תביעה נזיקית בשל סרבנות גט – כשהדין פוגש את פקודת הנזיקין
מהי סרבנות גט ?
"תופעת סרבנות גט הוכרה בפסיקה כתופעה חברתית פסולה הפוגעת בחירותו ובכבודו של בן הזוג אשר לעתים מוצא את עצמו מוחזק כבן ערובה במערכת נישואין שהסתיימה הלכה למעשה ונתון לחסדיו של בן הזוג האחר אשר פועל לרוב ממניעים זרים כגון נקמנות או במטרה להשיג לעצמו יתרונות כלכליים או אחרים" (תמ"ש 17454-08-15 פלונית נ' פלוני (אסיר), עמוד 8 לפסק הדין).
"תופעת מעוכבות הגט הינה מהתופעות החברתיות-משפטיות הקשות והמורכבות עימן מתמודדות נשים בישראל" (כדברי הנשיאה בדימוס כבוד השופטת דורית בייניש בבג"צ 104/06 מרכז צדק לנשים נ' הנהלת בתי הדין הרבניים [פורסם בנבו] (19.9.2010))."
בבג"צ 2123/08 פלוני נ' פלונית, פ"ד סב(4) 678 (2008) קבעה כב' השופטת ארבל בפסקה 17 לפסק דינהּ כי:
"תופעת סרבנות הגט היא קשה ומורכבת ולצערנו אינה חדשה לנו. היא כרוכה בפגיעה קשה וכואבת באישה הנותרת כבולה לנישואין שאין היא מעוניינת בהם עוד: חירותה נפגעת, כבודה ורגשותיה נפגעים וזכותה לחיי משפחה נפגעת גם היא – זכויות אלו הוכרו בשיטתנו כולן כזכויות הנהנות ממעמד חוקתי וראשון במעלה … בתוך כך נפגעת גם זכותה של האישה לאוטונומיה, זכותה של האישה להגשים עצמה כאדם חופשי, זכותה לבחור את גורלה, לכתוב את סיפור חייה – להחליט, היא ורק היא, האם ומתי יבוא על סיומו קשר נישואין שאין היא רוצה בו עוד והאם ומתי תבחר לקשור עצמה בקשר כזה בשנית."
בעצם סרבנות גט היא מצב שבו אחד מבני הזוג מסרב להתגרש, למרות הליך גירושין או החלטה שיפוטית מתאימה. הדין הישראלי מכיר בכך שבנסיבות מסוימות, סירוב מתמשך זה עשוי להקים אחריות משפטית ולא רק מוסרית. הפסיקה הדגישה כי אין מדובר רק בעוגמת נפש רגילה, אלא בפגיעה ממשית בזכויות יסוד של האדם, לרבות חירותו, כבודו, פרטיותו ואפשרותו לבנות חיים חדשים. דף הבית.
במקרים מתאימים, התנהגות זו עשויה להצדיק גם תביעה אזרחית לפיצויים וגם נקיטת צעדים פליליים, אם הופרה הוראה חוקית של בית הדין הרבני. לכן, חשוב לבחון כל תיק לפי נסיבותיו, לפי ההחלטות שניתנו בו ולפי משך הסירוב בפועל.
בפסיקה הישראלית כבר הוכרה סרבנות גט, בנסיבות המתאימות, כבסיס לעילת נזיקין, ובמקביל גובשה גם מדיניות תביעה פלילית במקרים של אי-ציות לצו שיפוטי של בית הדין הרבני למתן או קבלת גט.
האם אפשר לתבוע נזיקין בגין סרבנות גט רק אם ישנו גט מבית הדין הרבני ?
יש לשים לב אין סרבנות גט אלא אם כן ניתן פסק דין לחיוב בגט זה נקבע בשורת פסקי דין בערכאות הדיוניות : כך בתמ"ש ( קריות) 48362-07-12 מיום 28/02/0213 ( פורסמה בנבו). תמ"ש 19480/05 ( כפר סבא) פורסם בנבו) תמ"ש רשל"צ 30560/07 ( פורסמה בנבו).
יש גישה שונה כי ניתן לפסוק פיצויים בגין עיגון אף במועד שלפני חיוב בגט ואף ללא חיוב שכזה: תמ"ש ( ירושלים) 6743/02 (פורסם בנבו) תמ"ש( ירושלים) 21162/07 ( פורסם בנבו 02/01/2010) ותמ"ש 6743/02 (ירושלים) ( פורסם בנבו 21/0/7/2008) תמ"ש 44-04-09 (פורסם בנבו 09/08/2011) תמ"ש ( ת"א) 12526-02-13 (פורסם בנבו 10/05/2013) בערכאת הערעור בעמ"ש ( חיפה) 23464-10-09.(פורסם בנבו 06/10/11).
בעמ"ש ( ת"א) 46631-05-11 ( מ23/01/2014 פורסם בנבו) אומר כב' השופט שנלר:
"הנה כי כן, לכאורה, אכן הגישה הרווחת כי עילת התביעה בתביעת נזיקין בגין סרבנות גט, אינה נעוצה בהוראת בית הדין הרבני, בדרגה זו או אחרת, אלא בעצם ההתנהלות של מי מבני הזוג, אשר – ככל שעסקינן בעוולת הרשלנות – יש לראותה כהתנהלות בלתי סבירה, אשר צפוי שתגרום לנזק.
אולם, אם נבחן הן את הפסיקה שהובאה לעיל, והן את הספרות המשפטית, כפי שהובאה לעיל, נימצא למדים כי בהתאם לגישה הראשונה, תנאי לקביעה בדבר סרבנות גט, חיוב או כפיה על-ידי בית הדין. בהתאם לגישה השניה, גם המלצה, דהיינו דרגה נמוכה יותר. דהיינו, קיימת זיקה לבית הדין הרבני ולהוראותיו, במסגרת שתי גישות אלו.
לכאורה, בכל הקשור לגישה השלישית, היא אינה מתנה – על-פני הדברים – את העילה בקביעת בית הדין הרבני, אולם אם נבחן את הפסיקה העוסקת בגישה זו, ניווכח כי בכל אותם מקרים בהם נקבע על-ידי בית המשפט כי קיימת סרבנות גט, בסופו של יום, הורה בית הדין על חיוב בגט או הוראה דומה הגם שבדרגה נמוכה יותר, ומשכך, גם נקבע בפסקי הדין השונים כי אין מניעה להקדים את המועד בו"
המסגרת המשפטית בנזיקין לסרבן גט
תביעת נזיקין בגין סרבנות גט נשענת בעיקר על שתי עילות: רשלנות והפרת חובה חקוקה. בפסיקה ובספרות הובהר כי בתי המשפט ראו בסרבנות גט פגיעה ממשית באוטונומיה, בכבוד, בחירות ובשלווה של בן או בת הזוג המסורבים, ולכן הכירו באפשרות לפיצוי נזיקי. עם זאת, בפועל, עילת הרשלנות היא זו שנחשבת לבסיס המרכזי והיציב יותר, בעוד שעוולת הפרת חובה חקוקה, לרבות בהקשר של סעיף 287(א) לחוק העונשין, נבחנת בזהירות רבה יותר.
הטיעון המשפטי המקובל הוא שסירוב לקיים פסק דין או החלטה רבנית המחייבת גט אינו רק עניין הלכתי-אישי, אלא גם הפרה של חובה משפטית בעלת השלכות אזרחיות ופליליות. מנגד, החשש מגט מעושה מלווה את כל ההליכים, ולכן גם כאשר בית המשפט מכיר בעילה, הוא עושה זאת בזהירות ותוך התייחסות למועד קיומה של ההפרה ולנסיבות הספציפיות של כל מקרה.
האם גבר גם יכול לתבוע בגין סרבנות גט ?
הפסיקה אינה מבחינה בין גבר מסורב גט לבין אישה מסורבת גט אולם יש להבחנה המגדרית השפעה על היקף הנזק הנפסק בכל מקרה ומקרה לאור השוני במצבם של כל אחד מבני הזוג בהתאם להלכה היהודית. יש לבחון כל מקרה לגופו ולמעשים של הצדדים בכל המצבים האפשריים.
(עמ"ש (מחוזי חי') 23464-10-09 א' ש' נ' ד' ש' [פורסם בנבו] (6.10.2011); תמ"ש (משפחה ירושלים) 21162/07 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (21.1.2010); תמ"ש (משפחה ירושלים) 46820-03-10 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (4.9.2012)))
גובה הפיצוי ופיצויים מוגברים מסרבן גט
על פי הפסיקה, כדי לקבוע אם יש סרבנות גט, "… יש לבדוק כל מקרה לגופו"… ראה עמ"ש (חי) 23464-10-09 א.ש. נ' ד.ש. (06.10.11) (פורסם במאגר נבו).
בתי המשפט לענייני משפחה הכירו בנזק בר פיצוי הנובע מפגיעה באוטונומיה, כפועל יוצא מסרבנות גט (ר' לעניין זה, דברי כב' השופט גרינברגר בתמ"ש (משפחה ירושלים) 3950/00 פלונית נ' פלוני [פורסם בנבו] (23.1.2001); דברי כב' השופטת ארבל בבג"ץ 2123/08 לעיל וכן דברי כב' השופט חשין בבג"ץ 2123/08 לעיל וכן דברי כב' השופט חשין בע"פ 115/00 טייב נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(3) 289, 330-329 (2000)).
היקף הפיצוי נקבע על דרך האומדנה בהתבסס על נסיבות המקרה ובחומרת הפגיעה שנגרמה לניזוק. השיקולים הניצבים לפני בית המשפט להערכת היקף הפיצוי פורטו במסגרת תמ"ש 22970-11-11 (משפחה ירושלים) ע' ש' נ' מ' ש' [פורסם בנבו] (17.4.2013):
"האם מסורב הגט הינו הבעל או האישה; גיל האישה; האם הוקנתה למסורב הגט זכות לקבל היתר לשאת אישה שניה; האם בפועל נמנעה ממסורב הגט חיי זוגיות או חיי משפחה אחרים עקב סרבנות הגט; משך סרבנות הגט; הערכת התנהגותו הבלתי ראויה של בן הזוג סרבן-הגט; וכן – האם בסופו של דבר חזר בו בן הזוג סרבן הגט מסירובו, ובני הזוג כבר היו גרושים שעה שניתן פסק הדין בעניינם; וכן שיקולים נוספים הקשורים לנסיבות העניין הספציפי העומד בפני בית המשפט ולהשלכות המיוחדות שהיו לכך על בן הזוג הנפגע."
הלכה למעשה, נפסקו על ידי בתי המשפט השונים סכומים שונים כפיצוי בגין פגיעה הנגרמת בשל סרבנות גט, בשיעורים מגוונים, לפי נסיבות המקרים הספציפיים שעמדו בפניהם."
גישתו של כב' השופט ויצמן בתמ"ש (משפחה כ"ס) 19480/05 פלונית נ' עיזבון המנוח פלוני ז"ל [פורסם בנבו] (30.4.2006), הסבור כי ראוי לאמץ אומדן סביר ואחיד כפיצוי בגין עוגמת הנפש הנגרמת למסורבת הגט, ובסך של 3,000 ₪ לכל חודש בו מסרב הסרבן למתן הגט, על אף החלטת בית הדין הרבני. פסיקה כזו, לדידו של כב' השופט ויצמן, היא מתונה וסבירה אשר לא תביא לפסילתו של הגט כגט "מעושה":
"מהטעמים שפירטתי לעיל, אשר עיקרם מדיניות משפטית שבבסיסה רצון לצמצם התנגשות והתגוששות בין הערכאות ומניעת חשש להיווצרות "גט מעושה" איני סבור כי בכל הקשור לסרבנות גט ראוי להטיל פיצויים עונשיים מוגברים וזאת על אף שאין חולק שמעשהו של הסרבן ראוי לכל גינוי ואפשר שבנסיבות אחרות ראוי היה להטיל על שיכמו את עונש הפיצוי המוגבר נוכח זדוניות המעשה.
פסיקת פיצויים מוגברת באה, בין השאר, לשרת מדיניות שיפוטית לפיה בצד הפיצוי לניזוק שמטרתו להטיב את נזקיו אנו מענישים את המזיק על מנת שלא יחזור על מעשיו, ואולם בעניין הנדון נראה כי מדיניות משפטית ראויה הינה זו שתכליתה למנוע חשש ל"גט מעושה" ע"י קביעת נורמה לפסיקת פיצוי סביר בגין סרבנות גט שעיקרה חיוב חודשי בסכום חודשי סביר שאינו יכול להיחשב כסכום מופרז שיש בו להוות לחץ כספי משמעותי. מאחר ורצוי להגיע לפסיקת פיצויים אחידה בתובענות כנגד סרבני גט הרי שלמרות שבנדון אין, כאמור, חשש ל"גט מעושה" אין לפסוק בנדון פיצויים מוגברים."
רכיבי העוולה לסרבנות גט מבוסס על עילת הרשלנות והפרת חובה חקוקה
בעוולת הרשלנות, התובעת או התובע נדרש להראות כי לבן הזוג הסרבן הייתה חובת זהירות, כי החובה הופרה, וכי נגרם נזק וקשר סיבתי בין ההפרה לנזק. בפסיקה הודגש כי עצם קיומו של קשר הנישואין, בצירוף חובת תום הלב והחובה לנהוג בכבוד ובאחריות כלפי בן הזוג, עשוי לבסס את רכיב החובה. הנזק הנפוץ ביותר הוא נזק לא ממוני: סבל, בדידות, השפלה, פגיעה בחיים האישיים, פגיעה ביכולת לבנות זוגיות חדשה ולעיתים גם פגיעה כלכלית נלווית.
בעוולת הפרת חובה חקוקה, הוויכוח המרכזי הוא האם סעיף 287(א) לחוק העונשין נועד גם "לטובתו או להגנתו" של המסורב או המסורבת, כנדרש בדין הנזיקי. לפי הניתוח המסורתי, זהו טיעון אפשרי אך פחות נוח מהמסלול של רשלנות, משום שסעיף 287 נושא אופי כללי של ציות להוראה חוקית, ולאו דווקא הוראה שנועדה להגן על אדם מסוים. לכן, בפועל, בתי המשפט נטו לבסס את הסעד האזרחי בעיקר על רשלנות, גם כאשר סעיף 287 שימש כרקע נורמטיבי חשוב.
בתביעות של סרבנות גט חלו בפסיקה ארבע התפתחויות: התפתחות ראשונה – תחילה הכירו בתי המשפט לענייני משפחה בתביעות נזיקין רק במקרה בו בית הדין הרבני קבע שיש לכפות או לחייב בגט. התפתחות שניה – חלק מהשופטים הכירו בתביעות נזיקין גם כאשר אין כפיה או חיוב בגט, אלא מדובר במצווה או בהמלצה. התפתחות שלישית – חלק מהשופטים הכירו בתביעות נזיקין גם בגין תקופה שלפני החיוב או המלצה לגט. התפתחות רביעית – חלק מהשופטים הסכימו לפסוק פיצויים גם בהעדר פסיקה רבנית לגבי מתן גט, אם הוכח שאין כל בסיס להמשך קשר הנישואין וצד אחד הקים כבר משפחה חדשה וכד'.
ניתן לבסס תביעת נזיקין בגין סרבנות גט, על שתי עוולות, המצויות בפקודת הנזיקין:
האחת – עוולת הרשלנות, ס' 35, 36 לפקודת הנזיקין.
השנייה – עוולת הפרת חובה חקוקה, ס' 63 לפקודת הנזיקין, כאשר הפרת החובה החקוקה מתבססת על הפרת סעיף 287 לחוק העונשין, הקובע:
"המפר הוראה שניתנה כשורה מאת בית משפט או מאת פקיד, או אדם, הפועל בתפקיד רשמי ומוסמך לאותו עניין, דינו – מאסר שנתיים".
ס' 35 לפקודת הנזיקין קובע:
"עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או במשלוח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלוח יחד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו התרשלות והגורם ברשלנותו נזק לזולתו, עושה עוולה".
סעיף 36 לפקודת הנזיקין קובע:
"החובה האמורה בסעיף 35, מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של הדברים להיפגע ממעשה או מחדל המפורשים באותו סעיף".
על האדם הסביר לצפות שסירובו לתת או לקבל גט תגרום לבן הזוג סבל רב בהיותו כבול למערכת יחסים שאינו חפץ בה.
רא' מאמרם של יחיאל קפלן ורונן פרי, על אחריותם בנזיקין של סרבני-גט, עיוני משפט כרך כח (תשס"ו-תשס"ז), 773, 796-795.
"אין ספק כי אדם שאשתו מבקשת לבטל את השותפות עמו ולהתחיל בחיים חדשים… יכול לצפות שהימנעותו ממתן-גט לאחר שחויב לעשות כן תגרום לאשה סבל רב…
כאשר האשה מבהירה שאין היא חפצה בכך, גם הסרבן ה"תמים" יכול לצפות שאם יתמיד בסירובו, ייגרם סבל לאשתו".
בתביעה נזיקית יש חובה על הניזוק להקטין את הנזק שלו בפעולה אקטיבית: בתביעה נזיקית שהגישה התובעת כשחלה עליה, על פי פקודת הנזיקין, חובה להקטנת הנזק, הבאה לידי ביטוי בנסיבות אלו בביצוע פעולות שביכולתה לעשות על מנת לקבל את הגט ללא דיחוי. ראה בנדון עמ"ש (ת"א) 46625-01-16 פלונית נ. פלוני (פורסם בנבו, מיום 30.11.2016) שקבע:
"יש לבחון את הנסיבות הפרטניות של המקרה, כאשר על האשה – היא התובעת שעליה נטל השכנוע – להראות כי פעלה 'בנחישות ובתקיפות בהליכים בבית הדין הרבני לקראת השגת גט'. … לא מדובר רק אודות הפניות לבית הדין הרבני, אלא גם בכל הקשור לפניות של אחד מהצדדים למשנהו בכל הקשור לגירושין וכך גם תגובת הצד האחר".
בפסקי הדין אחרונים, ובפסיקה שקדמה להם, בלטה מגמה של הכרה בעילת תביעה נזיקית נגד סרבן גט כאשר מתקיימת תשתית עובדתית של עיגון ממושך ופגיעה ממשית במסורב או במסורבת. כבר בתמ"ש 3950/00 פלונית נ' אלמוני ובתמ"ש 19270/03 כ.ש נ' כ.פ הונחו אבני היסוד להכרה בכך שמדובר בנזק בר-פיצוי. בהמשך, בתמ"ש 6743/02 כ. נ' כ. ובתמ"ש 24782/98 נ.ש נ' נ.י, בית המשפט הדגיש כי הפגיעה אינה רק "רגשית", אלא פגיעה בזכויות יסוד ובאוטונומיה האישית.
בעניינים מאוחרים יותר, לרבות עמ"ש 63059-02-20 י.כ נ' ר.כ ותלה"מ 50420-02-20 ר.א נ' מ.א, נשמרה ההכרה בעילת התביעה, אך הדיון נעשה מדויק יותר לגבי הקשר הסיבתי, היקף הנזק, ומועד תחילת הסרבנות שממנו יש לחשב את הפיצוי. גם תמ"ש 18561/07 ש' ד' נ' ר' ד' מדגים את המגמה לפסיקת פיצויים משמעותיים, לצד ניסיון לאזן בין ההגנה על המסורבת לבין החשש מהפעלת לחץ יתר שיש בו כדי להשפיע על תוקף הגט.
ההליך הפלילי של סרבנות גט וההשלכות לכך
לצד המסלול האזרחי, קיימת גם אפשרות פלילית בגין הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287 לחוק העונשין. סעיף 287(א) קובע כי מי שמפר הוראה שניתנה כשורה מאת בית משפט או מאת רשות מוסמכת, דינו מאסר שנתיים. בהקשר של סרבנות גט, כאשר בית הדין הרבני נותן החלטה מחייבת, ובפרט כאשר מדובר ב"כפיית גט", הפרתה עשויה להקים גם חשיפה פלילית.
הנחיית פרקליט המדינה שהובאה בחומר מבהירה כי ככלל, כאשר יש צו שיפוטי של בית הדין הרבני ל"כפיית גט" והאדם אינו מקיים אותו, תישקל פתיחה בחקירה והעמדה לדין. ההנחיה מדגישה כי ברוב המקרים, התשתית הראייתית והאינטרס הציבורי מצדיקים הפעלת אכיפה פלילית, בין היתר כדי להרתיע, לגנות ציבורית את התנהגות הסרבן, ולחזק את ההגנה על המסורבת. עוד נקבע שם שהעבירה עשויה להיות עבירה נמשכת, ולכן התמשכות הסירוב יכולה להשפיע על היקף התקופה המתוארת בכתב האישום ועל השיקולים בענישה.
הנקודה החשובה לכתיבה שיווקית-משפטית היא שסעיף 287(א) אינו "תוספת טכנית" בלבד, אלא מסלול שממחיש את חומרת סרבנות הגט בעיני מערכת האכיפה. עם זאת, יש להבחין בין מקרים של המלצה או חיוב לגט לבין מקרים של כפייה ממש, משום שהמדיניות הפלילית שנמסרה בהנחיה רואה משמעות מיוחדת בדרגת הצו ובשאלה אם חלף פרק הזמן הנדרש מאז הצו. כלומר, לא כל מחלוקת גירושין תיהפך אוטומטית להליך פלילי; נדרש צירוף של צו מתאים, הפרה מתמשכת ותשתית ראייתית ואינטרס ציבורי.
הפסיקה בישראל הכירה לאורך השנים בכך שסרבנות גט עשויה להקים עילת תביעה נזיקית, כאשר בתי המשפט בחנו את היקף הסירוב, משכו, תום הלב של הצדדים, והנזק הממשי שנגרם למסורב או למסורבת. בין פסקי הדין הבולטים ניתן למנות את תמ"ש 24782/98 נ.ש נ' נ.י, תמ"ש 3950/00 פלונית נ' אלמוני, תמ"ש 6743/02 כ. נ' כ., תמ"ש 19270/03 כ.ש נ' כ.פ, תמ"ש 19480/05 פלונית נ' עיזבון המנוח פלוני ז"ל, עמ"ש 63059-02-20 י.כ נ' ר.כ, ותלה"מ 50420-02-20 ר.א נ' מ.א, אשר כולם תורמים להתגבשותו של תחום משפטי ייחודי זה.
מתי ניתן להגיש תביעה בשל סרבנות גט ?
לא כל עיכוב בגט מקים בהכרח עילת תביעה. בית המשפט בוחן האם מדובר בסירוב מתמשך, האם קיימת החלטה רבנית רלוונטית, האם ההימנעות ממתן הגט נעשתה ללא הצדקה, והאם נגרם נזק מוכח למסורב או למסורבת. ככל שהסירוב ממושך יותר, והפגיעה בחיי התובע או התובעת עמוקה יותר, כך גובר הסיכוי להכרה באחריות נזיקית.
הבסיס המשפטי לתביעה נשען בעיקר על עוולת הרשלנות, ולעיתים גם על הפרת חובה חקוקה, תוך הפניה להוראות הדין והצו השיפוטי הרלוונטי. בפועל, בתי המשפט מדגישים כי נזקי סרבנות גט אינם "סתם עוגמת נפש", אלא פגיעה של ממש בזכויות יסוד ובאיכות החיים. התניית מתן גט בהסדרת עניינים רכושיים עשויה להיחשב לגיטימית רק בגדר פרק זמן סביר ובנסיבות המתאימות לכך (תמ"ש (משפחה ירושלים) 6743/02 כ' נ' כ' [פורסם בנבו] (21.7.2008). סירוב לגירושין ממניע של סחטנות כספית או ממניע של נקמנות בבן הזוג החפץ להתגרש אינו סירוב לגיטימי (עמ"ש (מחוזי חיפה) 23464-10-09 א' ש' נ' ד' ש' [פורסם בנבו] (6.10.2011)).
כאן נענה על שאלות נפוצות שלכם על סירוב לתת גט
האם כל סירוב גט מזכה בפיצוי ?
לא. בית המשפט בוחן את נסיבות המקרה, את משך הסירוב, את ההחלטות שניתנו בבית הדין הרבני, ואת הנזק המוכח שנגרם למסורב או למסורבת.
האם ניתן להגיש גם תביעה נזיקית וגם תלונה פלילית ?
כן, במקרים המתאימים. המסלול האזרחי נועד לפצות על הנזק, ואילו המסלול הפלילי נועד לאכוף את הציות להוראה החוקית ולהרתיע.
האם התביעה מתאימה גם לגברים מסורבי גט?
בהחלט כן. אף שהמקרים המוכרים יותר הם של מסורבות גט, הפסיקה והספרות מכירות בכך שהעילה עשויה לחול גם כאשר גבר הוא הנפגע.
האם חייבים החלטה של בית הדין הרבני?
ברוב המקרים, החלטה רבנית מחייבת או ממליצה היא נדבך חשוב מאוד בהוכחת התביעה, ובמיוחד כאשר בוחנים גם את האפשרות הפלילית, אבל לא חובה שיהיה פסק דין לגט.
האם יש הבדל בסכום הפיצוי בין הגבר לאישה ?
תלוי בגישה וההתנהלות בדרך כלל הפיצוי לאישה גבוה הרבה יותר בגלל ההגבלות שחל עליה בקיום זוגיות עם בן זוג אחר מבחינת הדין ההלכתי.
למה חשוב ייצוג משפטי מדויק בתביעת סרבנות גט למימוש סכום כספי ?
תביעת נזיקין בגין סרבנות גט אינה תיק סטנדרטי. היא משלבת בין דיני משפחה, דיני נזיקין, דיני ראיות, ולעיתים גם שאלות הלכתיות-דיוניות הנוגעות לתוקפו של הגט ולמערכת היחסים בין בית המשפט לענייני משפחה לבית הדין הרבני. לכן חשוב לבנות את התיק באופן מקצועי, עם תיעוד מלא של ההליכים, הוכחת הנזק, והצגת הקשר בין הסירוב לבין הפגיעה בפועל.
משרד המנוסה בתיקי משפחה והגירה, ובמיוחד בתיקים של זוגות מעורבים, יודע לזהות את נקודת המפגש בין הממד האישי, הדתי והמשפטי, ולבנות אסטרטגיה המותאמת לכל מקרה. כאשר הסירוב הופך לכלי לחץ או ענישה, יש מקום לבחינה יסודית של אפשרויות הסעד האזרחי והפלילי כאחד.