תביעת הונאת אבהות בבית המשפט לענייני משפחה
מהי תביעת הונאת אבהות?
תביעת הונאת אבהות מוגשת כאשר גבר טוען כי הוצג בפניו מצג שווא שלפיו הוא אביו הביולוגי של קטין, בעוד שבפועל אין קשר ביולוגי בינו לבין הילד. בדרך כלל תביעה כזו מוגשת לאחר שנודע לגבר, לעיתים בעקבות בדיקת רקמות, כי אינו האב, והוא טוען כי נגרמו לו נזקים – נפשיים, כלכליים ואחרים – בשל מצג שווא זה. במרכז התביעה עומדת הטענה להטעיה מכוונת מצד האם, ולעיתים גם דרישה לפיצוי כספי. קרא עוד על הוכחת אבהות.
ההליך המשפטי והפורום המוסמך
תביעה מסוג זה תידון בבית המשפט לענייני משפחה, שלו הסמכות הבלעדית בישראל לדון בשאלות של אבהות, קביעת הורות ונזקי משפחה. הדיון מתנהל בהתאם לדיני הנזיקין, אך נוגע לעקרונות מיוחדים של דיני משפחה – ובמרכזם עקרון טובת הילד.
עם זאת, השאלה האם "הונאת אבהות" מוכרת כעילת תביעה עצמאית בשיטת המשפט הישראלית היא שנויה במחלוקת. בית המשפט העליון קבע בשנת 2024 כי אין להכיר בעילה זו, בעיקר בשל שיקולי טובת הילד ומדיניות משפטית. אולם, פסיקות מאוחרות יותר בבתי משפט נמוכים יותר מראות כי במקרים מסוימים ניתן לקבל פיצויים תחת עילות משפטיות אחרות, כמו עשיית עושר או נזק רגשי. במאמר זה נסביר את הרקע המשפטי, את הפסיקה הרלוונטית, את האתגרים בהגשת תביעה כזו ואת ההשלכות האפשריות.
העילות האפשריות לתביעה כוללות:
– רשלנות (Negligence): אם האישה לא גילתה מידע רלוונטי או יצרה מצג שווא רשלני.
– הונאה (Fraud): מצג שווא מכוון להטעות את הגבר.
– עשיית עושר ולא במשפט: החזר כספים ששולמו כמזונות או תמיכה, שכן הם הושגו שלא בצדק.
– נזק רגשי: פיצויים על כאב וסבל, גם ללא נזק כספי ישיר.
מחקרים משפטיים מצביעים על כך שהנושא טרם הוכרע סופית בבית המשפט העליון, אך יש פסיקות סותרות בערכאות נמוכות. השיקולים המרכזיים כוללים טובת הילד, שמירה על יציבות משפחתית והימנעות מפגיעה במעמד הילד (למשל, מניעת קביעת ממזרות).
הפסיקה בישראל בנושא הונאת אבהות התפתחה בשנים האחרונות, עם דגש על מקרים של "אבהות כפויה" (Forced Fatherhood), בהם גברים טענו להטעיה בנוגע להריון או אבהות. לעמוד הבית.
בית המשפט העליון דחה תביעת הונאת אבהות (בע"מ 4181/22, 2024)
האיש הגיש תביעה נגד אם הילד בה עתר לפיצוי כספי בגין נזקים ממוניים ובלתי-ממוניים שנגרמו לו, לטענתו, עקב מצג שווא שהציגה לו האם, לפיו הוא אביו הביולוגי של הקטין שנולד במהלך נישואיהם. הוא ביסס את תביעתו על עוולות נזיקיות של תרמית, רשלנות, והפרת חובה חקוקה, וכן על עילה חוזית של הפרת חובת תום הלב. ביהמ"ש לענייני משפחה קיבל את תביעת המבקש, תוך שקבע כי יש להכיר בעילה של הונאת אבהות, הן מכוח דיני הנזיקין, הן מכוח דיני החוזים. על פסק-דין זה הגישה ההאם ערעור לביהמ"ש המחוזי. ביהמ"ש המחוזי קיבל את הערעור וקבע כי אין מקום להכיר בשיטת המשפט בישראל בעילה של "הונאת אבהות". זאת, הן מטעמים הנעוצים בטובת הילד; הן לנוכח קשיי ההוכחה ונדירות המקרים בהם העילה מתקיימת; והן בשל הקשר בין העילה האמורה, לבין עילת הניאוף אשר אינה מוכרת במשפט הישראלי.
בית המשפט העליון: "…עילה שמקורה במצג שווא בדבר אבהות ביולוגית, יכולה, לכאורה, למצוא את מקומה בענפים שונים של המשפט. אכסניה אפשרית אחת היא דיני הנזיקין, במסגרת עילות של רשלנות או תרמית (ראו: סעיפים 35, 56 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]). אף דיני החוזים יכולים לשמש אכסניה למקרים אלו, זאת, תחת התפיסה שמצג השווא מהווה הפרה של חובת תום הלב או של חובת הגילוי בין בני זוג, ושמא אף כבסיס לטענת הטעייה (ראו: סעיפים 15, 39 לחוק החוזים). ואכן, המערער ביסס את תביעתו על חלק ניכר מעילות אלו (להרחבה על מסלולי התביעה השונים, ראו: בנימין שמואלי, יותם קפלן ושי חי "פיצוי בגין הונאת אבהות: בין דיני נזיקין, דיני חוזים ודיני עשיית עושר ולא במשפט, ובין תביעת האם לתביעת האב הביולוגי" מחקרי משפט לה(1) 14-13, 17-16 (צפוי להתפרסם ב-2024))." (עמוד 11 לפסק הדין).
טובת הילד גובר על תביעת הונאת אבהות: "לשיקולי המדיניות הכלליים שהובאו לעיל, ואשר נכונים לעילות תביעה נוספות בין בני זוג (כגון, ניאוף), מתווסף שיקול מרכזי ונכבד שעניינו בטובת הקטין, אשר עומד במרכזן של תביעות בגין הונאת אבהות. כידוע, כאשר עסקינן בסוגיות משפטיות אשר עשויות להשפיע על קטינים, יש ליתן, ככלל, את הדעת לעיקרון טובת הילד (ראו: תקנה 2(ב) לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020; וכן ראו, מני רבים: בג"ץ 7395/07 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים, פס' 15-16 [נבו] (21.1.2008); בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית, פס' 13 לפסק-דינה של השופטת ד' ברק-ארז [נבו] (19.7.2017); דנ"א 7015/94 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית, פ"ד מז(2) 48, 68-64 (1993)). חשיבותו של עיקרון טובת הילד כשיקול מרכזי בסוגיות הנ"ל, נובעת מעקרונות היסוד של המשפט הישראלי, וכן מהאמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד (ראו: סעיף 3 לאמנה בדבר זכויות הילד, כ"א 31, 221 (נפתחה לחתימה ב-1989) (אושררה ונכנסה לתוקף ב-1991); כן ראו, מני רבים: ע"א 2266/93 פלוני נ' פלוני, פ"ד מט(1) 221, 249 (1995); בג"ץ 693/91 אפרת נ' הממונה על מרשם האוכלוסין במשרד הפנים, פ"ד מ"ז(1) 749, 792 (1993))" (עמוד 18 לפסק הדין).
כמתואר לעיל בית המשפט העליון דחה תביעה לפיצויים בגין הונאת אבהות. בית המשפט קבע כי אין להכיר בעילה של "הונאת אבהות" כעילת תביעה עצמאית, בשל השיקולים הבאים:
– טובת הילד: חשיפת ההונאה עלולה לפגוע בילד רגשית וחברתית.
– מדיניות משפטית: הכרה בעילה כזו עלולה לעודד תביעות נקמניות לאחר גירושין.
– חלופות משפטיות: ניתן להשתמש בעילות אחרות, כמו עשיית עושר, אך לא כעילה נפרדת להונאה.
התוצאה: התביעה נדחתה, והגבר לא זכה לפיצויים.
לפסק הדין המלא של בית המשפט העליון בע"מ 4181-22 ראה כאן.
מקרים קודמים של אבהות כפויה
– בתמ"ש 14907-12-13 [נבו] נפסקו ע"י כב' הש' אסף זגורי פיצויים בסך 44,000 ₪.
– בתלה"מ 40832-12-19 [נבו] פסק כב' הש' נמרוד פלקס פיצויים בסך 250,000 ₪. ביהמ"ש סקר פסקי דין שונים מתחום הנזיקין בדיני משפחה, אם כי לא נמצא פסק דין העוסק ב "הונאת אבהות".
– פסק דין תל אביב 2018 אישה שיקרה על שימוש באמצעי מניעה, ובית המשפט פסק 40,000 ש"ח פיצויים רגשיים, תוך הדגשה שאין חוזה במערכות יחסים מזדמנות.
פסק דינו של כבוד השופט ליאור ברינגר תלה"מ 46158-07-19 בית המשפט לענייני משפחה תל אביב
למרות פסק העליון, בשנת 2025 פסק בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב פיצויים של כ-580,000 ש"ח לגבר שגילה לאחר 40 שנה שאינו האב הביולוגי. המקרה כלל מצג שווא ארוך טווח, והפיצויים כללו נזק כספי (מזונות ששולמו) ונזק רגשי. הפסק התבסס על עילת עשיית עושר ולא במשפט, ולא על "הונאת אבהות" כעילה נפרדת, מה שמאפשר התאמה לפסק העליון.
עתירה הייתה לפיצוי כספי בשל הנזקים שנגרמו לתובע, אשר גילה לאחר כ-40 שנה כי הבת הרשומה כבתו אינה ביתו הביולוגית. רקע: בסוף שנות ה-70, בעת שהצדדים היו נערים בתיכון, הם קיימו יחסי מין ובמועד מסוים הודיעה הנתבעת לתובע שהיא בהריון. הצדדים נישאו זה לזה כדמו"י ולאחר כ- 5 חודשים, נולדה תינוקת שנרשמה כבתם המשותפת. לאחר כ- 3 שנים הצדדים התגרשו. בחלוף הזמן, עת שהבת הייתה כבת 40, היא ערכה בדיקה גנטית בארה"ב, מטעמי בריאות ומתוצאות הבדיקה עלה כי התובע אינו אביה. לדברי התובע, הנתבעת יידעה אותו על כך בשיחת טלפון כאשר באותה שיחה סיפרה לו כי בעת הרלוונטית, היא נפגשה וקיימה יחסי מין עם תייר שבדי וכי אותו תייר הוא אביה הגנטי של הבת. התובע עתר בתביעה לשלילת אבהותו וב-2023 ניתן פס"ד הקובע כי התובע אינו אביה של הבת, בהסתמך על בדיקה גנטית נוספת שנעשתה בארץ. התובע עותר בתביעה זו לחייב את הנתבעת בפיצויים בשל הנזקים שגרמה לו במעשה התרמית ובמצג השווא שהציגה כאשר טענה שהיא נושאת ברחמה תינוקת מזרעו ושהבת היא בתו שנולדה מזרעו. הפיצויים הנתבעים הם בשל תשלומים ששילם התובע בגין הבת, לרבות מזונותיה, אבדן הכנסה, נסיעות לחו"ל (הבת עברה להתגורר בארה"ב), טיפולים פסיכולוגיים, אובדן יכולת לעצמאות והתפתחות, נזק נפשי ובריאותי, סה"כ 4,695,445 ₪. הנתבעת טוענת שהצדדים היו חברים משך מספר שנים, הם תכננו להינשא וכאשר נכנסה להיריון ביקש ממנה הנתבע שלא לבצע הפלה. לטענתה, התקיימה ביניהם מערכת יחסים "זוגית משפחתית", היא לא רימתה אותו ולא הציגה לו מצג שווא כלשהו וכי הבדיקה שגויה. קרא עוד על חזקת המתנה במשפחה.
הסכומים בהם חויבה האישה, סה"כ 579,620 ₪ כולל הוצאות משפט.
לפסק הדין המלא של כבוד השופט ליאור ברינגר, ראה כאן.
הגשת תביעת נזיקין בנושא זה כרוכה באתגרים:
– הוכחה: צורך בבדיקת DNA, אך בית המשפט עלול לסרב אם זה פוגע בילד.
– התיישנות: תקופת התיישנות של 7 שנים מתחילת הנזק, אך גילוי מאוחר עלול להאריך אותה.
– טובת הילד: שיקול עליון שמונע פיצויים שיפגעו בילד.
– חסינות: חלק מהפסיקה מציעה חסינות לאישה כדי לשמור על המשפחה.
לסיכום
תביעת נזיקין בגין הונאת אבהות היא תחום מתפתח בישראל, עם מתח בין זכויות הגבר לבין טובת הילד. למרות דחיית העילה העצמאית על ידי העליון, ניתן לקבל פיצויים במקרים ספציפיים תחת עילות חלופיות. מומלץ להתייעץ עם עורך דין משפחה לפני הגשת תביעה, שכן כל מקרה נבחן לגופו. התפתחויות עתידיות, כמו פסקי דין נוספים, עשויות לשנות את התמונה. עורך דין שקד מריאנו מומחה לענייני משפחה ומעמד בישראל, ומומחה בתביעות נזיקין במשפחה וסכסוכים אזרחיים, צרו קשר ללא התחייבות טרם הגשת תביעה נזיקית במשפחה. צור קשר לחץ כאן.