צוואה הדדית

האם אפשר להכיר בבני זוג כידועים בציבור כשאחד מהם נשוי?

 

הכרה בבני זוג כידועים בציבור לאחר נישואים פורמליים: מבט משפטי ומעשי

המעמד המשפטי של "ידועים בציבור" בישראל מעניק זכויות וחובות הדומות לאלו של זוגות נשואים, אך ללא הצורך בטקס נישואים דתי או אזרחי. עם זאת, השאלה האם ניתן להכיר בזוג כידועים בציבור גם בתקופה שבה אחד מבני הזוג היה נשוי באופן פורמלי לאחר, היא מורכבת ומעוררת מחלוקת, בפסיקה ובדעות של שופטים לכאן או לכאן.

 

המסגרת המשפטית

ההגדרה המדויקת של "ידועים בציבור" אינה מופיעה בחוק הישראלי, אך בפסיקה ובספרות המשפטית נקבע כי מדובר בזוגות החיים יחדיו בקשר יציב ומתמשך, הדומה לקשר הנישואין. הדגש הוא על הכוונה של בני הזוג לקיים חיים משותפים ארוכי טווח. יתרה מכך, לעיתים בזכויות ממוניות, ידועים בציבור בעלי זכויות יתר מזוג נשוי, כי על ידועים בציבור חל חזקת השיתוף, ועל זוג נשוי חל חוק יחסי ממון.

 

הקושי בהכרה בזוגות כידועים בציבור לאחר נישואים פורמליים

הקושי העיקרי בהכרה בזוגות כידועים בציבור בתקופה שבה אחד מהם היה נשוי באופן פורמלי לאחר, נובע מכך שהחוק הישראלי אינו מכיר בנישואים מרובים (ביגמיה או פולגמיה). כלומר, אדם נשוי אינו יכול להיות נשוי לאדם אחר במקביל.

 

גורמים המשפיעים על ההכרה

ההחלטה האם להכיר בזוג כידועים בציבור בתקופה הרלוונטית תלויה במכלול של נסיבות, לרבות:

• משך הזמן שחלף :ככל שמשך הזמן שחלף בין סיום הנישואים הפורמליים לתחילת הקשר החדש ארוך יותר, כך גדלים הסיכויים להכרה בזוג כידועים בציבור.
• טיב הקשר :בית המשפט יבחן את עומק הקשר, מידת ההשקעה ההדדית, והכוונה של בני הזוג לקיים חיים משותפים.
• הוכחות לקשר: מסמכים, עדויות, והתנהגות בני הזוג יכולים לשמש כהוכחה לקיומו של הקשר. עדויות של גורמים חיצוניים שהם לא בני משפחה, מגורים תחת קורת גג אחת, שיתוף כלכלי.
• נסיבות אישיות: נסיבות אישיות ייחודיות של כל מקרה ומקרה עשויות להשפיע על ההחלטה.

 

השלכות מעשיות להכרה בידועים בציבור

להכרה בזוג כידועים בציבור יש השלכות משפטיות רבות, לרבות:

• ירושה :בן זוג ידוע בציבור זכאי לירושה מה בן זוגו, ככל ובן הזוג שנפטר לא השאיר צוואה.
• חלוקת רכוש :במקרה של פרידה, בית המשפט יחלק את הרכוש המשותף בין בני הזוג, בהתאם לעקרונות ההלכה הפסוקה של "חזקת השיתוף".
• זכויות סוציאליות: בני זוג ידועים בציבור זכאים לזכויות סוציאליות שונות, כגון ביטוח לאומי, פנסיה של הצד השני, וקצבאות.

נסקור בקצרה את הפסיקה הרלוונטית בעניין ידועים בציבור

בע"א 621/69 נסיס נ' יוסטר, פ"ד כד(1) 617, 619 (1970) הוגדר היחס להגדרת ידועים בציבור:

"יש כאן שני יסודות: חיי אישות כבעל ואשה וניהול משק בית משותף. היסוד הראשון מורכב מחיים אינטימיים כמו בין בעל ואשתו המושתתים על אותו יחס של חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות, המראה שהם קשרו את גורלם זה בזו… היסוד השני הוא ניהול משק בית משותף. לא סתם משק בית משותף מתוך צורך אישי, נוחות, כדאיות כספית או סידור עניני, אלא כפועל יוצא טבעי מחיי המשפחה המשותפים, כנהוג וכמקובל בין בעל ואשה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים…".

בבג"ץ 4178/04 פלוני נ' בית הדין הרבני [נבו] (13.12.06) נקבע כי: "ההלכה לפיה לשם הוכחת כוונה לשיתוף נכסים בין בני זוג ידועים בציבור נדרשות ראיות נוספות מעבר לעצם החיים המשותפים יחדיו, נובעת מהזהירות שלא לכפות על הצדדים הסדר של שיתוף רכושי מקום בו בני הזוג בחרו שלא להחיל על עצמם הסדר כאמור".

 

הלכה חדשה שמקצצת את תנאי הכניסה לטוענים לזכויות של ידועים בציבור:

בפסיקתו של בית המשפט העליון החדשה, נקבע שיש לנקוט בזהירות רבה טרם קביעה בדבר היות בני זוג ידועים בציבור ו"תנאי הכניסה" להגדרה זו הוחמרו. רע"א 5096/21 פלוני נ' ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ [נבו] (15.12.21) קבעה כב' השופטת וילנר כי:

 "יש לנקוט משנה זהירות בטרם הכרזה על בני זוג כידועים בציבור…עמדתי על כך שההגדרה המתאימה כיום למושג "ידועים בציבור" היא זו – בני זוג אשר החליטו, בין במפורש ובין במשתמע, להחיל על עצמם את מרבית התוצאות האזרחיות-כלכליות של מוסד הנישואין והשלכות הגירושין, מבלי לקבל מעמד של נישואין…בהקשר זה נודעת חשיבות מיוחדת לשאלה אם בני הזוג קיימו משק בית משותף וניהלו חיי משפחה".

 

בני זוג כידועים בציבור גם ביחס לתקופה שבה מי מהם נשוי באופן פורמאלי לאחר

בוחנים תמיד האם הצדדים היו ידועים בציבור כבני זוג וממתי החל הקשר הזוגי? כדי להכיר בבן או בת הזוג כידועים בציבור נדרש כי יוכחו שני יסודות מצטברים: קיום חיי משפחה (קיום חיי אישות כבעל ואישה) וניהול משק בית משותף (ניהול כלכלי של יחידת מגורים משותפת). תנאים אלה הם תנאים מהותיים.

בוחנים את נקודת ההתחלה בו הגיעו יחסי הצדדים למיסוד את הקשר ביניהם, בעיקר תפיסתם הסובייקטיבית שלהם כבני זוג. בוחנים ונותנים משקל למניעים של בני הזוג שבחרו לחיות ללא נישואין, ומדוע בחרו לא להינשא.

בפסק הדין בעמ"ש (חי') 418-12-08 ס.ג. נ' ג.ג. [נבו] (8.3.2009) נקבע כי המונח המתאים יותר הוא "שותפות זוגית" וההגדרה היא "בני זוג אשר החליטו, בין במפורש ובין במשתמע, להחיל על מערכת היחסים ביניהם, את מכלול דיני הנישואין והגירושין, הן הזכויות והן החובות – ללא האקט הפורמאלי של הנישואין".

במקרים מסוימים, הכירה הפסיקה בבני זוג כידועים בציבור, על אף העובדה שאחד מהם היה נשוי לאחר (פרשת פסלר; פרשת יגר; בע"מ 3287/09 פלונית נ' פלוני [נבו] (7.5.2009)).

אדם נשוי יכול להיחשב כידוע בציבור רק במקרים כי אותו אדם נשוי ניתק עצמו ממערכת יחסיו עם בן זוגו שהוא נשוי לו, וקשר גורלו עם בן זוגו או בת הזוג הידוע בציבור. בפרשת פסלר נקבע כי:

"משהוכח, כאמור, שהמשיבה דנן היתה ידועה בציבור כאשתו של המנוח וגרה עמו בשעת מותו, הצדק היה עם הנשיא התורן בהיעתרו לבקשתה ובתיתו פסק-דין הצהרתי על כך. העובדה שמבחינת מעמדה המשפטי נשואה היא עוד לאיש אחר, או שמסיבה אחרת כלשהי לא יכלה להינשא למנוח בנישואין כדת, אינה מעלה ואינה מורידה בכגון דא: כשם שאינם מעלים ואינם מורידים הסיבות, המניעים והטעמים שגרמו לה שלא להיפרד מבעלה החוקי בגט פיטורין, ובלבד שבפועל חדלה מלחיות אתו חיי נישואין ועברה לחיות חיי נישואין עם אותו האיש שהציבור הכיר בו את בעלה".

 

בית משפט רואה בפירוד הממושך מעין "גירושין אזרחיים" (ראו: שחר ליפשיץ הידועים-בציבור בראי התיאוריה האזרחית של דיני המשפחה 277 (2005); מנשה שאוה "הידועה בציבור כאשתו"  – הגדרתה, מעמדה וזכויותיה" עיוני משפט ג 484, 503-501 [תשל"ג]; כבוד השופט שוחט קבע כי: "אין הכוונה לשני מוסדות מקבילים החיים ונושמים זה לצד זה" (תמ"ש (ת"א) 35924/99 ד. ו. נ' י. א. [נבו] (14.5.2006)).

 

הלכת השיתוף חלה גם על ידועים בציבור. בכל הנוגע לבני זוג נשואים ברירת המחדל היא שיתוף כאמור (מכח חזקת השיתוף ו/או מכח איזון משאבים עפ"י חוק יחסי ממון, לפי למועד הנישואין) בידועים בציבור המצב המשפטי הוא: אף אם בני הזוג מתגוררים יחד ומנהלים משק בית משותף, לא מתקיימים חזקה או איזון משאבים, וברירת המחדל היא אי-שיתוף, ועל הטוען לשיתוף (כללי או ספציפי) חובה להוכיח זאת, ההלכה הפסוקה עוד מקדמת דנא (ראו עמ"ש 63883-10-21 (מחוזי חיפה) י' נ' ז' [נבו] (29.3.2022)).

 

סיכום

השאלה האם ניתן להכיר בזוג כידועים בציבור בתקופה שבה אחד מבני הזוג היה נשוי באופן פורמלי לאחר, היא מורכבת ודורשת בחינה פרטנית של כל מקרה לגופו. בית המשפט יבחן את מכלול הנסיבות, לרבות משך הזמן, טיב הקשר, והוכחות לקיומו. במצב בו בני זוג רושמים נכס בבעלות משותפת, חזקה עליהם שהתכוונו לשותפות שווה ביניהם ולשוויון, וכי כל תרומת יתר של צד אחד היא בגדר ויתור או מתנה של צד אחד לצד האחר, ואף אחד לא יוכל לטעון בדיעבד לא התכוונתי לשתף ו/או לא התכוונתי לחלוק שווה בשווה עם בן ו/או בת הזוג. לכן יש להתייעץ עם עו"ד הבקיא בתחום בכל מחלוקת ו/או סכסוך ברכוש בין בני זוג אשר לא מיסדו את הנישואין שלהם כדין, כי בתי משפט עלולים לפסוק אחרת מכוונת בני הזוג.