משמורת משותפת (הורות משותפת) – פטור ממזונות
בעבר, המושג "פטור ממזונות" נשמע כמעט דמיוני במערכת המשפט הישראלית. הדין האישי העברי הטיל את חובת המזונות באופן כמעט בלעדי על האב, ללא קשר למספר הימים שהילדים שהו במחיצתו. אולם, בעשור האחרון אנו עדים לטלטלה חיובית המכירה בכך שהורות היא משימה משותפת, וכי הנטל הכלכלי צריך להיגזר מהמציאות בשטח. דף הבית.
המצב המשפטי בישראל מאפשר בנסיבות מסוימות להגיע להסדר של משמורת משותפת (הורות משותפת) ללא חיוב מזונות שוטפים מהורה אחד לשני, כאשר מתקיימים תנאים ברורים של שוויון בזמני השהות ובהכנסות.
במאמר מקיף זה, נסקור את הדרך המשפטית להשגת פטור ממזונות או הפחתה משמעותית בהם, נבין את השפעת פסיקת בית המשפט העליון (בע"מ 919/15) ונלמד מתי ואיך ניתן ליישם זאת בתיק הגירושין שלך. עו"ד שקד מריאנו מומחה למשפחה וגירושים לחץ כאן.
המהפכה של בע"מ 919/15 – נקודת המפנה
עד שנת 2017, אבות שחלקו משמורת משותפת מלאה עדיין מצאו את עצמם משלמים סכומי עתק במזונות. פסק הדין התקדימי בבע"מ 919/15 שינה את כללי המשחק עבור ילדים בגילאי 6-15. אסטרטגיית המכה הראשונה בגירושין.
העיקרון המנחה: במקרים של משמורת משותפת, כאשר הכנסות ההורים דומות, אין עוד מקום לתשלום מזונות חד-צדדי מהאב לאם. כל הורה נושא בהוצאות הילדים במישרין בעת שהם שוהים אצלו.
כלומר, במקרים של משמורת משותפת אמיתית ושכר דומה – ניתן להגיע לפטור ממזונות או למזונות מאוזנים. פסקי דין שונים קבעו כי כאשר שני ההורים חולקים בפועל את זמני השהות וההוצאות באופן שוויוני, אין הצדקה עקרונית ומשפטית להטיל חיוב חד-צדדי במזונות על האב בלבד.
ההבדל בין משמורת משותפת להורות משותפת
הביטוי משמורת משותפת מתייחס להסדר שבו שני ההורים שותפים באחריות לחיי היום‑יום של הילדים, להחלטות מהותיות ולזמני השהות. המונח הורות משותפת מדגיש את התפיסה החברתית‑ערכית של שיתוף מלא בגידול הילדים, גם כאשר ההגדרה הפורמלית של המשמורת פחות מרכזית והפוקוס הוא על חלוקת הזמן והאחריות בפועל.
בפסיקה הובהר כי לקביעת גובה המזונות חשובה בעיקר חלוקת זמני השהות האמיתית והפערים הכלכליים, יותר מאשר התווית הסטטוטורית של משמורת משותפת. לכן, גם כאשר רשמית מדובר בהסדרי שהות רחבים ולאו דווקא במשמורת משותפת, ניתן לטעון לחלוקת נטל שוויונית שתצדיק הפחתה משמעותית או פטור ממזונות.
התפתחות ההלכה: מהפחתת מזונות לפטור ממזונות
במשך שנים רבות, גם כאשר נקבעה משמורת משותפת, בתי המשפט נטו להפחית את המזונות בשיעור מוגבל בלבד (למשל סביב 25%), תוך שמירה על חיוב בסיסי במזונות ילדים על האב. בפסקי דין חדשים יותר, ובראשם הלכות מחוזיות ופסיקה עדכנית של בתי המשפט לענייני משפחה, הושם דגש על שוויון מגדרי ועל חלוקת נטל אמיתית – מה שהוביל להכרה באפשרות לבטל לחלוטין את חיוב המזונות ביניהם במקרים מתאימים.
כך למשל, בפסק דין שנחשב לתקדימי נקבע כי כאשר בני הזוג משתכרים שכר דומה ונושאים במשמורת משותפת מלאה, אין מקום לחייב את האב בתשלום מזונות ילדים כלל. פסקי דין נוספים אימצו את הגישה שלפיה החובה לדאוג לצורכי הילדים חלה על שני ההורים באופן יחסי להכנסותיהם ולזמני השהות, ולא על האב בלבד.
העקרונות המשפטיים: שוויון, צדק ויישום חוק המזונות
הבסיס הרעיוני לפטור ממזונות במשמורת משותפת נשען על עקרונות של צדק חלוקתי ושוויון בין ההורים. כאשר שני ההורים מעורבים באופן שווה בגידול הילדים ומשלמים בפועל עבור צרכיהם, קביעה חד‑צדדית של חיוב מזונות על הורה אחד בלבד יוצרת אפליה ואינה משקפת את המציאות הכלכלית.
בנוסף, בתי המשפט מפנים לחוק המזונות, הקובע כי כאשר הדין האישי אינו מסדיר באופן מלא את חלוקת החובה, יש לחלק את נטל המזונות בין ההורים לפי יחסי הכנסותיהם. מכאן, שכאשר אין פער משמעותי ברמות ההשתכרות, ומתקיימת חלוקת זמני שהות שוויונית, ניתן לראות בשני ההורים אחראים באופן שווה ולייתר את הצורך בהעברת כספים שוטפת מאחד לשני.
תנאי סף לפטור ממזונות במשמורת משותפת
בפסיקה ובספרות המקצועית אפשר לזהות מספר תנאים מרכזיים שחוזרים על עצמם כמפתח לדיון בפטור ממזונות:
- חלוקת זמני שהות שוויונית או כמעט שוויונית: הילדים שוהים חלק משמעותי ולעיתים שווה של זמנם אצל כל אחד מההורים. בתי המשפט בוחנים את היישום בפועל, כולל לינות, ולא רק את הניסוח הפורמלי של ההסכם.
- היעדר פער כלכלי משמעותי: רמת ההכנסות של ההורים דומה או שהורה אחד משתכר מעט יותר באופן שאינו מצדיק העברת מזונות חד‑צדדית. במקרים שבהם האם משתכרת יותר מהאב, הפסיקה מכירה אף באפשרות לחייב את האם במזונות לאב.
- שיתוף אמיתי בהוצאות השוטפות: כל אחד מההורים נושא ישירות בהוצאות הילדים בעת שהותם אצלו – מזון, ביגוד, תחבורה, פעילויות יום‑יומיות וכדומה. בדרך‑כלל נותר מנגנון התחשבנות רק לגבי הוצאות חריגות כגון טיפולים רפואיים, חינוך פרטי או חוגים מיוחדים.
- מסוגלות הורית ותפקוד יציב: משמורת משותפת אמיתית מחייבת יכולת מעשית לעמוד בנטל היומיומי – זמן, מגורים מתאימים, תמיכה משפחתית, יכולת לוגיסטית וכלכלית. במקרים של קונפליקט גבוה, אלימות או הזנחה, הנטייה תהיה להימנע מהסדרי משמורת משותפת מלאים, וממילא הפטור ממזונות הופך פחות רלוונטי.
מתי כן יחול חיוב מזונות גם במשמורת משותפת
לצד המגמה המאפשרת פטור ממזונות, חשוב להדגיש שבמקרים רבים עדיין ייקבע חיוב מזונות, גם כאשר המשמורת משותפת על הנייר. מצב כזה יתעורר, למשל, כאשר:
- קיימים פערי הכנסות משמעותיים בין ההורים, כך שהורה אחד מתקשה לשאת בנטל ההוצאות בכוחות עצמו. במצב כזה, בית המשפט יאזן את ההכנסה הפנויה באמצעות חיוב מזונות, כדי שלא יווצר פער קיצוני ברמת החיים של הילדים בין שני הבתים.
- זמני השהות אינם שוויוניים בפועל, והורה אחד נושא בנטל הטיפול היומיומי ברוב ימות השבוע. גם אם ההגדרה הרשמית היא "משמורת משותפת", כאשר הילד שוהה יותר אצל אחד ההורים, הדבר יתבטא במזונות.
- יש הוצאות מיוחדות גבוהות (למשל צרכים רפואיים, חינוך מיוחד או פעילות ספורטיבית תחרותית), שמצדיקות מנגנון כספי ברור מעבר לנשיאה הישירה בהוצאות השוטפות.
במקרים אלה, בית המשפט יעשה שימוש בעקרון חלוקת המזונות לפי היחס בין ההכנסות, תוך שקלול זמני השהות, כך שגם בהסדרי משמורת משותפת תתקבל לעיתים נוסחה של "מזונות מאוזנים" ולא פטור מוחלט.
דוגמאות לצורות יישום: פטור, מזונות מאוזנים והשתתפות בהוצאות חריגות
בפסיקה ובפרקטיקה ניכרות שלוש "שכבות" עיקריות של הסדרים:
- פטור מלא ממזונות: כאשר זמני השהות שוויוניים והכנסות ההורים דומות, נקבע כי כל הורה נושא ישירות בצורכי הילדים אצלו, ללא העברות כספיות שוטפות ביניהם.
- מזונות מאוזנים: כאשר קיימים פערי הכנסה מתונים או הבדל מסוים בזמני השהות, נקבע סכום מזונות מופחת המבטא את ההפרש בנטל הכלכלי, ולא את כל צרכי הילדים כפי שהיה בעבר.
- מנגנון הוצאות חריגות בלבד: גם כאשר נקבע פטור מהעברת מזונות חודשיים, ההורים מתחלקים בהוצאות חריגות לפי יחס הכנסותיהם או בחלוקה שווה (50:50), באמצעות מנגנון חשבוניות והחזרים.
דוגמה אופיינית להסכם מוסכם יכולה להיות מצב שבו הילדים שוהים מחצית מהזמן אצל כל אחד מההורים, כל הורה נושא בהוצאות היומיומיות בזמן שהותם אצלו, וההורים מתחייבים להתחלק בשווה או ביחס להכנסה בכל הנוגע לחינוך, בריאות וצרכים מיוחדים.
שיקולי מדיניות: טובת הילד מול תמריצים כלכליים
המתח העיקרי בתחום זה הוא בין טובת הילד לבין החשש ששיקולים כלכליים "יזהמו" את רצון ההורים לגבי המשמורת. מצד אחד, יש אינטרס לקדם מעורבות הורית שוויונית ושיתוף אמיתי בגידול הילדים, לרבות הכרה רשמית במשמורת משותפת שתאפשר פטור ממזונות בנסיבות מתאימות.
מצד שני, בתי המשפט מודעים לכך שחלק מההורים מבקשים משמורת משותפת רק כדי להפחית או לבטל מזונות, מבלי להתכוון בפועל לשאת בנטל שווה של טיפול והוצאות. לכן, הדגש בפסיקה הוא על בחינת נסיבות כל מקרה לגופו, בדיקת התנהלות ההורים בפועל והערכת יכולת היישום של הסדר משמורת משותפת לאורך זמן.
היתרונות והחסרונות של פטור ממזונות בהורות משותפת
להסדר של פטור ממזונות במסגרת משמורת משותפת יש השלכות מורכבות על שני הצדדים ועל הילדים:
- יתרונות: הסדר כזה משקף תפיסה שוויונית יותר, מצמצם תחושות קיפוח אצל הורה המשלם מזונות בעודו משקיע בפועל בגידול הילדים, ויכול להפחית עימותים סביב דרישות כספיות.
- חסרונות: כאשר אחד ההורים מתקשה ליישם בפועל את חלקו בנטל הכלכלי, הילדים עלולים למצוא עצמם במצוקה או תלויים באופן לא מאוזן בהורה האחר, ללא הגנה מספקת. כמו כן, בהעדר מנגנון ברור, עלולים להיווצר ויכוחים חוזרים סביב הוצאות חריגות וניהול החשבונות.
לכן, גם כאשר שואפים להסדר של פטור ממזונות, חשוב לבנות את ההסכם באופן מדויק, מפורט וקונקרטי, כך שיגדיר לא רק את חלוקת הימים אלא גם את מנגנוני ההוצאה וההתחשבנות.
מדור והוצאות מגורים במשמורת משותפת – המכשול האחרון ?
גם כאשר בתי המשפט פוסקים על פטור ממזונות שוטפים (מזונות "הכרחיים") בעקבות הלכת 919/15, נותרת על הפרק שאלת המדור והחזקת המדור. בעוד שמזונות עוסקים באוכל, חוגים ופנאי, המדור עוסק בזכותו של הילד לקורת גג בשני הבתים.
מהו רכיב המדור?
רכיב המדור כולל שני חלקים:
- מדור: חלקו היחסי של הילד בשכר הדירה או במשכנתא של ההורה.
- הוצאות מדור (אחזקת הבית): חשבונות חשמל, מים, ארנונה, וועד בית וגז.
כיצד מחושב המדור בעידן ההורות המשותפת?
בעבר, האב היה מחויב לשלם עבור המדור בבית האם (33% לילד אחד, 40% לשניים וכו'). כיום, כאשר הילדים שוהים 50% מהזמן אצל האב, נוצר מצב אבסורדי: האב מממן בית מלא עבור הילדים אצלו, ונדרש לממן חלק מהבית של האם.
הגישה המודרנית של בתי המשפט:
ככל שהכנסות ההורים קרובות יותר וזמני השהות שוויוניים, בתי המשפט נוטים לקבוע כי כל הורה נושא במדור הילדים בביתו שלו. המשמעות היא שהאב לא יעביר כסף לאם עבור שכר הדירה שלה, מתוך הבנה שהוא כבר משלם על קורת גג לילדים בחצי השני של החודש.
המלכוד: פערי שכר ודיור
המכשול האמיתי נוצר כאשר יש פער כלכלי:
- פער בהכנסות: אם האם משתכרת שכר נמוך מאוד ולא יכולה להרשות לעצמה דירה עם חדר לילדים, בית המשפט עשוי להטיל על האב "מזונות מדור" כדי להבטיח שלילדים תהיה קורת גג ראויה גם אצל אימם.
- הוצאות החזקת הבית: גם במקרים של פטור משכר דירה, לעיתים נקבע מנגנון קיזוז על ההוצאות השוטפות (חשמל ומים), אם נמצא שנטל זה מכביד על אחד הצדדים באופן לא הוגן.
טיפ אסטרטגי להוכחת הטענות של האב:
בניהול תיק משמורת משותפת, חשוב להציג לבית המשפט "טבלת הוצאות ריאלית". אם האב מוכיח שהוא שכר דירה גדולה יותר במיוחד כדי להלין את הילדים, ושעלויות החשמל והארנונה שלו קפצו בהתאם – הסיכוי לקבלת פטור מלא גם מרכיב המדור עולה משמעותית.
בניית אסטרטגיה משפטית: מתי ואיך לטעון לפטור ממזונות
כאשר אחד ההורים מעוניין לקדם הסדר של משמורת משותפת ללא מזונות, נדרשת אסטרטגיה משפטית מסודרת:
- איסוף נתונים כלכליים: תלושי שכר, דוחות על הכנסות עצמאים, הוצאות קבועות על הילדים ותיעוד של ההשקעה בפועל .המטרה היא להראות תמונה ברורה של שוויון או קרבה משמעותית ברמת ההכנסות.
- תיעוד זמני השהות בפועל: יומנים, תכתובות, הסכמות כתובות וכל ראיה שממחישה כי הילדים נמצאים פרקי זמן שווים או דומים אצל שני ההורים. בנסיבות מסוימות, גם תקופה של "ניסיון" יכולה לשמש בסיס לטענה שהמודל עובד היטב.
- בניית נרטיב של הורות שוויונית: הדגשת המעורבות היומיומית – ליווי למסגרות, טיפולים רפואיים, שיעורי בית, חוגים – ולא רק לינות. פסיקה עדכנית מבקשת לראות הורה שותף במלוא מובן המילה, ולא רק נפגש "על הנייר."
מול זה, הצד השני עשוי לטעון כי המשמורת אינה באמת משותפת, כי ההורה האחר אינו נושא בנטל היומיומי, או כי הפער הכלכלי ביניהם מצדיק חיוב מזונות חלקי או מלא. תפקידו של עורך הדין הוא להציג תמונה עובדתית מלאה שתתמוך בעמדה שלפיה פטור ממזונות משרת גם את טובת הילדים, ולא רק את האינטרס הכלכלי של הלקוח.
מנגנון להסכמים מוסכמים: מה כדאי לכלול
במקרים רבים, דרך המלך היא להגיע להסכם גירושין/הורות משותפת מוסכם, אשר מאושר ומקבל תוקף של פסק דין. בהסכם כזה רצוי לכלול:
- הגדרה ברורה של זמני השהות ולוחות הזמנים, כולל חלוקת חגים וחופשות.
- קביעה מפורשת של היעדר חיוב מזונות שוטפים, לצד פירוט אחריות כל צד לכלכלת הילדים בזמן שהותם אצלו.
- מנגנון מפורט להוצאות חריגות: אילו הוצאות נחשבות חריגות, באיזה יחס מתחלקים (שווה/לפי הכנסה), כיצד מדווחים ואיך מתבצעים ההחזרים.
- מנגנון ליישוב מחלוקות עתידיות, כגון גישור חובה לפני פנייה לערכאות, כדי לצמצם סכסוכים חוזרים ונשנים.
הקפדה על ניסוח ברור ומדויק של חלקים אלה תסייע לצמצם מחלוקות עתידיות ותספק יציבות לילדים ולהורים כאחד.
האם משמורת משותפת מבטלת מזונות אוטומטית ?
שאלה שחוזרת שוב ושוב אצל הורים היא: האם עצם זה שיש לי משמורת משותפת אומר שאני פטור ממזונות באופן אוטומטי? התשובה היא חד‑משמעית – לא.
משמורת משותפת היא רק נקודת פתיחה לדיון בגובה המזונות, אך בית המשפט בוחן מכלול רחב של נתונים: רמת ההכנסות של כל אחד מההורים, זמני השהות בפועל עם הילדים (לא רק מה שכתוב על הנייר), גיל הילדים, הצרכים המיוחדים שלהם, וכן את רכיב המדור וההוצאות הקבועות. רק כאשר מתקיימת תמונה יחסית "מאוזנת" – גם בזמן וגם בכסף – אפשר לדבר על פטור ממזונות או על מזונות מאוזנים.
גיל הילדים – לפני 6, 6–15 ומעל 15
הלכת 919/15 לא חלה באופן זהה על כל הגילאים, ולכן חשוב להסביר את המשמעות לפי שלבי החיים של הילדים.
- ילדים מתחת לגיל 6: הדין הדתי עדיין מטיל על האב חובה מוגברת לצרכים ההכרחיים של הקטינים, גם כאשר המשמורת משותפת. עם זאת, הפסיקה מכירה בכך שהאב נושא בפועל בחלק מההוצאות כאשר הילדים אצלו, ולכן ייתכנו התאמות מסוימות בסכום, אך בדרך‑כלל לא ייקבע פטור מלא ממזונות לגילאים האלה.
- גילאי 6–15: כאן נמצאת "ליבת" הלכת 919/15 – כאשר יש משמורת משותפת והכנסות דומות, הנטייה היא לחלק את נטל המזונות בין ההורים באופן שוויוני בהתאם להכנסות ולזמני השהות, וניתן להגיע במקרים המתאימים לפטור ממזונות או למזונות מאוזנים.
- מעל גיל 15 ועד סוף התיכון: מדובר כבר בחיוב שמבוסס יותר על "דין צדקה", כך שחובת המזונות נחלקת בין ההורים לפי יכולתם הכלכלית, תוך התחשבות משמעותית יותר בצרכי בני הנוער ובהוצאות החינוך והפנאי. גם כאן, במשמורת משותפת ניתן לעתים להפחית מאוד את החיוב הכספי הישיר בין ההורים.
מה קורה כשאין שוויון מלא – מזונות מאוזנים
ברוב ההסדרים בשטח אין "50–50" מדויק, אלא מודל של 60–40 או 65–35 לטובת אחד ההורים. במצבים כאלה, גם אם מדובר בהורות מאוד מעורבת, בית המשפט נוטה לקבוע מזונות מאוזנים ולא פטור מלא.
מזונות מאוזנים משקפים את ההפרש בפועל בנטל: מי מההורים נושא ביותר ימים בבית, במי מרוכזים רוב הוצאות החינוך והפנאי, והאם קיים פער הכנסה שמצדיק העברת תשלום איזון חודשי. הרעיון הוא לא "להעניש" הורה אחד, אלא להבטיח שלילדים תהיה רמת חיים דומה ככל האפשר בשני הבתים, מבלי לנתק את הקשר בין חלוקת הזמן לבין החלוקה הכלכלית.
כשדווקא האם מרוויחה יותר – האם האם יכולה לשלם מזונות?
המציאות הכלכלית בישראל השתנתה, ולא מעט אמהות משתכרות יותר מהאבות. האם ייתכן מצב שבו האם תשלם מזונות לאב במסגרת משמורת משותפת ?
התשובה היא שכן. כאשר מתקיימת משמורת משותפת אמיתית, זמני השהות דומים והאם משתכרת באופן מובהק יותר מהאב, בתי המשפט מכירים באפשרות לחייב את האם להשתתף במזונות באמצעות תשלום איזון חודשי, ולעתים אף במבנה שבו האב לא משלם כלל והאם משתתפת בנטל לטובתו. העיקרון הוא חלוקה לפי יחס ההכנסות וזמני השהות, ללא קשר למגדר ההורה.
איך מחשבים בפועל מזונות במשמורת משותפת?
הורים רבים מחפשים "מחשבון משמורת משותפת" ומבקשים להבין מה תהיה התוצאה במספרים. אין נוסחה אחת רשמית, אך אפשר לתאר את האופן שבו בתי המשפט ניגשים לחישוב.
בדרך כלל ייבחנו הנתונים הבאים: ההכנסה נטו של כל הורה (לאחר המסים והניכויים), מספר הילדים ועוצמת הצרכים שלהם (כולל צרכים מיוחדים או קצבאות), חלוקת זמני השהות בפועל לאורך שבוע/חודש, הוצאות המדור והמדור‑נלוות בכל בית, והוצאות חינוך ובריאות קבועות. על בסיס אלה, מנסים להגיע למודל שמאזן את נטל ההוצאות כך שההורה החזק יותר כלכלית יישא בחלק גדול יותר, אך יישמר קשר ישיר בין הזמן עם הילדים לבין האחריות הכלכלית.
האם מספיק לכתוב בהסכם "משמורת משותפת" כדי לקבל פטור ממזונות?
לא. בית המשפט לא מסתפק בכותרת ההסכם אלא בודק האם המשמורת המשותפת מתקיימת בפועל – כמה לינות יש אצל כל הורה, מי מטפל בילדים ביום‑יום, ומה הפער בין ההכנסות. רק כאשר התמונה בפועל משקפת חלוקה שוויונית יחסית, יש סיכוי אמיתי לפטור ממזונות.
מה קורה אם לאחר החתימה ההורה האחר מפסיק לעמוד בזמני השהות?
אם בפועל אחד ההורים מפחית משמעותית את זמני השהות שלו, בעוד שההסכם מבוסס על משמורת משותפת ופטור או מזונות מופחתים, ניתן לשקול פנייה לבית המשפט בתביעה לשינוי מזונות, בטענה שהשתנו הנסיבות. בית המשפט יבחן את תיעוד זמני השהות בפועל ויכול לעדכן את סכומי המזונות בהתאם לנטל החדש.
האם אפשר לשנות מזונות שנקבעו לפני הלכת 919/15?
במקרים רבים ניתן להגיש תביעה לשינוי מזונות, אך אין "פתיחה אוטומטית" של כל ההסכמים הישנים. צריך להראות שינוי נסיבות מהותי – למשל מעבר ממשמורת רגילה למשמורת משותפת אמיתית, שינוי משמעותי בהכנסות או בגיל הילדים. הלכת 919/15 היא נדבך חשוב בטיעון, אבל היא לא עומדת לבדה בלי נתונים עדכניים.
המציאות המשפטית בתחום משמורת משותפת ופטור ממזונות מורכבת ודורשת התאמה אישית מלאה לנסיבות המשפחה, לרמת ההכנסה, לגילאי הילדים ולמידת שיתוף הפעולה בין ההורים. לפני שמקבלים החלטה אסטרטגית – אם לדרוש משמורת משותפת, אם להסכים לפטור ממזונות או אם להתעקש על מזונות מאוזנים – חשוב לקבל חוות דעת מקצועית, המבוססת על הפסיקה העדכנית ועל ניסיון מעשי בניהול הליכים בבתי המשפט לענייני משפחה.
אם אתה נמצא כעת בצומת דרכים של גירושין או הסדרת הורות משותפת, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי אישי, שבו ניתן לנתח את מצבך הכלכלי, את זמני השהות בפועל ואת האפשרות להגיע להסדר שיגן על טובת הילדים מחד, וישמור על איזון כלכלי והוגנות בינך לבין ההורה השני מאידך. במסגרת פגישה מקצועית ניתן לבנות אסטרטגיה ברורה, לבחון את הסיכויים לפטור ממזונות או למזונות מופחתים, ולגבש הסכם הורות שייתן לך ולילדיך בסיס יציב לשנים קדימה. לא לשכוח כל הסכם ו/או פסק דין שמונע את השוויון יהיה קשה לאחר מכן לשנות את ההחלטה בתביעה חדשה לשינוי מזונות ילדים ומדור. עו"ד מריאנו הצליח ב – 70 אחוז מהמקרים לשנות את המצב ולהוריד לגמרי את המזונות במשמורת משותפת.
צור קשר ללא התחייבות וללא עלות טרם פתיחת תיק ו/או חתימה על כל הסכמה על הורות משותפת, כדי שנוכל לחקור האם אתם זכאים לפטור ממזונות ו/או הפחתת מזונות משמעותית לטובתכם.
קרא עוד בענייני משפחה: