזונות, רכוש, משמורת) – סמכות מקבילה, והערכאה שתקבע היא זו שבה הוגשה התביעה ליישוב סכסוך ראשונה.
הבחירה בין ערכאות משפיעה על זכויותיך במזונות, רכוש, אוטונומיה אישית, זכויות נשים, והגנה על טובת הילד. כל ערכאה פועלת לפי ערכים, חוקים וסדרי דין שונים – ולכן יש חשיבות רבה לבחירת הערכאה המתאימה לצרכיך ולמאפייני המקרה שלך. קרא עוד על מזונות ילדים לאחר פסק הדין התקדמי בע"מ 919/15.
ההבדלים בין ההליך המשפטי בבית הדין הרבני לבין בית המשפט לענייני משפחה יכולים לשנות באופן מהותי את תוצאות הגירושין שלך, במיוחד בנושאים של חלוקת רכוש, משמורת ילדים, מזונות וזכויות כלכליות נוספות.
השפעות עיקריות:
- חלוקת רכוש:
בבית המשפט לענייני משפחה יש נטייה לחלוקה שוויונית של נכסים שנצברו במהלך הנישואין, בהתאם לחוק יחסי ממון, תוך שוויון מגדרי ופרשנות מודרנית. לעומת זאת, בבית הדין הרבני קיימת לעיתים פרשנות מסורתית יותר, שעלולה להטות את חלוקת הרכוש לטובת הגבר או לפי עקרונות דתיים מסוימים. - משמורת ילדים:
בית המשפט לענייני משפחה שם דגש על טובת הילד, מתחשב ברצון הילד ובחוות דעת מקצועיות של פקידי סעד, ופסיקותיו גמישות ומשתנות לפי נסיבות ושיקולים סוציאליים. בבית הדין הרבני, ההכרעה עשויה להיות מושפעת מערכים דתיים ולעיתים פחות מתחשבת בעמדת הילד או בגישות מודרניות. - מזונות:
בבתי המשפט לענייני משפחה, פסיקת המזונות מושפעת מהכנסות שני ההורים, מה שמביא לחלוקה שוויונית יותר של הנטל הכלכלי. בבית הדין הרבני, יש נטייה להחיל את הדין הדתי, המטיל את עיקר החובה על האב, ולעיתים פוסק מזונות גבוהים יותר לאישה ולילדים, בהתאם להלכה. - מרוץ הסמכויות:
הערכאה הראשונה שבה מוגשת התביעה קובעת את המשך ניהול ההליך ("מרוץ הסמכויות"). המשמעות היא שמי שמגיש ראשון יכול להשפיע מהותית על תוצאת ההליך, שכן כל ערכאה נוקטת בגישה שונה בסוגיות אלו. - הבדלים פרוצדורליים:
בבית המשפט לענייני משפחה יש שופט אחד, והערעור לבית המשפט המחוזי. בבית הדין הרבני יושבים שלושה דיינים, והערעור לבית הדין הרבני הגדול, שם לא תמיד קיימת מחויבות להחלטות הערכאה הקודמת. גם בכך יש פוטנציאל לשינוי תוצאה.
הבחירה בין הערכאות והבדלים בהליך המשפטי עשויים להביא לתוצאות שונות מאוד בכל הנוגע לרכוש, משמורת, מזונות וזכויות נוספות. לכן, יש חשיבות רבה לייעוץ מקצועי ולבחירה אסטרטגית של הערכאה המתאימה למקרה שלך, כדי למקסם את סיכוייך להשיג תוצאה מיטבית. משרד עורכי דין מריאנו מתמחה בבינה מלאכותית משפטית, ואנחנו יודעים איך למקסם לכם את היכולת המרבית להצליח בכל ערכאה משפטית. לעוד פרטים לחצו כאן.
על פי נתונים עדכניים, שיעור הגירושין בישראל ממשיך לעלות בהדרגה. בשנת 2024 התגרשו 11,542 זוגות דרך בתי הדין הרבניים, עלייה של כ-6.5% לעומת 2023. ירושלים מובילה במספר הזוגות המתגרשים (692 זוגות), ואילו תל אביב רשמה זינוק של 15% (461 זוגות). מגמות נוספות כוללות עלייה במספר הגירושין ביישובים כמו אריאל (88%) ובאר יעקב (59%). לעומת זאת, ערים כמו כרמיאל ועכו דיווחו על ירידה במספר המתגרשים.
במגזר החרדי, שבעבר התאפיין בשיעורי גירושין נמוכים, נרשמת עלייה, בין היתר בשל שינויים במעמד האישה והנגישות המוגברת להליכי גירושין. עם זאת, שיעור הגירושין בישראל (1.8 ל-1,000 איש) נותר נמוך יחסית לממוצע במדינות ה-OECD (2.0 ל-1,000 איש).
