מזונות ילדים לאחר פסק הדין בע"מ 919/15

פסק דין בע"מ 919/15, שניתן על ידי בית המשפט העליון ביולי 2017, סימן מהפכה משפטית בתחום מזונות הילדים בישראל, במיוחד במקרים של משמורת משותפת. עד לפסק דין זה, הדין העברי שלט בקביעת חובת המזונות, והנטל הכלכלי הוטל כמעט באופן בלעדי על האב, ללא קשר לנסיבות הכלכליות של ההורים או לחלוקת זמני השהות עם הילדים. פסק הדין, שניתן בהרכב מורחב של שבעה שופטים, שינה את הגישה המשפטית, תוך שימת דגש על עקרונות של שוויון מגדרי וצדק חלוקתי. כאן ננתח את השלכות פסק הדין, ונבחן את השינויים המשפטיים והחברתיים שהוא הביא, ונציג נקודות חשובות.

לפני פסק דין זה, חובת מזונות הילדים בישראל נקבעה על פי הדין העברי, כפי שמורה סעיף 3(א) לחוק תיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959. הדין העברי הבחין בין שני סוגי מזונות:

מזונות הכרחיים ("מהדין") – חובה אבסולוטית המוטלת על האב עד גיל 6, ולפי תקנת הרבנות הראשית משנת תש"ד, גם עד גיל 15, ללא תלות במצבו הכלכלי .
מזונות מדין צדקה – חובה המוטלת על שני ההורים, בהתאם ליכולתם הכלכלית, עבור צרכים מעבר להכרחי, במיוחד לאחר גיל 6.

במצב זה, גם כאשר התקיימה משמורת משותפת, האב נדרש לשאת בעיקר הנטל הכלכלי, ללא התחשבות משמעותית בהכנסת האם או בחלוקת זמני השהות. מצב זה יצר אי-שוויון משמעותי, שכן אבות רבים נאלצו לשלם מזונות גבוהים גם כאשר הם לקחו חלק פעיל ושווה בגידול הילדים.

עיקרי פסק דין בע"מ 919/15

פסק דין בע"מ 919/15 עסק במקרה שבו שני ההורים חלקו משמורת משותפת שוויונית ורמת הכנסותיהם הייתה דומה. האב, טען כי אין זה צודק לחייבו בתשלום מזונות מלא, שכן הוא נושא בעלויות הילדים בזמן שהותם עמו. בית המשפט העליון קיבל את עמדתו וקבע מספר עקרונות תקדימיים.

שוויון בנטל המזונות – עבור ילדים מעל גיל 6 במשמורת משותפת, חובת המזונות תחול על שני ההורים באופן שוויוני, בהתאם ליחס ההכנסות ולחלוקת זמני השהות.
בחינת היכולת הכלכלית – חישוב המזונות יתבסס על היכולת הכלכלית היחסית של ההורים, כולל הכנסות מכל המקורות, ולא רק על הכנסת האב.
הוצאות תלויות שהות – הוצאות שוטפות (כגון מזון וביגוד) יחולקו בהתאם לזמני השהות, בעוד הוצאות קבועות (כגון מדור) יחולקו באופן שווה יותר.

בית המשפט הדגיש כי הגישה החדשה נובעת משינויים חברתיים, שבהם אבות מעורבים יותר בגידול הילדים, ונשים רבות משתכרות הכנסות דומות לגברים. עם זאת, ההלכה לא חלה על ילדים מתחת לגיל 6, שם חובת המזונות נותרה על האב בלבד, בהתאם לדין העברי.

השלכות משפטיות של פסק הדין

שינוי בחלוקת הנטל הכלכלי – ההלכה החדשה הביאה להפחתה משמעותית בתשלומי המזונות המוטלים על אבות במקרים של משמורת משותפת. במקרים שבהם ההכנסות דומות וזמני השהות שווים, לעיתים נקבע כי אין תשלום מזונות כלל, אלא רק חלוקה של הוצאות חריגות.
חוסר אחידות ביישום – מאז 2017, בתי המשפט לענייני משפחה מפרשים את ההלכה באופן שונה. חלק מהשופטים רואים בה עילה מספקת להפחתת מזונות, בעוד אחרים דורשים הוכחת שינוי נסיבות מהותי, במיוחד בתיקים שנסגרו לפני פסק הדין.
תחולה רטרואקטיבית – שאלת התחולה בדיעבד של ההלכה נותרה פתוחה. חלק מבתי המשפט אישרו תביעות להפחתה רטרואקטיבית של מזונות, בעוד אחרים דחו אותן, בטענה כי יש צורך בשינוי נסיבות עובדתי ולא רק משפטי, כפי שנראה בהמשך בית משפט העליון אף פסק בעניין זה.
השפעה על הסכמי גירושין – בית המשפט המחוזי קבע כי כאשר מדובר בהסכם גירושין שאושר כפסק דין, שינוי המזונות יתאפשר רק אם הוכח שינוי נסיבות עובדתי, אך בחינה זו נעשית בעין פחות ביקורתית לאור ההלכה החדשה, כפי שנראה בהמשך בית משפט העליון אף פסק בעניין זה.

השלכות חברתיות של פסק הדין

פסק הדין משקף שינוי עמוק בתפיסה החברתית של תפקידי ההורים לאחר גירושין:

קידום שוויון מגדרי – ההלכה מכירה בתרומה הכלכלית של נשים ומקדמת שוויון בנטל גידול הילדים, תוך הפחתת התלות של האם בתשלומי מזונות.
עידוד משמורת משותפת – על ידי הפחתת הנטל הכלכלי על האב, ההלכה מעודדת אבות לקחת חלק פעיל יותר בגידול הילדים, דבר התורם לטובת הילד.
אתגרים כלכליים לאימהות – במקרים שבהם הכנסת האם נמוכה משמעותית מזו של האב, ההלכה עלולה להקשות עליה כלכלית, במיוחד אם היא נושאת בעיקר נטל הטיפול בילדים.

ונצטט מעט מפסקי דין העוסקים בבע"מ 919/15

בהתאם להלכה שנפסקה בבע"מ 919/15, 1709/15 פלונית נ' פלוני ואח' [נבו] (19.7.17), יש להשוות את המצב המשפטי וחובת אב לשאת במזונות הקטינים שבין הגילאים 6-15 לסיפוק צרכי הקטינים שמעל גיל 15 עד כדי רמת החיים בה הורגלו ערב הפירוד, מדין צדקה, באופן יחסי להכנסות ההורים מכל מקור העומד לרשותם. בענייננו עסקינן בקטינים שכולם מעל גיל 6 והחבות לשאת במזונותיהם אינה חבות אבסולוטית המוטלת על האב בהקשר של המזונות ההכרחיים ויש להתחשב הן בהיקף זמני השהות והן בכושר ההשתכרות, היכולת הכלכלית והנכסים הכוללים של כל אחד מההורים.

בעת קביעת דמי המזונות, יש להביא בחשבון את הסכום שיוותר לאב לקיומו שלו ולסיפוק צרכיו ההכרחיים. פסיקת בית המשפט העליון אישרה פסקי דין שהותירו לאבות פחות מ-2,000 ₪ לקיומם שלהם (ראה: בע"מ 1715/07 פלוני נ' פלונית ואח', פורסם במאגרים המקוונים [נבו]). עוד נפסק כי הסכום הנפסק למספר ילדים, אינו בהכרח תוצאה אריתמטית של הסכום לילד אחד במכפלת מספר הילדים (ע"א 552/87 יהודית ורד נ' מרדכי ורד, [נבו] (3/10/1988), פ"ד מב(3) 599, 601, תמ"ש (ב"ש) 8780/06 ב.ע נ' ב.ד, פורסם במאגרים המקוונים [נבו]).

קודם לפסיקת בע"מ 919/15, [נבו] נפסקו על דרך הכלל מזונות שהם בבחינת "צרכים הכרחיים" גם על מנת שלא להכביד יתר על המידה על אב שאינו אמיד ואשר נשא באופן בלעדי בתשלום המזונות וכדי להבטיח מצד שני רמת חיים מינימלית לקטין. בפסיקה הועמדו צרכים אלו על סך של כ – 1,250 עד 1,300 ₪ אולם פסיקה מאוחרת לכך קבעה כי סכום זה יעמוד על סך של כ – 1600-1900 ₪ בחודש (ראו בעמ"ש (מחוזי מרכז) 65692-11-19 ס נ' ס [נבו 22/9/20]). סקירה משפטית לעניין זה וקביעת הקריטריונים עבור מזונות קטין, גם כזה שאינו חולק זמנו אופן שווה בין שני בתים, ראו נא פסק דינו של כב' השופט זגורי ב תלה"מ 52191-08-21 ל.ד. נ' א.ד., 8.12.2021 [פורסם במאגרים מקוונים [נבו]].

בשורה של פסקי דין כבר נקבע אופן החישוב של מזונות לקטין, כאשר הסכומים של מזונות הקטין, בהעדר ראיות המעידות של צרכיו, יכולים לנוע גם בין 2250 לבין 2400 ₪ בחודש (ראה: עמ"ש (מרכז) 51056-09-20 מ.א. נ' י.מ. [פורסם במאגרים מקוונים [נבו]], 23/3/2021; כן עמ"ש (חיפה) 51566-10-20 א.ב. נ' ג.ד. [פורסם במאגרים המקוונים [נבו]], 18/3/2021, שם אף אושרה פסיקת מזונות בסך 2,450 ₪ לקטין; וכן עמ"ש (מרכז) 66692-11-19 ס. נ' ס. (פורסם במאגרים המקוונים [נבו]), 22.09.2020).

בית המשפט אינו נדרש להוכחה מדויקת של הצרכים, ובאפשרותו לקבוע את שיעור המזונות על דרך האומדנה (עמ"ש (חי') 26409-10-18 מ' ש' נ' ק' ש' [פורסם במאגרים המקוונים [נבו]] (25.7.2019).

בפסיקה מהעת האחרונה, כדוגמת עמ"ש (מרכז-לוד) 58574-06-20 נ.ב. נ' מ.ב. [פורסם במאגרים המקוונים [נבו]] (10.3.2021) נקבע כדלהלן:

"…הפסיקה כיום נוטה להעריך צרכי קטין מינימליים המתגורר בשני בתים בשיעורים שבין 2,250 ₪ ל- 2,500 ₪ לחודש לפחות, ללא רכיב המדור…"

כפי שנקבע בפסיקה מהעת האחרונה, ותוך עריכת פסיקה השוואתית בין הערכאות באזורים שונים בארץ:

"בעמ"ש (מרכז) 45565-07-20 א. פ נ' ק. פ [פורסם בנבו] (18.2.21) סעיף 20 נקבע בפסק הדין: "כפי שצוין ע"י בית משפט קמא, ולמעשה אף אחד מהצדדים לא חלק על כך, שיעור צרכי קטין המחלק את זמנו בין שני בתים לא יפחת על דרך הכלל מסך של 2,250 ₪ לחודש, כאשר סך זה אינו כולל את עלויות מדורו ואחזקתו. הערכה זו התקבלה ע"י עשרות מותבים בערכאות השונות והיא מהווה, מזה זמן, מעין כלל אצבע בקביעת מזונות קטין הנדרש לרמת חיים "רגילה" (ראו לעניין זה רמ"ש (מרכז) 59188-10-18 נ. נ' נ. [פורסם בנבו] (2018); עמש (תל אביב) 12792-10-19 – ע' נ' נ' ע' ע' נ', [פורסם בנבו] (2020) ; עמ"ש (מרכז) 65692-11-19 ד.ס. נ' ל.צ.ס. [פורסם בנבו] (22.9.20) תלהמ (ירושלים) 6984-07-19 – פלונית נ' פלוני, [פורסם בנבו] (2020); עמ"ש (חיפה) 56000-10-18 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (2019); עמ"ש (מרכז) 21704-03-18 א.ו נ' א.ו [פורסם בנבו] (2019))."

כבוד השופט ע' פוגלמן, שכתב את פסק הדין, קבע כי יש להפריד בין הגדרת ההורים כמשמורנים משותפים לבין חובת המזונות, ולבחון את המזונות על פי פרמטרים כלכליים ומעשיים, כגון זמני השהות, הכנסות ההורים, כושר השתכרותם, ואחריות הורית אמיתית כלפי הילדים. כך, מזונות אינם נקבעים אוטומטית לפי הדין הדתי בלבד אלא תוך בחינה מעמיקה של נסיבות המקרה.

עקרונות מרכזיים שנפסקו ונדונו בבע"מ 919/15

חלוקת מזונות לפי זמני השהות בפועל: המזונות יחושבו בהתאם לחלוקת זמני השהות של הילדים אצל כל הורה, ולא רק לפי הגדרת המשמורת ההורית.
בחינת היכולת הכלכלית של שני ההורים: יש לקחת בחשבון את הכנסות ההורים, כושר השתכרותם, מצבם הכלכלי הכולל, והאחריות ההורית בפועל.
הבחנה בין ילדים מתחת לגיל 6 ומעל גיל 6: לילדים מעל גיל 6, חובת המזונות תחול בהתאם לחלוקת זמני השהות והכנסות ההורים, בעוד שלילדים מתחת לגיל 6 ההורים מחויבים במזונות לפי זמני השהות בלבד, ללא התחשבות בהכנסות האם.
הכרה במשמורת משותפת כהורות שוויונית אך לא כהכרח לחלוקת מזונות שווה: ההכרה במשמורת משותפת אינה מחייבת חלוקה שווה של המזונות, אך היא גורמת לבחינה שוויונית ומעמיקה יותר של חובת המזונות.

השלכות הלכת בע"מ 919/15 על תביעות מזונות והפחתתם

הקלה בתביעות להפחתת מזונות: טרם פסק הדין, להפחתת מזונות היה צורך להוכיח שינוי נסיבות מהותי וקשה. לאחר הלכת בע"מ 919/15, בית המשפט מקל ויכול לקבל טענות להפחתת מזונות גם בשינוי נסיבות קל יותר, מתוך רצון להשיג צדק הוגן בין ההורים.
שינוי ההלכה מהווה שינוי נסיבות מהותי: ישנם פסקי דין של בתי משפט לענייני משפחה התומכים בכך שהלכת בע"מ 919/15 עצמה מהווה שינוי נסיבות מהותי שמצדיק הפחתת מזונות לילדים מעל גיל 6.
הכרה באי צדק קודם: בעבר נקבעו לעיתים מזונות גבוהים מאוד על האבות, דבר שיצר פערים כלכליים משמעותיים בין שני בתי הילדים ופגע בקשר ההורה-ילד. ההלכה החדשה מתקן עוול זה ומאפשר חלוקה צודקת יותר של נטל המזונות.

בפסק דין שניתן לאחר הלכת בע"מ 919/15 נקבע כי יש לבחון מחדש את סכום המזונות עם הגיע הילד הצעיר לגיל 6, שכן מגיל זה יש לקבוע את שיעור השתתפות כל הורה בצרכי הילדים בהתאם לפרמטרים כלכליים וזמני שהות בפועל.
בפסק דין אחר צוין כי הערכת מזונות צריכה לכלול את רמת החיים שהורגלו הילדים לפני הפירוד, היכולות הכלכליות של ההורים, חלוקת המשמורת בפועל, והוצאות תלויות שהות כמו מדור ואחזקתו.
בית המשפט העליון הדגיש כי יש לבחון כל מקרה לגופו, תוך שמירה על טובת הילד כעיקרון עליון, ולחלק את נטל המזונות באופן הוגן בין ההורים בהתאם לנסיבות.

כיצד נקבעים מזונות הילדים לאחר בע"מ 919/15 והמשמעות של משמורת משותפת

חלוקה שוויונית של נטל המזונות : בפסק הדין נקבע כי כאשר קיימת משמורת פיזית משותפת (כלומר, הילדים שוהים זמני שהות דומים אצל שני ההורים), חובת המזונות לא חלה עוד רק על האב. במקום זאת, שני ההורים חבים במזונות הילדים, והחלוקה ביניהם נקבעת לפי הכנסותיהם היחסיות, זמני השהות בפועל, ויתר נסיבות כלכליות רלוונטיות.
גיל הילדים : ההלכה החדשה חלה בעיקר על ילדים בגילאי 6–15. בגילאים אלו, שני ההורים חבים במזונות מדין צדקה, ולכן כל אחד מהם תורם לפי יכולתו הכלכלית ולפי חלוקת השהות. לגבי ילדים מתחת לגיל 6, עדיין קיימת חובת מזונות עיקרית על האב, כפי שהיה נהוג בעבר.
הכנסות ההורים : בית המשפט בוחן את ההכנסה הפנויה של כל הורה, ובמקרים שבהם הכנסות ההורים דומות והמשמורת משותפת, ייתכן שלא ייפסק כלל תשלום מזונות מאחד ההורים לשני.
חלוקת זמני השהות : במצב של חלוקת זמני שהות שווה (למשל 7/7 ימים), ייתכן שכל הורה יישא ישירות בהוצאות הילדים בזמן שהותם אצלו, ולא יידרש תשלום מזונות בין ההורים. אם יש פער בזמני השהות, החיוב יותאם בהתאם.
הוצאות מדור, חינוך ובריאות : גם לאחר בע"מ 919/15, הוצאות חריגות (כגון חינוך, בריאות, חוגים) ממשיכות להתחלק בין ההורים, לרוב לפי יחס ההכנסות או בהחלטה פרטנית של בית המשפט.

המשמעות של משמורת משותפת

הגדרה: משמורת משותפת פירושה שהילדים שוהים פרקי זמן דומים אצל כל אחד מההורים, וההורים חולקים אחריות הורית, כלכלית וחינוכית באופן שווה.
השלכה על המזונות: המשמורת המשותפת הפכה לגורם מרכזי בקביעת המזונות, שכן היא משקפת חלוקה בפועל של הוצאות הגידול. ככל שהמשמורת שוויונית יותר והכנסות ההורים דומות, כך פוחת הצורך בתשלום מזונות בין ההורים, ולעיתים הוא אף מתבטל לחלוטין.
שוויון מגדרי: ההלכה החדשה מבטלת את ההנחה האוטומטית כי האב הוא המשלם הבלעדי, ומבססת שוויון מגדרי בחלוקת הנטל הכלכלי.

"בגילאי 6–15 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תיקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית ובשים לב לכלל נסיבות המקרה".
"במקרים של משמורת פיזית משותפת שוויונית, יופחת חיובו של האב, בהשוואה לחיוב המקובל היום. בנוסף, אם ההורים 'שקולים' מבחינה כלכלית, אפשרי שכל הורה יישא במזונותיו".

עקרונות מרכזיים בהשפעת ההכרעה לחיוב מזונות בגילאי 6 – 15

חלוקת החיוב בין שני ההורים
בעקבות ההלכה, החיוב במזונות בגילאי 6–15 אינו מוטל עוד רק על האב, אלא על שני ההורים יחד, בהתאם ליכולותיהם הכלכליות היחסיות ולחלוקת זמני השהות של הילדים עם כל הורה.
שקלול הכנסות שני ההורים
הכנסתה של האם נלקחת בחשבון, לצד הכנסתו של האב. בית המשפט בוחן את ההכנסה בפועל וגם את פוטנציאל ההשתכרות של כל אחד מההורים, כולל הכנסות מנכסים, רכוש, וחסכונות.
חלוקת הוצאות לפי סוגים
הוצאות הילדים מחולקות להוצאות תלויות שהות (כמו מזון, חשמל) והוצאות שאינן תלויות שהות (כגון חוגים, ביגוד). כל הורה נושא בהוצאות תלויות השהות בזמן שהות הילדים עמו, וההוצאות שאינן תלויות שהות מתחלקות לפי יחס ההכנסות.
פוטנציאל להפחתה משמעותית
במקרים של הכנסות דומות וזמני שהות שווים, תשלום המזונות עשוי להיות מופחת משמעותית, ולעיתים אף להתבטל לחלוטין. כאשר קיים פער הכנסות, ההורה בעל ההכנסה הגבוהה יישא בחלק גדול יותר מההוצאות.
התחשבות בצרכים מיוחדים
מעבר להכנסות ולזמני השהות, בית המשפט מתחשב גם בצרכים מיוחדים של הילדים – חינוך, בריאות, טיפולים מיוחדים, רמת חיים קודמת ועוד.

השפעת זמני השהות על חישוב המזונות ילדים

חלוקה בפועל: ככל שזמני השהות של הילדים מתחלקים באופן שווה (למשל 7/7 או 8/6), כך נוטה בית המשפט לצמצם את סכום המזונות, ולעיתים אף לבטל חיוב בין ההורים אם גם ההכנסות דומות.
הוצאות תלויות שהות: הוצאות יומיומיות (כמו מזון, חשמל, בילויים) מחולקות בין ההורים לפי יחס זמני השהות בפועל. לדוג' – אם הילדים שוהים 80% מהזמן אצל האם, היא תישא ב-80% מההוצאות התלויות שהות, והאב ישלים את ההפרש לפי יחס ההכנסות.
הוצאות שאינן תלויות שהות: הוצאות קבועות (כמו ביגוד, חינוך, בריאות) מחולקות בין ההורים לפי יחס ההכנסות, ללא קשר לזמני השהות.

השפעת היכולת הכלכלית

הכנסה פנויה: החישוב מתבסס על ההכנסה הפנויה של כל הורה, לאחר ניכוי הוצאות בסיסיות למחיה (שכר דירה, משכנתא וכדומה). גם הכנסות מנכסים והשקעות נלקחות בחשבון.
פוטנציאל השתכרות: אם יש פער משמעותי ביכולת ההשתכרות, בית המשפט יבחן גם את הפוטנציאל הכלכלי של כל הורה, ולא רק את ההכנסה בפועל.
חלוקה יחסית: כל הורה נושא בחלק יחסי מההוצאות בהתאם ליכולתו הכלכלית. לדוג' – אם לאב 70% מההכנסה המשפחתית ולאם 30%, כך תתחלקנה ההוצאות שאינן תלויות שהות.

עקרונות נוספים שכדאי להכיר

כל מקרה נבחן לגופו: אין נוסחה אחת מחייבת, ובית המשפט בוחן את כלל הנסיבות, כולל מספר הילדים, צרכים מיוחדים, מרחק מגורים, גמישות ההורים ועוד.
שינויים בזמני שהות: שינוי מהותי בזמני השהות עשוי להצדיק עדכון בגובה המזונות.

שיטת החישוב החדשה מבוססת על התאמה אישית: ככל שזמני השהות שוויוניים וההכנסות דומות, החיוב במזונות פוחת ואף עשוי להתבטל. כאשר יש פערי הכנסה או זמני שהות לא שווים, החיוב יחושב בהתאם ליחסים אלה ולצרכי הילדים בפועל.

תחולתה הרטרואקטיבית של הלכת בע"מ 919/15 – פסק הדין בע"מ 7670/18 פלונית נ' פלוני

הלכת בע"מ 919/15, שניתנה בשנת 2017, שינתה באופן מהותי את אופן חישוב מזונות הילדים כאשר ההורים חולקים משמורת משותפת. הלכה זו קבעה כי חובת המזונות תתחלק בין שני ההורים לפי הכנסותיהם היחסיות, ולא תוטל באופן אוטומטי רק על האב כפי שהיה נהוג בעבר. לפסק הדין

לאחר שניתנה ההלכה בבע"מ 919/15, עלתה שאלה עקרונית: האם יש להחיל את ההלכה החדשה גם על תיקים שנדונו והוכרעו לפני שניתנה, כלומר – האם יש לה תחולה רטרואקטיבית, או שמא היא חלה רק על תיקים חדשים או תיקים תלויים ועומדים ?

לאחר שהובאו הדעות השונות בפסיקת הערכאות הדיוניות וערכאות הערעור המחוזיות, נקבע כי:

"יש לילך בדרך הביניים, אשר עיקרה הוא כי אך ורק אם יוכח שינוי נסיבות עובדתי יידרש בית המשפט לבחינת שיעור המזונות ובכלל זה יבחן את השלכותיה של הלכת 919/15 על שיעורם. זאת ועוד, אנו סבורים… כי בנסיבות אלו יהא זה ראוי לבחון את שאלת שינוי הנסיבות בעין פחות ביקורתית, המאפשרת התערבות בשיעור המזונות גם בשינויים עובדתיים המהותיים פחות מאלו שנדרשו עד כה לצורך הוכחת שינוי נסיבות המצדיק התערבות בסכום מזונות מוסכם.

מובן הדבר, כי יהא על בית המשפט להקפיד… שלא יכנסו תחת אצטלת 'שינוי נסיבות' טענות שהורתן במניפולציות של מי מבני הזוג והתנהלות חסרת תום לב מצדו…"

פסק דין חלוט בענייני מזונות אינו יוצר מחסום החלטי בפני התדיינות חוזרת, וניתן לדון מחדש בכל עת בגובה מזונות שישולמו מעתה ואילך בהתקיים שינוי נסיבות מהותי בהשוואה למצב בעבר (ע"א 363/81 פייגה נ' פייגה פ"ד לו(3) 187 (1982); ע"א 442/83 קם נ' קם פ"ד לח(1) 767 (1984)). הודגש, בהקשר זה, כי:

"פסק דין בענייני מזונות ילדים מעצם טבעו מטיל על ההורה חבויות לעתיד בתוך מערכת יחסים נמשכת העשויה להשתנות; מכאן נקבע, כי ניתן לפתוח את הנושא מקום שהשתנתה מהותית התשתית העובדתית עליה בוסס פסק הדין" (בע"מ 3984/15 פלונית נ' פלונית [פורסם בנבו] (13.6.2016) פסקה כ"ה).

"לנוכח האמור לעיל, סבורני כי הלכת בע"מ 919/15 [פורסם בנבו] אינה מהווה עילה לפתיחת הליכי מזונות חלוטים. זאת ועוד, אין בהלכת 919/15 כדי לשנות, לרכך או להשפיע על מבחן שינוי הנסיבות המהותי בתביעות להפחתת מזונות שנקבעו – בין בפסק דין חלוט שאישר הסכם כולל או הסכם קונקרטי, ובין בפסק דין חלוט שניתן לאחר הליך משפטי – טרם שנפסקה הלכה זו" (בע"מ 7670/18 פלונית נ' פלוני)

אם נבוא לסכם הדברים – כאשר עסקינן בתביעה להפחתת מזונות שהוסכמו במסגרת הסכם גירושין כולל, מטעמים של שינוי נסיבות, לא תשמש הלכת 919/15 כעילה יחידה לשינוי הנסיבות אלא אך ורק באם יוכח ראשית דבר, שינוי נסיבות עובדתי אשר בית המשפט יסבור כי יש בו להצדיק את שינוי שיעור המזונות הוא יוסיף ויבחן לצורך אומדנם גם השפעת הלכת 919/15 על שיעור המזונות. בחינת שינוי הנסיבות העובדתי תעשה, מחד, באופן קפדני פחות, ומאידך, תוך הקפדה על דרישת תום ליבו של המבקש"

עיקרי פסק הדין בע"מ 7670/18

תחולה לעתיד בלבד
בית המשפט העליון קבע כי הלכת בע"מ 919/15 חלה בעיקרה לעתיד, כלומר – על תיקים חדשים ועל תיקים שטרם הסתיימו בפסק דין חלוט במועד מתן ההלכה.
אין תחולה רטרואקטיבית על פסקי דין חלוטים
ההלכה לא תחול רטרואקטיבית על פסקי דין למזונות שהפכו לחלוטים לפני שניתנה הלכת בע"מ 919/15. המשמעות היא שאין אפשרות לפתוח מחדש פסקי דין ישנים ולחשב את המזונות מחדש על פי ההלכה החדשה, אלא אם כן מתקיימים תנאים חריגים המצדיקים זאת.
אפשרות לשינוי מזונות במקרים חריגים
בית המשפט השאיר פתח לשינוי מזונות גם לאחר פסק דין חלוט, אך זאת רק כאשר חל שינוי נסיבות מהותי המצדיק בחינה מחודשת של המזונות. שינוי הלכה כשלעצמו אינו מהווה שינוי נסיבות מהותי.
שיקולי יציבות וסופיות
פסק הדין מדגיש את חשיבות עקרון הסופיות והיציבות במערכת המשפטית, במיוחד בנוגע לפסקי דין למזונות ילדים, מתוך מטרה להגן על טובת הילד ולמנוע חוסר ודאות.

נקודות חשובות בפסק הדין בע"מ 7670/18

הלכת בע"מ 919/15 חלה על תיקים שטרם הסתיימו בפסק דין חלוט במועד מתן ההלכה.
פסקי דין חלוטים שניתנו לפני ההלכה לא ייפתחו מחדש רק בשל שינוי ההלכה.
שינוי נסיבות מהותי (כגון שינוי במצב הכלכלי של אחד ההורים, שינוי במשמורת, וכדומה) עשוי להצדיק פתיחת פסק דין למזונות, אך שינוי ההלכה אינו מהווה עילה מספקת לבדו.
עקרון סופיות הדיון והיציבות המשפטית גובר על הרצון להחיל רטרואקטיבית הלכות חדשות, במיוחד בתחום המזונות.
פסק הדין נותן מענה לחשש מפני הצפה של בקשות לשינוי מזונות בעקבות שינוי הלכה, ומגן על מערכת המשפט ועל טובת הקטינים.

פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין תחולתה הרטרואקטיבית של הלכת בע"מ 919/15 קובע כי ההלכה חלה לעתיד בלבד, על תיקים שטרם הסתיימו, ואינה מאפשרת פתיחה מחודשת של פסקי דין חלוטים רק בשל שינוי ההלכה. בכך, הוא מחזק את עקרון הסופיות והיציבות במערכת דיני המשפחה, תוך שמירה על אפשרות לשינוי במקרים חריגים של שינוי נסיבות מהותי.

נסכם לנו בקצרה:

לאחר בע"מ 919/15, מזונות הילדים נקבעים לפי הכנסות ההורים, זמני השהות וצרכי הילדים, ולא רק לפי מגדר ההורה.
במשמורת משותפת מלאה ובפערי הכנסה קטנים, ייתכן שלא ייפסק כלל חיוב מזונות בין ההורים.
ההלכה החדשה מעודדת אחריות הורית שווה, שוויון מגדרי, וחלוקה צודקת של הנטל הכלכלי בגידול הילדים.
ההסדרים נבחנים לגופו של כל מקרה, תוך דגש על טובת הילד והוגנות כלפי שני ההורים.
אין תחולה רטרואקטיבית של פסק הדין בע"מ 919/15, אלא במקרים מיוחדים בלבד.

בע"מ 919/15 חוללה שינוי מבורך במערכת דיני המשפחה בישראל. פסקי הדין שניתחו את ההלכה בשנים האחרונות, התיקים המשפטיים, מראים מגמה עקבית של יישום עקרונות ההלכה תוך מתן משקל רב ליחס ההכנסות ולרווחת הקטינים. עם זאת, מניסיוני הרב חסר חישוב אריתמטי מדוייק למזונות ילדים, ולא כל שופט יעשה כטוב בעיניו. חשוב מאוד לקחת עורך דין מקצועי שמבין גם באסטרטגיה משפטית, כדי למקסם את הרווח ללקוחות שלו. חייבים לזכור שיש ילדים מסביב לכל סאגה משפטית ויש להתייחס לכך כמרכז המחלוקת בכל ענייני מזונות הילדים.