ייצוג בבית המשפט
כתב הגנה והתנגדויות לצוואות תוך זמן קצר
ניהול משא ומתן לסיום הליכים
מומחים בניהול משא ומתן לקיצור ההליכים המשפטיים
צוואת וירושות
מומחיות וניסיון ללא פשרות עם 90 אחוזי הצלחה
צוואות וירושות בישראל: המדריך המקיף והמומלץ
רצון המצווה בירושתו
דיני הצוואות והירושות בישראל מוסדרים בחוק הירושה, תשכ"ה-1965, ונועדו להסדיר את אופן העברת רכושו של אדם לאחר מותו. הצוואה והירושה הם שני נושאים משפטיים בעלי חשיבות רבה בחוק הישראלי, במיוחד כשמדובר בניהול נכסים, חלוקתם והבטחת רצונות המצווה או המוריש. בישראל שלא כמו במדינות מסוימות רצון המצווה גובר על הכל, עד כדי כך שלעיתים אף אם קיים פגם בצוואה או מספר פגמים.
הצוואה היא כלי משפטי שנועד להבטיח שהרכוש יועבר לפי רצון המוריש ולא לפי דיני הירושה הכלליים. צוואה יכולה להיות בכתב יד, בעדים או בפני רשות (כגון נוטריון או רשם צוואות) ולעיתים במקרים קיצוניים ניתן לצוות בעל פה (שכיב מרע).
בישראל אנו צמודים לעקרון כיבוד רצון המת. ברירת המחדל היא שהצוואה מבטאת את רצון המצווה, וחלוקת עיזבונו לאחר לכתו מן העולם. צוואתו של המנוח הינה ביטוי האוטונומיה של המצווה וביטוי זכות הבעלות על קניינו (בע"מ 4990/12 מיכאל זילברסון נ' חנן זילברסון [נבו] (13.11.2012)). למוריש יש את החופש לצוות ולקבוע מה יעשה ברכושו שהדבר העיקרי הוא כיבוד רצון המצווה "ברצותו מוריש וברצותו מנשל" (ע"א 245/85 אנגלמן נ' קליין, פ"ד מג(1) 772).
"במשפט הישראלי חוסר צדק, העדר סבירות או אי טבעיות בנוסחה של הצוואה אינם עילה לפסילתה. לכן הדרת בן או בת מצוואת הורה, אפשרית היא על פי הדין גם אם לעיתים אין לראות זאת בעין יפה." ("פגמים בצוואות"(מהודה שניה), שאול שוחט, עמוד 308 וההפניה שם לפסק דינו של כב' השופט מלץ בע"א 724/87 כלפה נ' גולד, פ"ד מח(1) 22, 38)
סעיף 25 לחוק הירושה שכותרתו "קיום צוואה על אף פגם או חסר בצורתה" קובע:
"(א) התקיימו מרכיבי היסוד בצוואה, ולא היה לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט, לפי העניין, ספק כי היא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת, לקיימה אם אף נפל פגם בפרט מן הפרטים או בהליך מן ההליכים המפורטים בסעיפים, 19, 20, 22 או 23 או בכשרות העדים או בהעדר פרט מן הפרטים או הליך מן ההליכים כאמור.
(ב) בסעיף זה "מרכיבי היסוד בצוואה" הם:
…
(2) בצוואה בעדים כאמור בסעיף 20 – הצוואה בכתב והמצווה הביאה בפני שני עדים".
בהתאם להוראת סעיף 25 (א) לחוק הירושה תשכ"ה-1965, "התקיימו מרכיבי היסוד בצוואה, ולא היה לבית המשפט ספק כי היא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה, רשאי הוא בהחלטה מנומקת לקיימה, אף אם נפל פגם בפרט מן הפרטים או בהליך מן ההליכים המפורטים בסעיף 19, 20, 22, או 23 או בכשרות העדים או בהעדר פרטים מן ההליכים כאמור".
הוראת סעיף 25 לחוק הירושה מעניקה מעמד בכורה בהגשמת רצון המצווה, נקבע כי מקום שבו מתקיימים רוב "מרכיבי היסוד" בצוואה – ניתן יהיה להתגבר על פגמים צורניים אשר ייתכן שנפלו בעריכתה, כמובן שעל בית המשפט להשתכנע כי הצוואה אכן משקפת את רצון המצווה (ע"מ (י-ם) 729/05 סובול נ' לויטין [נבו] (8.8.2005)); ש' שילה, פירוש לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (תשנ"ב – כרך ראשון), 227 (להלן: "שילה"); שוחט, פינברג, פלומין "דיני ירושה ועיזבון", מהדורה שביעית, התשע"ד-2014, 102 (להלן: "דיני ירושה ועיזבון")).
בהתאם להלכה הפסוקה, צוואה שמתקיימות בה כל הדרישות הצורניות על פי הדין, עומדת לה חזקת כשרותה, והנטל להוכיח, כי היא בטלה, מוטל על המתנגד לקיומה (ר' ע"א 2098/97 בוסקילה נ' בוסקילה, פ"ד נ"ח (3) 873; ע"א 130/79 עוזרי נ' עוזרי פ"ד ל"ג (2) 346; ת"ע 41494-06-16 ט.ח.א נ' ז.א [נבו] (11.02.2018)).
מהניסיון והמומחיות שלנו בייצוג משפטי, בית משפט נוקט באצבע קלה מאוד בבואו לקיום צוואה אף אם נפלו פגמים מהותיים אשר מעלים תהיות ושאלות פתוחות שלא תמיד בית משפט צריך לתת עליהם תשובות בפסק דין בעניין למי רצה המצווה להוריש. כל שכן אנני סבור שבית משפט אמור להתערב ולהיות בנעליהם של המצווים ולתקן שלל טעויות, וזה באמת לא משנה אם זה באשמת מי מהעורכים או המצווה בעצמו. מקרה שהיה לי בית משפט התערב התערבות בוטה בתיקון צוואה שהיה לה פגמים רבים, גם בחקירת העדים היו חורים רבים. רק שהוגש ערעור והדגשנו שבלתי אפשרי לתקן כל כך הרבה פגמים בצוואת המנוח מבלי לתת את הדין שאולי זו לא הייתה החלטתו של המנוח לעשות כך בירושתו, הערעור התקבל. לעוד מאמרים מעניינים.
סוגי צוואות
ישנם מספר סוגים של צוואות שהחוק הישראלי מכיר בהם
- צוואה בכתב יד: צוואה שנכתבת בידי המוריש עצמו, בה הוא מציין את רצונו בנוגע לחלוקת רכושו. צוואה זו חייבת להיות חתומה על ידי המוריש וכוללת את פרטיו האישיים.
- צוואה בעדים: צוואה זו נכתבת על ידי המוריש, אך נדרשים שני עדים כדי לאשר את תקפותה. העדים לא יכולים להיות מי שמיועדים לקבל רכוש לפי הצוואה.
- צוואה בפני רשות: צוואה זו נעשית בפני רשות מוסמכת, כמו נוטריון, רשם צוואות או בית משפט, והיא מקנה יתרון של תמיכה משפטית.
- צוואה בעל פה (שכיב מרע, שוכב חולה): צוואה זו נעשית בעל פה, והיא כשרה רק במקרים חריגים, כמו כאשר המוריש נמצא במצב של סכנה מיידית לחייו (בתנאי חירום ככל שהם נחוצים מכל סיבה שהיא בדרך כלל שהמצווה שוכב חולה בימיו האחרונים).
מדוע כדאי לערוך צוואה
עריכת צוואה חשובה מכמה סיבות
- שליטה על חלוקת הרכוש: צוואה מאפשרת לאדם לקבוע במדויק כיצד יחולק רכושו, ולמנוע סכסוכים בין יורשים.
- הבטחת עתיד יקיריכם: צוואה מאפשרת לאדם לדאוג לבני משפחתו, חברים או גופים אחרים החשובים לו, ולהבטיח את עתידם הכלכלי.
- מניעת סכסוכים משפחתיים: צוואה ברורה ומפורטת יכולה למנוע סכסוכים בין יורשים ולשמור על שלום המשפחה.
עקרונות מרכזיים בחוק הירושה
- הגדרת סדר הירושה, לפי פרנטלות.
- קביעת תוקף הצוואה אם וכאשר היא קיימת.
- הסדרת אפשרויות התנגדות לצוואה.
תנאים מיוחדים בנוגע לצוואה וירושה
- צוואה משותפת של בני זוג: צוואות משותפות שנעשות על ידי בני זוג דורשות זהירות מיוחדת. חשוב שצוואה כזו תיבדק על ידי עורך דין מומחה, שכן ישנם מקרים שבהם צוואה כזו עלולה להיתקל בקשיים משפטיים.
- צוואת נאמנות: אדם עשוי להקים נאמנות כדי להעביר נכסים לתוך קרן המנוהלת על ידי נאמן לטובת יורשים או מטרות מסוימות.
- צוואה עבור ילדים קטינים: כאשר יש ילדים קטינים, חשוב לציין בצוואה את האחראים על גידול הילד במקרה של מותו של ההורה.
צו ירושה
החוק והסדר הירושה ללא צוואה – צו ירושה
בישראל, אם לא נערכה צוואה, רכושו של המוריש יחולק בהתאם לסעיף 10 – 13 לחוק הירושה, , תשכ"ה-1965, חוק אשר קובע סדר עדיפויות בחלוקת הרכוש:
יורשים מבני משפחה:
- יורשים על פי דין הם:
(1) מי שהיה במות המוריש בן-זוגו;
(2) ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי הוריו וצאצאיהם (בחוק זה – קרובי המוריש);
זכויות הירושה שלהם יהיו לפי האמור בפרק זה.
זכות ירושה של בן זוג:
- (א) בן-זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין, כולל מכונית נוסעים, השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, ונוטל משאר העזבון –
(1) אם הניח המוריש ילדים או צאצאיהם או הורים – חצי;
(2) אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי הורים – שני שלישים, ובלבד שאם ערב מותו של המוריש היה בן הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעזבון, יטול בן-הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העזבון.
(ב) אם לא הניח המוריש קרוב מן המנויים בסעיף קטן (א), יורש בן הזוג את העזבון כולו.
)ג) המגיע לבן-זוג על פי עילה הנובעת מקשר האישות, ובכלל זה מה שאשה מקבלת על פי כתובה, ינוכה מחלקו בעיזבון; הוראה זו לא תחול על מה שמגיע לבן זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק, ואינה באה לפגוע בזכותו של בן-זוג לקבל מן העזבון מה שהמוריש קיבל לרגל הנישואין על מנת להחזירו כשיפקעו.
סדר העדיפות בין קרובי המוריש:
- ילדי המוריש קודמים להוריו, הוריו קודמים להורי הוריו.
החלקים בעיזבון:
- ילדי המוריש חולקים ביניהם בשווה, וכן חולקים הורי המוריש ביניהם והורי הוריו ביניהם.
בשפה פשוטה ומקצועית לחלוקה בצו ירושה:
- בני זוג וילדים: בני הזוג של המוריש זכאים לחלק משמעותי מהרכוש, יחד עם ילדיו. אם יש ילדים, בני הזוג יקבלו את מחצית מהעיזבון, והשאר יתחלק בין הילדים. בן/בת הזוג מקבלים חצי מהירושה והילדים מקבלים את המחצית השנייה של הירושה.
- הורים: אם אין ילדים לבני הזוג של המוריש, ההורים של הנפטר (נכדים נינים וכו') יקבלו את הרכוש.
- אחים וקרובי משפחה אחרים: אם אין בני זוג, ילדים או הורים, הרכוש יחולק בין האחים והקרובים לפי סדר עדיפויות שנקבע בחוק.
יורש אחר יורש
יורש אחר יורש הוא הסדר המעוגן בסעיף 42 לחוק הירושה, המאפשר למצווה להוריש את רכושו לשני יורשים בזה אחר זה. הנה הנקודות העיקריות:
- המצווה רשאי לקבוע שני יורשים: הראשון יזכה מיד, והשני יזכה לאחר מות הראשון או בהתקיים תנאי מסוים.
- היורש הראשון רשאי לעשות ברכוש כרצונו במהלך חייו, אך אינו יכול להורישו בצוואה.
- היורש השני יזכה רק במה שנותר מהרכוש לאחר מות היורש הראשון.
- תורת העקיבה חלה – אם היורש הראשון החליף את הרכוש (למשל, מכר דירה וקנה אחרת), היורש השני יזכה ברכוש החדש.
- היורש השני חייב להיות כשיר לרשת בעת זכייתו (מות היורש הראשון), אך לא בהכרח בעת מות המצווה המקורי.
- הסדר זה מוגבל לשני יורשים בלבד.
- ניתן להוסיף מגבלות על היורש הראשון בנוגע לשימוש ברכוש.
- חשוב לנסח את הצוואה בדרך של ציווי ולא כהגבלות, כדי להבטיח את כוונת המצווה.
צוואה בכתב יד
תנאים הכרחיים לכתיבת צוואה בכתב יד שתהיה תקפה משפטית:
- הצוואה חייבת להיכתב במלואה בכתב ידו של המצווה.
- יש לציין תאריך מדויק של כתיבת הצוואה.
- המצווה חייב לחתום בסוף הצוואה בחתימתו המלאה של המצווה.
בנוסף, חשוב להקפיד על הנקודות הבאות:
- הכתיבה צריכה להיות ברורה וקריאה.
- יש לכלול את מלוא הפרטים האישיים של המצווה.
- יש לפרט באופן מדויק את הרכוש והנכסים המועברים ליורשים.
- יש להימנע ממחיקות או שינויים בטקסט הצוואה.
חשוב לציין כי גם פרטים קטנים יכולים להשפיע על תקפות הצוואה. בית המשפט יבחן את כשירות המצווה בעת כתיבת הצוואה, את זהותו המלאה, וודאות רצונו, והיעדר השפעה בלתי הוגנת מצד צדדים אחרים.
צוואה בעדים
תנאים הכרחיים לכתיבת צוואה בעדים שתהיה תקפה משפטית:
- הצוואה חייבת להיות בכתב (בכתב יד או מודפסת).
- יש לציין תאריך על גבי הצוואה.
- המצווה חייב להצהיר בפני שני עדים כי זוהי צוואתו, ולוודא שהוא מבין את תוכן הצוואה.
- המצווה חייב לחתום על הצוואה בפני שני העדים.
- העדים חייבים לאשר באותו מעמד, בכתב ובחתימת ידם על גבי הצוואה, כי המצווה הצהיר שזו צוואתו וחתם בפניהם.
- כל הפעולות הללו חייבות להתבצע באותו מעמד ובאותה הזדמנות.
- העדים חייבים להיות מעל גיל 18 ולא מוכרזים כפסולי דין.
- העדים או בני/בנות זוגם או כביכול מי שנהנה מהצוואה אינם יכולים להיות נהנים מהצוואה, ע"פ הוראת סעיף 35 לחוק הירושה.
- ניתן ב – 2 עדים חיצוניים שנכחו בעת כתיבת הצוואה, לא חייב עו"ד.
צוואה בפני רשות
תנאים הכרחיים לצוואה בפני רשות שתהיה תקפה משפטית:
- נערכת בפני גורם רשמי: שופט, רשם בית משפט, רשם לענייני ירושה, חבר בית דין דתי או נוטריון.
- ניתן לערוך אותה בשתי דרכים:
- אמירת דברי הצוואה בעל פה בפני הרשות.
- הגשת הצוואה בכתב על ידי המצווה לידי הרשות.
- אין צורך בנוכחות או חתימה של עדים.
- הרשות חייבת לרשום את דברי הצוואה ולהקריאם בפני המצווה במקרה של אמירה בעל פה.
- המצווה נדרש להצהיר שזוהי צוואתו, אך אין צורך בחתימתו.
- הרשות מאשרת על גבי המסמך שהצוואה נרשמה והמצווה הצהיר עליה.
- הרשות בודקת את כשירות המצווה ומוסיפה את התרשמותה, מה שמחזק את תוקף הצוואה בעיני בתי המשפט.
- ניתן לערוך צוואה זו גם בבית המצווה או בבית חולים באמצעות נוטריון.
- אפשר להפקיד את הצוואה אצל הרשם לענייני ירושה, אך אין חובה לעשות זאת.
צוואה בפני רשות נחשבת למסמך מחייב ובתי המשפט נוטים לכבד אותה, גם אם התגלו פגמים צורניים או פגמים טכניים קלים לפי מיטב ניסיוני הרב כמעט ואי אפשר לבטל צוואה בפני רשות, קרי צוואה הכי חזקה מבחינה משפטית.
צוואה בעל פה
תנאים הכרחיים לכתיבת צוואה בעל פה שתהיה תקפה משפטית:
- המצווה חייב להיות "שכיב מרע" או מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות.
- הצוואה חייבת להיאמר בפני שני עדים לפחות המבינים את שפת המצווה, ונוכחים במקום לאורך כל הזמן.
- העדים חייבים לרשום זיכרון דברים של הצוואה, כולל תאריך עריכתה והנסיבות לעשייתה, ולחתום עליו.
- זיכרון הדברים חייב להיות מופקד אצל הרשם לענייני ירושה.
- הרישום, החתימה וההפקדה חייבים להיעשות בסמוך ככל האפשר למועד עריכת הצוואה.
- הצוואה תתקבל רק אם לא חלף חודש מאז שהתקיימו הנסיבות שהצדיקו את עשייתה, והמצווה עודנו בחיים.
- יש להוכיח שהייתה "גמירת דעת" לעריכת הצוואה, כלומר שהמצווה היה בטוח וסופי בהחלטתו לעשות את הצוואה הספציפית, ושהוא מבין את מעשיו ואת ביטול צוואתו הקודמת אם הייתה כזו.
על פי הפסיקה וניסיוני הרב, חשוב לציין כי צוואה בעל פה היא חריגה ומתקבלת רק בנסיבות מיוחדות.
הצוואה הכי חלשה ועדיף כלל לא לעשותה, אלא במקרים חריגים בלבד, עדיף להתייעץ עם עורך דין לפני שעושים צוואה בעל פה.
אם אתם לא רוצים שבוודאות הצוואה תיפסל יש לעשות זאת בזהירות המירבית ואך ורק כאשר המצב הוא הכרחי.
צוואה הדדית
צוואה הדדית היא מנגנון משפטי ייחודי המאפשר לבני זוג לערוך צוואות משותפות ותלויות זו בזו, במטרה להבטיח את חלוקת הרכוש בהתאם להסכמותיהם המשותפות.
יש להיזהר מלעשות צוואה הדדית כי לעיתים בית משפט מפרש זאת ללא שום קשר לרצון המצווים. בעיקר שלעיתים עורכים צוואה משותפת שלא ברור אם היא צוואה הדדית או צוואות נפרדות שהפרשנות שלהם שונה לחלוטין.
מאפייני צוואה הדדית:
- הסתמכות הדדית: בני הזוג מסתמכים על הוראות הצוואה של בן הזוג השני. לדוגמה, בן זוג אחד מצווה את כל רכושו לבן הזוג השני, מתוך ידיעה שבן הזוג השני יעביר את הרכוש ליורשים מוסכמים (לרוב הילדים) לאחר מותו.
- מסמך אחד או שניים: ניתן לערוך את הצוואה ההדדית במסמך משותף אחד או בשני מסמכים נפרדים המסתמכים זה על זה. בשני המקרים, ההוראות חייבות להיות תלויות זו בזו, ומשלימות זו את זו.
- קיבוע ההסכמות: לאחר פטירת אחד מבני הזוג, בן הזוג שנותר בחיים מוגבל בשינוי הצוואה, אלא אם כן הדבר נעשה בתנאים מסוימים שהוסכמו מראש או בהתאם לחוק הירושה.
תנאים לעריכת צוואה הדדית:
- שקיפות מלאה: בני הזוג חייבים לדעת את תוכן הצוואה של הצד השני ולהסכים עליה במלואה.
- חתימה במעמד משותף: בני הזוג חותמים על הצוואות באותו מעמד ובאותו זמן, כדי להבטיח את תוקף ההסתמכות ההדדית.
- אפשרות ביטול במהלך החיים:
- כל אחד מבני הזוג יכול לבטל את צוואתו ההדדית כל עוד שניהם בחיים, באמצעות מתן הודעה בכתב לבן הזוג השני.
- לאחר פטירת אחד מבני הזוג, בן הזוג הנותר יכול לשנות את הצוואה רק בתנאים שנקבעו בחוק הירושה (למשל, ויתור על חלקו בעיזבון שהתקבל מהצוואה).
- תוכן גמיש אך מחייב: ניתן לכלול בצוואה הוראות מגבילות (למשל, למנוע מבן הזוג הנותר למכור נכסים מסוימים), אך יש לוודא שהן אינן פוגעות בזכויותיו הבסיסיות של בן הזוג שנותר בחיים.
יתרונות:
- מבטיחה יציבות כלכלית ושקט נפשי לבן הזוג הנותר בחיים.
- מונעת סכסוכים בין היורשים העתידיים.
- מאפשרת תכנון מדויק של חלוקת הרכוש בהתאם להסכמות משותפות.
חסרונות:
- מגבילה את הגמישות של בן הזוג הנותר בחיים לשנות את הוראות הצוואה.
- עשויה להוביל למחלוקות משפטיות אם בן הזוג הנותר מפר את תנאי הצוואה ההדדית.
על פי ההלכה העדכנית, אם אחד מבני הזוג משנה את דעתו לאחר כתיבת הצוואה ההדדית:
- כל עוד שני בני הזוג בחיים, ניתן לבטל את הצוואה ההדדית באמצעות מתן הודעה בכתב לבן הזוג השני.
- לאחר פטירת אחד מבני הזוג, האפשרות לשנות את הצוואה ההדדית מוגבלת מאוד:
- המגמה בפסיקה היא להעניק הגנה לאינטרס ההסתמכות של המצווים בצוואות הדדיות ולא לאפשר שינוי צוואה הדדית לאחר פטירה.
- בן הזוג הנותר בחיים יכול לשנות את הצוואה רק בתנאים שנקבעו בחוק הירושה, למשל ויתור על חלקו בעיזבון שהתקבל מהצוואה.
- חשוב לציין כי ניסוח הצוואה ההדדית משפיע מאוד על האפשרות לשנותה. למשל, אם נכתב בצוואה כי שינוי או ביטול ייעשה רק על ידי שני בני הזוג, הדבר עשוי למנוע שינוי חד-צדדי לאחר פטירת אחד מהם.
- בתי המשפט נוטים לפרש את הצוואה ההדדית כמחייבת, אלא אם כן יש הוראה מפורשת המאפשרת שינוי חד-צדדי.
התנגדות לצוואה
מומחיות שלנו בהתנגדויות לצוואות. כאשר הזמן משחק תפקיד רב. ככל שהמתנגד לצוואה לא יפעל במהירות האפשרית, יתכן והתנגדותו לא תתקבל כלל בבית המשפט.
האפשרות להגיש התנגדות לצוואה בפני הרשם לענייני ירושה הינה תוך 14 יום. רשם הירושה במרבית המקרים מעביר את ההתנגדות לבית משפט לענייני משפחה שבמקום מגורי הנפטר להמשך ההליכים, מקרים חריגים שרשם הירושה אינו מקבל את ההתנגדות זה במקרים למשל שהמתנגד אינו בעל עניין, בן משפחה שיש לו צוואה משלו וכו'. ישנן מספר סיבות להתנגדות
- פגם צורני: הצוואה לא נעשתה בהתאם לדרישות החוק (למשל, לא היו עדים או שהחתימה לא הייתה תקפה).
- חוסר כשירות: המוריש לא היה כשיר משפטית לערוך את הצוואה (לדוגמה, אם הוא היה תחת השפעה של אנשים אחרים או היה במצב נפשי לא יציב). במקרים כאלה אין אפשרות להביא מומחה מטעם בעל דין כזה או אחר, יש למנות מומחה מטעם בית המשפט.
- השפעה בלתי הוגנת: אם המוריש חתם על הצוואה לאחר שנמצא תחת איום או מניפולציה, בעיקר של מי מהזוכים ו/או נהנים בכל צורה שהיא מהצוואה.
- צוואה מזויפת: אם יש חשד שהצוואה זויפה. במקרים כאלה אין אפשרות להביא מומחה מטעם בעל דין כזה או אחר, יש למנות מומחה מטעם בית המשפט.
ישנם עוד טענות רבות להתנגדויות שבו בית המשפט בוחן את ההשפעה שהייתה לזוכה בצוואה, בעיקר אם המצווה היה במצב נפשי ופיזי קשה, ניצול הזקן המוחלש. לעיתים אפשר לפרש הסכם ממון כצוואה, הכל תלוי בהקשר, כלומר אם יש הסכמות לצוות בהסכם ממון (יש הגורסים לכאן או לכאן, לדעתי זהו מדרון חלקלק). קראו עוד בעניין זה במאמר שלי הסכם ממון כצוואה. כמו כן יש לזכור כשיש לנו צוואה הדדית העניין המשפטי שונה לגמרי, וצריך להקפיד לקחת עו"ד מומחה שידע לטעון להסתמכות שהרי עסקינן בצוואה הדדית.
עו"ד מריאנו מומחה לירושות וצוואות
צוואה היא מסמך משפטי רב ערך, ולפני עריכתה מומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה בצוואות וירושות. ייעוץ מקצועי יכול למנוע טעויות ולוודא שהצוואה תתפרש באופן הנכון מבחינה משפטית. כמו כן, עורך דין יכול לעזור במקרה של התנגדות לצוואה או אם נדרשת סיוע בניהול הירושה. תחום הצוואות והירושות בישראל מורכב ודורש מומחיות וניסיון. על מנת להימנע מבעיות משפטיות לאחר מותו של אדם, חשוב להיעזר בעורך דין מומחה, לוודא שהצוואה תקינה ונכונה, ולדעת מהן זכויות היורשים. עורך דין מריאנו בעל ניסיון עשיר בהתנגדויות לצוואות, בידע ופרקטיקה מעשית של שנים. לעיתים כדאי לבחון גם את היקף החובות שמוטלות על העיזבון, שכן מהניסיון והמומחיות שלנו לעיתים קורה שהחובות גבוהים מהרכוש. כך יוצא שהזוכה יורש חובות במקום רכוש. לכן כדאי לבחון את ההתנגדות או את הירושה במבט על של מומחה בתחום הצוואות.
