הסדרת מעמד לבן זוג זר שיש נגדו פסק דין ליציאה מהארץ

זוגות מעורבים: מה קורה כשיש פסק דין ליציאה מהארץ והבן/בת הזוג לא מקיימים אותו ?

זוגות מעורבים המבקשים להסדיר מעמד בישראל נמצאים לעיתים בלב מתח משפטי מורכב: מצד אחד עומדת הזכות לחיי משפחה של האזרח הישראלי, ומצד שני עומדות חובת הציות לחוק, כיבוד פסקי דין, ושיקולי אכיפה של רשות האוכלוסין. פסק הדין בעמ"נ 28493-07-23 קובו ואסטיגוי נ' רשות האוכלוסין וההגירה חידד את גבולות הסמכות של הרשות וקבע כי גם כאשר בן הזוג הזר הפר פסקי דין קודמים, אין זה סוף פסוק: על הרשות לערוך בדיקה ראשונית, לשמוע את בני הזוג ולשקול את נסיבותיהם הפרטניות. דף הבית.

במילים פשוטות, לא כל הפרה של הוראת יציאה מהארץ מצדיקה דחייה אוטומטית של בקשה להסדרת מעמד. כאשר מדובר בזוגיות אמיתית, ובראשה עומדת הזכות של האזרח הישראלי לחיות עם בן או בת זוגו, הרשות חייבת להפעיל שיקול דעת, לבחון את הקשר לגופו, ולבדוק אם מתקיימים חריגים המצדיקים סטייה מהכלל.

הבסיס המשפטי להסדרת מעמד בישראל מצוי בראש ובראשונה בחוק הכניסה לישראל ובחוק האזרחות. חוק הכניסה לישראל מסמיך את שר הפנים להעניק אשרות ורישיונות ישיבה, אך אינו מקנה זכות אוטומטית לישיבת קבע או לאזרחות. גם סעיף 7 לחוק האזרחות, העוסק בהתאזרחות מכוח קשר זוגי, אינו יוצר מסלול אוטומטי, אלא מסלול מדורג הנתון לשיקול דעת מנהלי ולבדיקה של כנות הקשר, מרכז החיים, והיעדר מניעה פלילית או ביטחונית. אודות עו"ד שקד מריאנו.

לצד החוק, פועלים נהלי רשות האוכלוסין. נוהל 5.2.0009, "הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין", קובע הליך מדורג לבני זוג נשואים וידועים בציבור, ומורה על בדיקה ראשונית של הבקשה גם כאשר בן הזוג הזר שוהה בישראל שלא כדין. בנוסף, נוהל הבקשות הכללי 1.6.0001 קובע במקרים מסוימים כי מי שניתן בעניינו פסק דין המורה על יציאה מישראל לא יטופל עד לצאתו מהארץ, והסוגיה שנדונה בקובו הייתה האם כלל זה גובר גם על נהלי הזוגיות.

עמ"נ 28493-07-23 בן עמנואל קובו ואמיליה אסטיגוי נ' רשות האוכלוסין וההגירה

בית המשפט : לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו | השופטת: מיכל אגמון-גונן | תאריך: 22.9.2024

המערער – אזרח ישראלי, גרוש ואב לשניים (אחד עם צרכים מיוחדים), גויס למילואים ב-7 באוקטובר ושירת חודשים ארוכים.
המערערת – אזרחית פיליפינית ששהתה בישראל כדין משנת 2001, ולאחר מות בן זוגה הקודם (2015) נותרה בארץ שלא כדין, לאחר שפסק דין של העליון (2017) חייב אותה לצאת.
השניים הכירו ב-2018, ניהלו חיים משותפים, ובשנת 2022 הגישו בקשה למעמד מכוח "נוהל ידועים בציבור".
הרשות דחתה את הבקשה על הסף, בטענה שלפי "נוהל הבקשות הכללי" אין לדון בבקשת אדם שניתן נגדו פסק דין המורה לו לצאת מהארץ, כל עוד לא יצא.
בית הדין לעררים אישר את החלטת הרשות (וערך למערערים "ראיון" אד-הוק במהלך הדיון שבו התרשם מהעדר כנות הקשר).

השאלה המשפטית המרכזית : האם ניתן להחיל את "נוהל הבקשות הכללי" (המחייב יציאה מישראל כתנאי לדיון בבקשה) על בקשות למעמד מכוח זוגיות, כאשר קיים פסק דין המורה לבן הזוג הזר לצאת – זאת לאור ההלכות בבג"ץ סטמקה (1999) ובעע"מ אורן (2006), שפסלו דרישה גורפת ליציאה מהארץ כתנאי מוקדם לבחינת בקשות זוגיות, מטעמי מידתיות ופגיעה בזכות לחיי משפחה.

קשיים בהחלת הנוהל הכללי – נהלי הזוגיות עצמם תוקנו בעקבות עניין אורן וקובעים היום הוראות ספציפיות למקרה שבו בן הזוג הזר שוהה שלא כדין (כולל חובת בדיקה ראשונית של כנות הקשר). לכן קיים ספק אם הנוהל הכללי גובר עליהם.
גם אם הנוהל הכללי חל – עדיין חלות על הרשות חובות המשפט המנהלי: לקיים שימוע/ראיון ראשוני, לבסס תשתית עובדתית, לשקול את כלל השיקולים הרלוונטיים (ובהם הזכות לחיי משפחה של האזרח הישראלי), ולבחון קיומם של חריגים למדיניות.
הרשות כשלה – היא דחתה את הבקשה על הסף מבלי לקיים כל ראיון, מבלי לשקול את הנסיבות המיוחדות (מחלת אם המערער, בנו בעל הצרכים המיוחדים, שירות המילואים של המערער במלחמה), ומבלי לבחון חריגים אפשריים.
בית הדין לעררים טעה – הוא לא היה מוסמך "להיכנס בנעלי הרשות" ולערוך בעצמו חקירה/ראיון לבחינת כנות הקשר; תפקידו לבחון את סבירות החלטת הרשות בלבד.
בית המשפט ציטט בהרחבה את עניין סטמקה ואורן בדבר החשיבות שלא לכפות פרידה על בני זוג כתנאי מקדמי, ובדבר הצורך בנטל ראייתי מוגבר (לא ביציאה מהארץ) כאשר מתעורר חשד לפיקטיביות.

התוצאה בפסק הדין עמנואל קובו

הערעור התקבל – פסק דינו של בית הדין לעררים בוטל (כולל חיוב בהוצאות).
הרשות חויבת לקיים למערערים ריאיון לבחינת כנות הקשר, לעיין במסמכים שהוצגו, ולאחר מכן לקבל החלטה חדשה ומנומקת המביאה בחשבון את כלל השיקולים והנסיבות המיוחדות.
הרשות התבקשה לשקול תיקון נוהל הבקשות הכללי – הבהרת תחולתו על בקשות זוגיות ופירוט חריגים.
הסעד הזמני (איסור נקיטת צעדי אכיפה/הרחקה נגד המערערת) יעמוד בתוקף 30 יום נוספים לאחר החלטת בית הדין, אם יוגש ערר נוסף.
הרשות חויבה בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪.

ההלכות המנחות בעניין יציאה מהארץ כתנאי לבחינת כנות הקשר

ההלכות המרכזיות בתחום הן עניין סטמקה ועניין אורן. בעניין סטמקה קבע בית המשפט העליון כי מדיניות גורפת שלפיה בן זוג זר השוהה בישראל שלא כדין חייב לעזוב את הארץ לפני בחינת בקשתו אינה מידתית, משום שהיא פוגעת קשות בזכות לחיי משפחה של האזרח הישראלי. בית המשפט הוסיף כי במקרים של חשש ממשי לפיקטיביות ניתן להטיל נטל ראייתי מוגבר, אך עדיין יש לקיים בירור ראשוני ולא לפעול אוטומטית.

בעניין אורן הוחלה ההלכה גם על ידועים בציבור, ונקבע כי גם שם דרישת יציאה גורפת מן הארץ כתנאי לבחינת הבקשה אינה מידתית. יחד עם זאת, בית המשפט הותיר פתח למקרים חריגים שבהם בירור ראשוני מעלה יסוד סביר לחשש לקשר פיקטיבי, שאז ניתן לשקול צעדים מחמירים יותר. פסק דין קובו נשען על הלכות אלה, אך מרחיב את הדיון לסיטואציה של הפרת פסקי דין קודמים מצד בן הזוג הזר.

נהלי רשות האוכלוסין לבקשת מעמד למוזמן

נהלי רשות האוכלוסין העדכניים משקפים, לפחות על הנייר, את התובנות שנקבעו בפסיקה. נוהל 5.2.0009 קובע כי כאשר מוגשת בקשה למעמד עבור מוזמן השוהה בישראל שלא כדין, לא יורחק המוזמן עד לקבלת החלטה בבקשה, ובלבד שהבקשה הוגשה כדין ולפני תחילת אכיפה. הנוהל גם מורה כי יש להעביר את הבקשה לבחינה ראשונית של ראש צוות אשרות, אשר מוסמך להחליט אם יש צורך בבדיקות נוספות או אם קיימת מניעה לאשר את הבקשה בשלב זה.

פסק הדין בקובו מצביע על פער חשוב בין לשון הנהלים לבין האופן שבו הרשות יישמה אותם בפועל. בית המשפט העיר כי הרשות לא קיימה את מנגנון הבדיקה הראשונית שנקבע בנוהל הזוגיות, אלא בחרה לדחות את הבקשה על הסף בשל פסק הדין הקודם. זהו מסר משמעותי לכל מי שמטפל בבקשות להסדרת מעמד: עצם קיומו של הליך אכיפה או פסק דין קודם אינו אמור לייתר את חובת הבדיקה המנהלית הפרטנית.

הרשות חייבת לשקול את כל השיקולים הרלוונטיים של בת הזוג הזרה

המסר המרכזי מפסק הדין הוא שהרשות חייבת לשקול את כל השיקולים הרלוונטיים, ולא רק את שיקול שלטון החוק. מצד אחד, יש חשיבות רבה לכיבוד פסקי דין ולמניעת מצב שבו מי שהפר החלטה שיפוטית "יוצא נשכר" מהפרתו. מצד שני, יש לשקול בכובד ראש את הזכות לחיי משפחה, את הפגיעה באזרח הישראלי, את משך ההליך הצפוי, ואת האפשרות להסתפק באמצעים שפגיעתם פחותה.

פסק דין קובו גם מדגיש את חובת ההגינות המנהלית: לפני קבלת החלטה שלילית, במיוחד כאשר מדובר בזכות כה מהותית, על הרשות לבחון את המסמכים, את נסיבות החיים המשותפים, ואת טענות בני הזוג. הרשות אינה רשאית להפוך כלל כללי לחומת ברזל שאינה מאפשרת חריגים, במיוחד כאשר הנוהל עצמו פותח במילים "ככלל" ולא מציג רשימת חריגים סגורה. במצב כזה, חובת ההנמקה והאיזון מתחזקת במיוחד.

מתי אפשר לדרוש יציאה מהארץ כתנאי

סטמקה ואורן מלמדים שלא ניתן לדרוש יציאה מן הארץ באופן גורף, אך יש מקרים שבהם אפשר לשקול זאת לאחר בירור ראשוני אמיתי. למשל, כאשר כבר בשלב ראשון מתברר שקיימת אינדיקציה ברורה לקשר פיקטיבי, או כאשר התיעוד והראיות אינם תומכים בכנות הקשר. במילים אחרות, הדרישה ליציאה יכולה להיות חריג, לא נקודת המוצא.

פסק דין קובו מוסיף נדבך חשוב: גם כאשר קיימת הפרת פסק דין קודמת, עדיין אין זה מספיק כדי לדלג על בדיקת הכנות והנסיבות. בית המשפט לא שלל את האפשרות שבמקרים מסוימים ההפרה תשפיע על ההכרעה הסופית, אבל הוא הבהיר שבטרם תתקבל החלטה כזו יש לשמוע את בני הזוג, לבחון את הראיות, ולשקול גם נסיבות הומניטריות או חריגות. זהו הבדל חשוב בין שיקול כבד לבין כלל אוטומטי.

מומחיות משרד עורכי דין מריאנו להכין את התיק טרם הגשתו ובחינת כל העובדות

למי שמייצג זוגות מעורבים, פסק הדין יוצר נקודת ייחוס חשובה מאוד. כאשר לבן או בת הזוג הזר יש היסטוריה של שהייה שלא כדין או של פסקי דין קודמים, אין לוותר מראש על בקשה להסדרת מעמד, אך צריך להכין תיק ראיות חזק במיוחד. חשוב להציג מסמכים עקביים על מגורים משותפים, ניהול משק בית, תיעוד קשר משפחתי, תמונות, תצהירים, מסמכי בנק, וראיות נוספות המשקפות חיים משותפים אמיתיים. הסדרת מעמד של זוגות מעורבים.

במקרים כאלה כדאי גם להדגיש נסיבות חריגות: מצב רפואי של בן משפחה, ילדים עם צרכים מיוחדים, שירות מילואים, או כל נתון אחר שממחיש את עוצמת הפגיעה האפשרית בפרידה כפויה. פסק הדין קובו משקף נכונות שיפוטית ממשית להעניק משקל לנסיבות חיים מורכבות ולא להסתפק בנוסחאות נוהל יבשות. לכן, תכנון נכון של התיק ומסגור משפטי מדויק יכולים להשפיע מאוד על תוצאת ההליך.

פסק דין קובו אינו מבטל את סמכות הרשות לדרוש עמידה בדין, אך הוא מציב לה גבול ברור: אי אפשר לדחות בקשה להסדרת מעמד של זוג מעורב רק משום שבן הזוג הזר הפר פסק דין קודם. יש חובה לבדוק קודם את כנות הקשר, להפעיל שיקול דעת פרטני, ולשקול גם את הזכויות והנסיבות המיוחדות של בני הזוג. עבור מי שמבקש להסדיר מעמד בישראל, המשמעות היא שהדרך אמנם לא פשוטה, אבל גם לא חסומה מראש.

בר"ם 61508-10-25

בית המשפט העליון | השופטת ד' ברק-ארז | ניתן: 26.5.2026

בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבית משפט לעניינים מינהליים), שדחה ערעור על החלטת בית הדין לעררים, בעניינו של אזרח סין שביקש הסדרת מעמד מכוח קשר זוגי (ידועים בציבור) עם אזרחית ישראלית.

המבקש נכנס לישראל ב-2008 לצורכי עבודה; ניתן נגדו בעבר פסק דין המורה לו לצאת מהארץ (בעקבות דחיית בקשתו למעמד קבע), אך נותר בישראל שלא כדין.
לאורך השנים הגיש מספר בקשות מעמד שונות ואף סותרות: בקשת מקלט מדיני בטענת רדיפה על רקע נטייה מינית, לאחר מכן טענת רדיפה בשל המרת דת, ולבסוף – בקשה למעמד מכוח זוגיות עם המבקשת.
הרשות דחתה את בקשת הזוגיות בנימוק שלפי "נוהל הבקשות הכללי" עליו לצאת מהארץ טרם שתיבחן בקשתו. בית הדין לעררים דחה את הערר גם בשל חוסר ניקיון כפיים (המבקש רשום כנשוי בארצו ולא הציג היתר גירושין) והגרסאות הסותרות. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור אף הוא.

בית המשפט מציין כי מדובר באותה סוגיה עקרונית שנדונה ונדחתה קודם בבר"ם 2433-12-24 (עניין קובו) – היחס בין "נוהל הבקשות הכללי" (המחייב יציאה מהארץ כתנאי לדיון בבקשה) לבין "נהלי הזוגיות" (המחייבים בדיקה ראשונית של כנות הקשר). גם שם נדחתה בקשת רשות הערעור מאחר שלא נקבעה הלכה עקרונית מחייבת, וניתנה רק הערה (אגב אורחא) שעל הרשות להבהיר את היחס בין הנהלים.

הבקשה נדחתה – אינה עומדת באמת המידה המחמירה למתן רשות ערעור בגלגול שלישי.
בית המשפט מציין כי אמנם פסק דינו של המחוזי "מעורר קשיים מסוימים" בפרשנות היחס בין הנהלים, שאינה עולה בקנה אחד עם הקושי שהודגש בעניין קובו – אך אין בכך כדי להצדיק מתן רשות ערעור, בין היתר משום ש:
- מלאכת הבהרת הנהלים נמצאת בעיצומה – ביום 5.2.2026 פורסם נוסח מעודכן לנוהל בני זוג נשואים המסדיר את הסוגיה (מבלי לנקוט עמדה לגופם של התיקונים); תיקון מקביל בנוהל ידועים בציבור טרם פורסם.
- המקרה נסב בעיקרו על הנסיבות הפרטניות של המבקשים ועל הגרסאות הסותרות שמסר המבקש, ולא התעורר חשש לעיוות דין.
הבקשה לסעד זמני נדחתה גם היא , וללא צו להוצאות.

עמ"נ 32361-09-24 שנפר ואח' נ' רשות האוכלוסין וההגירה

כב' הדיינת תמר נאות פרי | ניתן: 5.1.2025

ערעור מינהלי על החלטת בית הדין לעררים, שדחה על הסף ערר על החלטת רשות האוכלוסין וההגירה שלא לטפל בבקשת המערער (אזרח גיאורגיה) להסדרת מעמד מכוח זוגיות עם המערערת (אזרחית ישראלית), עד שיצא מהארץ.

המערער נכנס לישראל ב-2016 באשרת תייר ונשאר לאחר פקיעתה שלא כדין.
בקשת מקלט מדיני שהגיש נדחתה, ובנובמבר 2021 ניתן נגדו פסק דין חלוט המורה לו לצאת תוך 7 ימים – אך הוא נשאר בישראל.
ביולי 2023 (כשנתיים לאחר מכן) המערער והמערערת הגישו בקשה משותפת למעמד מכוח "נוהל חיים משותפים" (5.2.0009), ובאוגוסט 2023 נישאו ב"נישואי יוטה".
הרשות דחתה את הבקשה בהסתמך על סעיף ג.1.ד(3) לנוהל הטיפול הכללי, לפיו בקשה של מי שניתן נגדו פסק דין המחייב יציאה מהארץ לא תטופל עד לאחר יציאתו. הערר הפנימי נדחה מאותו טעם.
בערר לבית הדין (הערר נשוא הערעור) נודע לראשונה שהמערערת בהיריון (אישור רפואי מיום 10.6.2024) – נתון שלא היה קיים/ידוע קודם. בית הדין דחה את הערר על הסף, בקבעו שהמערער "עשה דין לעצמי" ואין להושיט לו סעד, תוך הפניה לפסיקה תומכת (עניין אוחנה).

המערערים: הרשות מעולם לא בחנה את הבקשה לגופה, לא התחשבה בשינוי הנסיבות המהותי (ההיריון), והציגו ראיות לכנות הקשר; ביקשו ללמוד גזירה שווה מעניין קובו.
המשיבה : המערער חסר ניקיון כפיים בהפרת פסק דין חלוט; ההיריון אינו גורע מחובתו לצאת; עניין קובו אינו רלוונטי (טרם חלוט, הוגשה עליו בקשת רשות ערעור).

מה הכריע בית המשפט בנסיבות ההיריון

קיימת פסיקה ענפה (עניין אוחנה ואחרים) התומכת בכך שאין פגם בהחלטה המיישמת את הסעיף באופן גורף כלפי מי שמפר פסק דין.
אולם קיימת גם פסיקה (עניין קובו, עניין אדוסי, עניין אלטורק (לפיה הסעיף אינו "הרמטי" – ניתן לחרוג ממנו במקרים בהם מוצגות נסיבות חריגות/טעמים כבדי משקל, כשהנטל על המבקשים.
אף הרשות עצמה (בבקשת רשות הערעור שהגישה בעניין קובו) הודתה כי מדובר ב"כלל מנחה" הניתן לסטייה ולא במדיניות גורפת, ושבמקרה המתאים תיבחן הבקשה חרף קיום פסק הדין.
פסק הדין נשוא הערעור (שדן בערר הפנימי) היה סביר בזמנו, שכן נתון ההיריון לא היה ידוע כלל באותו שלב.
אולם כעת המצב שונה – ההיריון עשוי להוות "נסיבה חריגה" המצדיקה סטייה מהכלל, ויש לאפשר לרשות לשקול זאת מחדש, ולא לקבוע מסמרות מראש.

התוצאה

הערעור התקבל חלקית : על המערערים להגיש מיידית (תוך 7 ימים) בקשה חדשה/השלמת טיעון לרשות, בפירוט הנסיבות החדשות (ההיריון) והנימוקים לסטייה מהכלל.
על הרשות לתת החלטה חדשה בהקדם האפשרי – זאת מכוח "כלל אי-הסופיות" של החלטות מינהליות, לאור שינוי נסיבות ממשי.
טענת המערער נגד תוקף פסק הדין הקודם נדחתה מכל וכל.
בית המשפט נמנע מלהכריע בשאלת היחס/העדיפות בין "נוהל הטיפול הכללי" לבין "נוהל חיים משותפים".
לא נפסקו הוצאות לטובת המערערים, חרף קבלה חלקית של עמדתם – משום שההליך כולו היה מיותר אילו המערער היה מקיים את פסק הדין הקודם מלכתחילה.

עמ"נ 14614-10-25 פנחס ואח' נ' מדינת ישראל

לפני כבוד השופט עודד מאור | ניתן: 20 אוקטובר 2025

ערעור על החלטתו הסופית המתוקנת של בית הדין לעררים, שדחה ערר על סירוב רשות האוכלוסין וההגירה לטפל בבקשת המערערים – אזרחית ישראלית ואזרח סין – למעמד מכוח "נוהל הזוגיות" (ידועים בציבור), וזאת עד שהמערער יצא מהארץ.

המערער שהה בישראל כדין מ-2006 (אשרת עבודה), ולאחר מכן הגיש בקשת מקלט שנדחתה בכל הערכאות (כולל ערר וערעור לבית המשפט המחוזי, שנמחק לבקשתו ב-2022).
לאחר מיצוי ההליכים – חלה עליו חובה לצאת מהארץ, אך נשאר בישראל.
ב-2024 הגיש בקשה הומניטרית, שלא טופלה מהטעם שלא יצא מהארץ.
ביוני 2025 הגישו המערערים בקשה למעמד מכוח זוגיות; היא נדחתה, כמו גם הערר הפנימי.
בית הדין לעררים (בהחלטה ראשונה) הורה לרשות לזמן את בני הזוג לראיון בהתבסס על "הלכת קובו" – אך לאחר בקשת עיון חוזר מטעם הרשות, ההחלטה בוטלה ובמקומה ניתנה החלטה סופית מתוקנת שדחתה את הערר, בנימוק שהמערערים לא הניחו תשתית ראייתית בסיסית לכנות הקשר (חרף הזדמנות שניתנה להם), ולכן "הלכת קובו" אינה חלה במקרה זה.

מה המערערים טענו

שגה בית הדין בכך שדרש מהם להוכיח את "טיב הקשר" – שכן זו סמכות הרשות בלבד, ולא של בית הדין.
לאור עניין קובו, עניין סטמקה ועניין אורן – יש לבחון כנות קשר גם כשקיים פסק דין נגד האזרח הזר, ולא להתנות בדיקת הבקשה ביציאתו.

האם לבית הדין לעררים יש סמכות לבחון את טיב הקשר ?

הערעור נדחה, אך מטעמים שונים מאלה של בית הדין לעררים.
צדקו המערערים בחלק אחד: לא היה מקום לבית הדין לעררים "להיכנס בנעלי הרשות" ולדרוש הוכחת טיב הקשר – זהו תפקיד הרשות בלבד.
אך – המקרה שונה מהותית מעניין סטמקה ואורן ומעניין קובו: שם לא ננקטו הליכי אכיפה ולא ניתן פסק דין המחייב יציאה; כאן קיים פסק דין חלוט המחייב את המערער לצאת, שאותו הוא מפר באופן שיטתי לאורך שנים, מבלי לטעון לכל נסיבה חריגה המצדיקה בירור הבקשה בעודו בארץ.
הלכת קובו אינה חלה – שכן שם התקיימו נסיבות שונות מהותית, ובית המשפט העליון כלל לא קבע שם הלכה עקרונית מחייבת (רק דחה בקשת רשות ערעור).
אף רמזים במכתבים שצורפו (שהצדדים "כמעט גרים ביחד", מתקשרים באמצעות אפליקציית תרגום) דווקא חיזקו את הרושם שאין נסיבות חריגות המצדיקות בדיקה מיידית של הקשר בטרם ביצוע פסק הדין.
חובת קיום פסק דין אינה עניין של בחירה – מהווה מרכיב הכרחי של שלטון החוק; אי – כיבודו הוא פגיעה חמורה בו.
ביחס לזכות לחיי משפחה: זו זכות יסוד מוכרת, אך אינה מוחלטת ואינה מקנה למערער הזר "זכות קנויה" להקים משפחה דווקא בישראל. מול חובת הציות לפסק הדין – גוברת החובה לשמור על שלטון החוק והאינטרס הציבורי במניעת ניצול לרעה של הליכי התאזרחות.
לאחר שיצא המערער מהארץ, וככל שיבקשו – תיבחן הבקשה לגופה, ואם יוכח קשר כן – יינתן לו אשרת כניסה מתאימה. אין מדובר בנזק בלתי הפיך או בסתימת הגולל על הבקשה.

התוצאה

הערעור נדחה – אין להתערב בהחלטת הרשות/בית הדין הדורשת יציאת המערער מהארץ טרם בירור בקשת הזוגיות.
לפנים משורת הדין, ומאחר שלא התבקשה תשובה – לא נפסק צו להוצאות.
ערבון, אם הופקד, יושב למערערים.

עמ"נ 17306-01-26 שאייבה רגינה ואח' נ' מדינת ישראל – רשות האוכלוסין
בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע | השופט: דניאל בן טולילה | פסק הדין ניתן ביום 18.5.2026.

המערער, אזרח גאורגיה, נכנס לישראל בשנת 2016 באשרת תייר ונותר בארץ לאחר שפג תוקפה.

בשנת 2017 הגיש בקשת מקלט, שנדחתה.
בשנת 2019 ניתן נגדו פסק דין חלוט המחייב אותו לעזוב את ישראל באופן מיידי.
למרות זאת, הוא נשאר בישראל במשך שנים בניגוד לפסק הדין.
בשנת 2023 הגישו המערערים בקשה להסדרת מעמדו מכוח הקשר הזוגי.
בשנת 2024 נולדה להם בת משותפת.
רשות האוכלוסין הודיעה כי לא תטפל בבקשה כל עוד המערער לא יקיים את פסק הדין ויעזוב את הארץ.

המערערים טענו כי:

טובת הילדה מחייבת שלא להפריד בינה לבין אביה.
הרשות הייתה חייבת לבדוק את כנות הקשר הזוגי באמצעות ריאיון לפני דרישת היציאה מהארץ.
ההחלטה בלתי סבירה, בלתי מידתית ומנוגדת לפסיקה קודמת (ובמיוחד לעניין קובו).
הם נישאו ולכן היה צריך לבחון את עניינם במסלול של בני זוג נשואים.
המערער אף טען שלא היה מודע להליך שבו ניתן פסק הדין משנת 2019.

רשות האוכלוסין טענה כי:

המערער מפר פסק דין במשך כ-7 שנים.
אין מדובר בדחיית הבקשה אלא רק בדחיית הטיפול בה עד לקיום פסק הדין.
המדיניות מעוגנת בנהלי הרשות.
אם תתקבל עמדת המערערים, הדבר יעודד שוהים בלתי חוקיים להפר פסקי דין ולהקים משפחה כדי לעקוף אותם.

בית המשפט דחה את הערעור.

הנימוקים המרכזיים

חובה לכבד פסקי דין

בית המשפט קבע כי אין לקבל מצב שבו אדם מתעלם במשך שנים מפסק דין חלוט ולאחר מכן מבקש סעד חדש מאותה רשות.

לדברי השופט:

הדרישה לקיים תחילה את פסק הדין היא "מתבקשת ואף ראויה".

לרשות האוכלוסין שיקול דעת רחב

לבית המשפט כמעט שאין מקום להתערב בהחלטות רשות האוכלוסין בנושאי כניסה לישראל והסדרת מעמד, אלא אם מדובר בהחלטה בלתי סבירה באופן קיצוני.

במקרה זה נקבע שהחלטת הרשות הייתה סבירה.

הולדת הילדה אינה יוצרת חריג אוטומטי

בית המשפט הכיר בכך שטובת הילדה היא שיקול חשוב.

עם זאת נקבע כי:

לידת ילד אינה מעניקה אוטומטית מעמד.
אם כל זוג עם ילד יקבל פטור מקיום פסקי דין, הדבר ירוקן את האכיפה מתוכן.
ניתן לבחון את הבקשה לאחר שהמערער יעזוב את ישראל.

אין חובה לערוך ריאיון לפני היציאה מהארץ כאשר קיים פסק דין חלוט

בית המשפט הבחין בין שני מצבים:

כאשר אין פסק דין קודם – יש לערוך ריאיון לבדיקת כנות הקשר.
כאשר כבר קיים פסק דין המחייב יציאה מהארץ – ככלל אין כלל טיפול בבקשה לפני קיום פסק הדין.

עמדה זו אף עוגנה בתיקון לנוהל בני הזוג שנכנס לתוקף בפברואר 2026.

המקרה אינו חריג

בית המשפט ציין שקיימים מקרים חריגים שבהם ניתן יהיה לטפל בבקשה גם לפני היציאה מהארץ (למשל מחלה קשה, סכנת חיים במדינת המוצא וכדומה).

אולם המקרה של המערערים אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים.

ההסתמכות על פסק דין "קובו" נדחתה

קובו עסק בנסיבות מיוחדות מאוד.
הוא אינו יוצר הלכה כללית.
נסיבות המקרה הנוכחי שונות לחלוטין.

הטענות נגד פסק הדין הישן נדחו

בית המשפט סירב לדון מחדש בטענה שהמערער כלל לא ידע על ההליך שבו חויב לעזוב את הארץ.

נקבע כי מדובר בפסק דין חלוט מלפני שנים רבות, והטענות אינן מגובות בראיות ואף אינן מתיישבות עם העובדות.

בית המשפט:

דחה את הערעור.
הותיר על כנה את החלטת רשות האוכלוסין שלא לטפל בבקשה לפני יציאת המערער מהארץ.
חייב את המערערים בהוצאות בסך 7,000 ₪.
קבע שהצו המחייב את המערער לעזוב את ישראל נשאר בתוקפו, ואם לא יעשה כן רשאית הרשות לנקוט הליכי הרחקה.

פסק הדין קובע באופן ברור כי כאשר קיים פסק דין חלוט המחייב אזרח זר לצאת מישראל. רשות האוכלוסין רשאית, ואף פועלת בהתאם לנוהל, להימנע מלדון בבקשה חדשה להסדרת מעמד עד לקיום פסק הדין. רק במקרים חריגים ויוצאי דופן ניתן יהיה לסטות מכלל זה. בית המשפט ראה במדיניות זו אמצעי חיוני לשמירה על שלטון החוק ועל כיבוד פסקי דין.

שאלות נפוצות שלכם ותשובות שלנו

האם אפשר להסדיר מעמד בישראל גם אם בן הזוג הזר שוהה בארץ שלא כדין?
כן, במקרים רבים ניתן להגיש בקשה להסדרת מעמד גם כאשר בן הזוג הזר שוהה בישראל שלא כדין, אך הרשות תבחן את הבקשה בזהירות מוגברת ובדרך כלל תדרוש הוכחות חזקות לכנות הקשר.

האם הפרת פסק דין קודם שוללת אפשרות לקבל מעמד בישראל?
לא בהכרח. פסק הדין קובו קבע שהפרת פסק דין היא שיקול חשוב, אבל היא אינה מאפשרת לרשות לדחות את הבקשה על הסף בלי בדיקה ראשונית של הקשר והנסיבות.

האם משרד הפנים חייב לבדוק את הבקשה לפני שהוא דורש יציאה מהארץ?
בדרך כלל כן, כאשר מדובר בבקשה מכוח זוגיות. הפסיקה קבעה שיש לקיים לפחות בדיקה ראשונית של כנות הקשר, ולא להחיל דרישת יציאה אוטומטית בכל מקרה.

מה זה נוהל 5.2.0009?
זהו הנוהל שמסדיר את הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין. הנוהל כולל בדיקה של כנות הקשר, מרכז החיים והמסמכים התומכים בבקשה.

מה ההבדל בין בני זוג נשואים לידועים בציבור בהליך לקבלת מעמד ?
בני זוג נשואים נהנים מראיה פורמלית של הנישואין, אבל עדיין צריכים להוכיח קשר אמיתי. ידועים בציבור צריכים להוכיח גם את עצם הזוגיות וגם חיים משותפים וניהול משק בית משותף.

האם נישואין נותנים אזרחות ישראלית אוטומטית ?
לא. נישואין הם אינדיקציה חשובה, אבל אינם מקנים אזרחות אוטומטית. עדיין יש צורך בהליך מדורג ובבדיקה של כנות הקשר ויתר התנאים.

מה קורה אם משרד הפנים סבור שהקשר פיקטיבי?
במקרה כזה הרשות רשאית להחמיר את הבדיקה, לדרוש ראיות נוספות, ולעיתים לסרב לבקשה. עם זאת, עליה לבסס את ההחלטה על בדיקה ראשונית אמיתית ולא על הנחה אוטומטית.

האם בית הדין לעררים יכול לבדוק בעצמו אם הקשר אמיתי ?
בדרך כלל לא. בית הדין בוחן את סבירות החלטת הרשות, ולא מחליף אותה בבחינה עובדתית ראשונית של הקשר. זה היה אחד המסרים החשובים בפסק הדין קובו.

מה המסמכים הכי חשובים לבקשה להסדרת מעמד?
בדרך כלל חשוב לצרף תעודות מצב אישי, תעודת יושר, מסמכי מגורים משותפים, תמונות, תצהירים, תכתובות, מסמכי בנק וראיות למרכז חיים משותף.

כמה זמן לוקח הליך הסדרת מעמד לבן זוג זר ?
משך ההליך משתנה לפי סוג הקשר, סוג הבקשה והנסיבות. בפועל, מדובר בדרך כלל בהליך ארוך ומדורג, ולא בהליך מיידי.

האם בן זוג זר שנדרש לעזוב את הארץ יכול לחזור אחר כך?
לעיתים כן, אם הרשות משתכנעת בכנות הקשר ובשאר תנאי ההליך. אבל פסק דין קובו מדגיש שלא תמיד ניתן או נכון לדרוש יציאה מלכתחילה לפני בדיקה ראשונית.

האם אפשר לערער על החלטת סירוב של משרד הפנים?
כן. בדרך כלל יש אפשרות לערר פנימי, ובהמשך ערר לבית הדין לעררים או הליך מנהלי מתאים, לפי סוג ההחלטה והמחוז הרלוונטי.

האם כדאי להגיש את הבקשה לבד או עם עורך דין?
אפשר להגיש גם לבד, אבל הליך כזה מורכב מאוד, במיוחד כשיש בעיית שהייה שלא כדין או פסקי דין קודמים. ליווי משפטי יכול לצמצם טעויות ולהגדיל את הסיכוי לתיק חזק ומסודר.

מה החשיבות של פסק הדין קובו לזוגות מעורבים ?
החשיבות היא שהרשות אינה יכולה להתעלם מזכותו של האזרח הישראלי לחיי משפחה. גם כשיש הפרת פסק דין, עדיין חייבת להיעשות בחינה פרטנית של הקשר ושל הנסיבות.

האם אפשר לקבל מעמד בישראל גם אם אחד מבני הזוג שוהה בארץ שנים רבות בלי אשרה?
כן, ייתכן, אבל זה תלוי בנסיבות, בראיות לקשר אמיתי, ובהתנהלות מול הרשות. ככל שהשהייה הבלתי חוקית ממושכת יותר, כך עולה רמת הבדיקה והקושי.

האם יש מקרים שבהם הרשות תוותר על דרישת היציאה מהארץ ?
כן, במיוחד כאשר כבר נערכה בדיקה ראשונית או כאשר יש נסיבות חריגות, הומניטריות או משפחתיות המצדיקות זאת. גם בפסיקה נקבע שיש מקום לחריגים ולא רק לכלל נוקשה.

מה עושים אם הזוג כבר נשוי אבל יש בעיית מעמד של בן הזוג הזר?
יש להגיש בקשה מסודרת להסדרת מעמד, לצרף תיעוד תומך, ולהתמודד גם עם ההיסטוריה של השהייה וההליכים הקודמים. נישואין אינם פותרים אוטומטית את הבעיה, אבל הם יכולים לחזק מאוד את הבקשה.

האם אפשר להסדיר מעמד גם לזוגות ידועים בציבור ?
כן. נוהל 5.2.0009 עוסק גם בבני זוג שאינם נשואים. במקרה כזה חשוב במיוחד להוכיח חיים משותפים, משק בית משותף וקשר כן ואמיתי.

מה יכולה להיות הסיבה לדחייה על הסף ?
לרוב הרשות תטען לכך שיש פסק דין קודם, שהייה שלא כדין, חוסר תום לב או חשש לקשר פיקטיבי. פסק דין קובו מחייב לבדוק האם הדחייה על הסף הייתה מוצדקת או שיש מקום לבחינה ראשונית.

עו"ד שקד מריאנו מומחה להגירה ולייצוג זוגות מעורבים בישראל

זוגות המצויים בסיטואציה מורכבת זו נדרשים שלא להמתין להליכי אכיפה והרחקה. יש לפעול באופן מיידי להכנת תיק ראיות מקיף, מבוסס ועקבי המוכיח את כנות הקשר ומשק הבית המשותף (תצהירים, מסמכי בנק, מגורים משותפים), לצד מיפוי וביסוס משפטי של כל נסיבה חריגה שעשויה להצדיק החרגה מכלל היציאה. מומלץ להסתייע בליווי משפטי מקצועי לבניית אסטרטגיה מדויקת מול רשות האוכלוסין. כפי שניתן לראות לא תמיד יש זכות לבן או בת הזוג להישאר בישראל לאחר שיש כבר פסק דין חלוט, לכן במצבים אלו חובה לקבל ייצוג הולם כדי להימנע מטעויות.