תביעת מזונות מהעבר

תביעות מזונות מהעבר לאחר שנתיים

תביעות דמי מזונות מהעבר הם הליך מורכב. החוק הישראלי קובע כי ניתן לתבוע דמי מזונות עבור תקופה של עד שנתיים ממועד הגשת התביעה. אך מה קורה כאשר חלפו יותר משנתיים מאז שהחלה ההתחמקות מתשלום המזונות ? האם עדיין ניתן לתבוע את החוב ? האם צריך לפנות לתביעת יישוב סכסוך.

הגבלת התקופה לתביעת מזונות

ההגבלת התקופה של שנתיים לתביעת מזונות נועדה לקבוע מסגרת זמן סבירה להגשת תביעות ולהימנע מהצפת בתי המשפט בתביעות ישנות. עם זאת, החוק מאפשר חריגים למגבלה זו במקרים מסוימים, יודגש כי המקרים הינם שטח אפור עם שיקול דעת לבית המשפט לקבוע האם זה נכון לתת לזוכה ליהנות מההפקר לאי דרישת תשלום זמן כה רב.

מתי ניתן לתבוע מזונות מעבר לשנתיים ?

• רשות בית המשפט: במקרים חריגים, בית המשפט יכול לאפשר הגשת תביעה למזונות מעבר לשנתיים. הדבר יקרה בדרך כלל כאשר קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את ההארכה, כגון:
  • מניעת הגשת התביעה: אם התובע הוטעה או לא יכול היה להגיש את התביעה במועד בשל נסיבות מיוחדות.
  • שינוי נסיבות מהותי: אם חל שינוי משמעותי במצבו הכלכלי של החייב או הזכאי למזונות.
  • נסיבות אחרות המצדיקות את ההארכה: בית המשפט יכול לשקול כל נסיבה אחרת הרלוונטית לעניין.
• הסכם בין הצדדים: הצדדים יכולים להגיע להסכם לפיו החייב ישלם מזונות עבור תקופה העולה על שנתיים, גם אם אין לכך בסיס משפטי, אם זה ע"י פסק דין שניתן או על ידי הסכם גירושים שמקנה את הזכות לתבוע יותר משנתיים מזונות ילדים.

השלכות של אי הגשת תביעה בזמן

חשוב להגיש את תביעת המזונות בתוך התקופה הקבועה בחוק, שכן חלוף הזמן עלול להקשות על הוכחת החוב ולהביא לדחיית התביעה. בנוסף, אי הגשת תביעה בזמן עלול לגרום לאובדן זכות לתבוע את החוב בעתיד.

כיצד להגיש תביעת מזונות מעבר לשנתיים ?

כדי להגיש תביעת מזונות מעבר לשנתיים, יש לפנות לבית המשפט ולהגיש בקשה מנומקת לקבלת רשות להגשת התביעה. בבקשה יש לפרט את הנסיבות המיוחדות המצדיקות את ההארכה ולהציג ראיות תומכות, כולל תצהיר מפורט מדוע לא נפתח תיק מזונות בעבר בהוצאה לפועל בגין חוב זה.

טיפים חשובים

• ראיות ומסמכים רלוונטיים: אספו את כל המסמכים שיעזרו לכם להוכיח את החוב, כגון פסקי דין, הסכמים, תשלומים קודמים, ראיות לפנייתכם לקבלת המזונות או סירוב/התחמקות  של הצד השני לתשלום המזונות.
• היערכו לחקירה נגדית: בית המשפט יבדוק היטב את טענותיכם, ולכן יש להיות מוכנים לחקירה נגדית, ולעמוד מאחורי כל מילה שבתצהיר המפורט, חובה להיעזר בעו"ד המומחה בנושא שיכין אתכם לכל תרחיש בשאלות.

נצטט בתמצית את הלכות והחוק הקשור למזונות עבר:

סעיף 11 (ב) לחוק המזונות קובע כדלקמן: "מזונות שלא התחילו לפעול לגבייתם תוך שנתיים לאחר התקופה שבעדה הם נפסקו, אין לגבותם אלא ברשות בית המשפט".

הסעיף לחוק נועד להגביל את כוח האכיפה המיוחד של פסק מזונות לשנתיים הראשונות לאחר מתן פסק הדין, באמצעות 'מחסום דיוני' המצריך פניה מקדימה לבית המשפט והפעלת שיקול דעת שיפוטי בטרם תותר הגבייה. ראו: תמ"ש 31035-07-16 ל.ש. נ' מ.ש [נבו] (3.7.17)

על המבקש לגבות מזונות לאחר חלוף שנתיים מיום מתן פסק הדין, להוכיח לביהמ"ש את סיבת העיכוב ו/או השיהוי בגבייתם. ראו: תמ"ש (ת"א) 11529-07-16  א' ש' ק' נ' ו' ק' [נבו] (19.11.16). ככל שהתובע מזונות מצליח לשכנע את ביהמ"ש כי השיהוי היה מוצדק, יוכל ביהמ"ש ליתן אישור לגביית המזונות שלא הוחל בגבייתם בחלוף שנתיים לאחר שניתן פסק הדין למזונות

התכלית לפסיקת המזונות היא "לאפשר פסיקת וגביית מזונות ב"זמן אמת" "ובשעת הצורך", הואיל והם נועדו לממן הצרכים השוטפים באופן מיידי או סמוך להוצאתם" (תמ"ש (ת"א) 11529-07-16  א' ש' ק' נ' ו' ק' [נבו] (19.11.16)) ; ספק עם גביית חלקו של האב בהוצאות החריגות שהוצאו לפני מספר שנים ולא נדרשו תסייע לסיפוק צרכיו של הקטין כיום.

ההלכה הפסוקה קבעה כי אין תחולה של סעיף 11 (ב) לחוק המזונות על בני זוג יהודים (ראה  ע"א 250/83 סחר עומרי ואח' נגד מוחמד עבדאלפתאח אברהים זועבי [נבו] (08.05.1985) והלכות קודמות – ע"א  321/78 פלונית נ' פלוני [נבו] (12.02.1979), המ' 22/72 נדב נ' נדב [נבו] (26.03.1972)). תימוכין לגישה הנ"ל ניתן למצוא בנוסח הוראת סעיף 3 (א) לחוק המזונות. ניתן לראות זאת גם ב – ברמ"ש (ת"א) 64590-12-23 פלונית נ' פלוני [נבו] (5.2.24) מפי כב' השופט שילה אשר מגבה עמדה זו ועוד בעמ"ש (חי) א' נ' ב' [נבו] (21.2.22) בעניין המחלוקת בין חברי ההרכב ביחס לתחולת החוק.

אבל בשנים האחרונות התפתח פסיקה של בתי משפט לענייני משפחה וגם של בית המשפט המחוזי הקוראת להחלת הוראות החוק הנ"ל גם על יהודים ובעלי דין אישי (עמ"ש 9560-07-13 א' נ' א' [נבו] (27.03.2014), עמ"ש (מרכז) 6664-03-22 פלוני נ' פלונית [נבו] (ניתן ביום 31.3.23)).

נקבע כי ביהמ"ש לענייני משפחה מוסמך ורשאי להחיל את הוראת סעיף 11(ב) לחוק המזונות מכוח הדין האישי וזאת משני טעמים: הראשון, פרשנותו של חוק המזונות על עקרון השוויון שבחוק היסוד: כבוד האדם וחירותו. כלומר, מי שיש לו דין אישי לא יוכל לטעון ל – "ההתיישנות" או "שיהוי" בביצוע פסק דין למזונות; השני, כפתרון משפטי למי שחל עליו דין אישי לחוב במזונות ילדיו. זאת באמצעות המשפט האזרחי באמצעות בתי המשפט לענייני משפחה (עמ"ש 9560-07-13 א' נ' א' [נבו] (ניתן ביום 27.3.14)), ע"א (ים) 25829-01-15 מ.ל נ' ש.ר [נבו] (12.08.2015); תמ"ש 6929-04-13 ש. מ. נ' א.ד. [נבו] (23.06.2013);  ע"ר 44163-12-15 פלונית נ' פלוני [נבו] (17.01.2016)).

בבע"מ 1752/23 פלונית נ' פלוני [נבו] (25.6.23) נקבע כי:

"יצוין בהקשר זה כי בעיקרו של דבר, דמי מזונות נועדו לספק את צרכיו היום-יומיים השוטפים של הזכאי להם; מתכלית זו של דמי המזונות נובעת הנחה, אשר מגולמת בסעיף 11(ב) לחוק המזונות, שלפיה מי שהשתהה בגביית דמי המזונות מוחזק כמי שוויתר עליהם … ואולם, חזקה זו ניתנת לסתירה, ובשל כך, בין היתר, מוקנית לבית המשפט סמכות מכוח סעיף 11(ב) לחוק המזונות להרשות גביית מזונות לתקופה אשר עולה על שנתיים ממועד תחילת הפעולות לגבייתם. לפיכך, כאשר מוגשת בקשה לבית המשפט לקבלת רשות לגביית מזונות ש"התיישנו" כאמור, ובית המשפט משתכנע כי חלוף הזמן – מאז התקופה שבעדה נפסקו המזונות ועד למועד שבו החלו לפעול לגבייתם – לא נבע מוויתור על המזונות, אלא מטעמים שאין לזקוף לחובת המבקש, ברי כי מדובר בשיקול משמעותי שיכול להצדיק קבלת הבקשה"

כך גם קבע כב' השופט זגורי בתמ"ש 31035-07-16 ל.ש. נ' מ.ש. [נבו] (ניתן ביום 3.7.17) שאמנם דן בעניינם של חסרי דת:

"סעיף11(ב) לחוק המזונות יוצר הסדר פרטי של שיהוי והתיישנות בפני אכיפת  פסק דין למזונות שחלפו מעל שנתיים מהמועד בו ניתן. ראינו כי קיימים הסברים ורציונלים ראויים העומדים בבסיס חקיקת סעיף 11(ב)  לחוק המזונות, חוק ההוצאה לפועל, דיני ההתיישנות ותם הלב והיוצרים מקבילית  כוחות: מצד אחד הענקת משקל יתר ובכורה לאינטרס גביית המזונות לזוכה  האוחז בפסק דין כל עוד הגבייה מתבצעת בסמוך למתן פסק הדין כדי לספק באופן מיידי את המזונות השוטפים. מצד שני, הגנה על אינטרס ההסתמכות והתחשבות  בשיקולים נוספים כך שבמקרה של אי ביצוע פעולות גבייה משך שנתיים ומעלה, שוב אין זכות אכיפה אוטומטית באמצעות ההוצאה לפועל אלא קיים תנאי מוקדם  לכך והוא הגשת תביעה לבית המשפט לענייני משפחה ועמידה בנטל המונח לפתחו של הזוכה להראות מדוע השתהה וכן כי דמי המזונות לא שולמו כולם או חלקם ועל כן יש לאפשר לו לנקוט בהליכי גבייה".

בשנת 2022 דן בית המשפט המחוזי. בתיק עמ"ש (מרכז) 6664-03-22 פלוני נ' פלונית [נבו] (ניתן ביום 31.3.23) מקרה בו פתחה הזוכה בשנת 2008 תיק הוצאה לפועל, החוב שולם בסמוך לאחר מכן ותיק ההוצאה לפועל אף נסגר מחוסר מעש בשנת 2012. במהלך חודש יוני 2019  הגישה הזוכה בקשה להחייאת תיק ההוצאה לפועל כנגד החייב, במסגרתו עתרה להגדלת החוב בגין אי תשלום הפרשי מדד לתקופה 10.1.2007 ועד 10.6.2019. בית המשפט המחוזי הנכבד קבע בעניין זה כי:

"ואולם ספק רב האם יתרת המזונות שנותרה לתשלום היינו הפרשי ההצמדה למדד עליהם התחייב המערער בהסכם הגירושין הן אכן בגדר "מזונות שלא התחילו לפעול לגבייתם" כלשונו של סע' 11 (ב)  לחוק המזונות.  ככלות הכול עסקינן במזונות שהוחל בגבייתם, אלא שזו לא הושלמה עד תום. בנסיבות אלו ניתן לצדד בקביעת בית משפט קמא בקביעתו כי למעשה אף אין צורך באישור בית המשפט לצורך גבייתם, שכן אין הדברים באים בגדרו של סע' 11 (ב)   לחוק המזונות".

לשאלות ותשובות קראו כאן

עו"ד מריאנו מומחה ובעל ניסיון רב בתביעות מזונות

תביעת דמי מזונות מעבר לשנתיים היא אפשרית במקרים מסוימים, אך דורשת הוכחה של נסיבות מיוחדות המצדיקות את ההארכה. על המבקש להוכיח לביהמ"ש את סיבת העיכוב ו/או השיהוי בגבייתם. ככל שהתובע מזונות מצליח לשכנע את ביהמ"ש כי השיהוי היה מוצדק, יוכל ביהמ"ש ליתן אישור לגביית המזונות שלא הוחל בגבייתם בחלוף שנתיים לאחר שניתן פסק הדין למזונות. מומלץ לפנות לייעוץ משפטי כדי להבין את זכויותיכם ולהיערך כראוי להליך המשפטי. בית משפט מקשה על בקשות אלו מכיוון שמי שזכאי לקבל את תשלום המזונות עליו לפעול לגבות אותם חודש בחודשו בהוצאה לפועל מבלי להטריח את בית המשפט שגם ככה עמוס בישראל. עו"ד מריאנו מומחה ועם ניסיון רב בניהול תביעות מזונות מהעבר, פנו לייעוץ ללא התחייבות.